דברי יוסף סב

ד. ב"ה. ל"ג בעומר ת"ש, נוארק. כבוד אהובי גאוני ותפארתי, הגאון ר' יצחק הלוי סגל שלימא, שלום!

! מה שהעיר מעכ"ג על מה שבארתי, כי מה שאמרו לא יזיזם ממקומן הוא מפני שלא יזכה בהן - והלא אין זכיה באיסורי-הנאה? ל יפה הקשה ויפה השבתי, על פי מה שאמרו בגיטין דף כ' ע"א "כתבו על איסורי הנאה כשר" ומפסק דינו של הרמב"ם בפרק א' מהלכות חו"מ: שאם קנה חמץ בפסח לוקה. וכן מצינו בגמרא ע"ז דף מ"ב "דלמא מגבה לה והדר מבטל לה והוי עכו"ם ביד ישראל", הרי שיש זכיה באיסורי-הנאה

והנה על מדוכה זו, אם יש בעלים וזכיה באיסורי-הנאה, כבר ישבו רבותינו הגדולים: בעל מחנה אפרים, הקצות החושן, א"מ, נתה"מ, הנודע ביהודה והחתם-סופר, לשכנם ידרשם וימצא שהם סובבים ומקיפים בענין זה את הראשונים כמלאכים: הרמב"ם, הראב"ד, הרשב"א, הריטב"א והר"ן. וכאשר אין בטבעי לטחון קמחא טחינא, אמנע את עצמי לחזור על דבריהם הקדושים ולא באתי בזה אלא בשביל גרגיר אחד, והוא - דקשה מאד על האמור לעיל ממה שאמרו בב"ק דף ע"א ע"ב "שור הנסקל איסורי-הנאה נינהו לאו דמריה קא טבח" וכן בכריתות דף כ"ד "שור הנסקל שהוזמו עדיו כל המחזיק בו זכה בו", אלמא דאיסורי-הנאה לא הוי שלו

והנראה נכון בעיני הוא, דשאני דין איסה"נ בשור הנסקל מכל איסה"נ בעלמא. דאיסה"נ בשור הנסקל ילפינן בב"ק דף מ"א ע"א: מבעל השור נקי, כאדם שאומר לחבירו יצא איש פלוני נקי מנכסיו, הרי שגלתה תורה"ק שסלקה מבעל השור כל זכות ממון שהיה לו בו והוא אפקעתא דמלכא שבעל השור נקי מנכסיו. נמצא שיש שני דברים בשור הנסקל, דין איסורי הנאה ודין הפקעת ממון שהוא הפקר ממש. אך לא כן בכל איסורי הנאה דעלמא, שהוא ענין של איסור לבד ולא הפקר כלל, לכן אעפ"י שנאסרו בהנאה, בכל זאת שם בעליהם עליהם ויש בהם זכיה

ומה שאמרו שחמץ בפסח אינו ברשותו של אדם (פסחים ו', ב"ק כ"ט) אין להוכיח מזה כי איסה"נ איננו שלו, אדרבה ! לעולם החמץ הוא שלו, רק שאינו ברשותו מפני שאין בכחו להשתמש בחמץ כחפצו ורצונו. ואף-