דברי יוסף ס

מספידין ליה? - ותירץ התם לדידיה בלחוד ההספד, אבל הכא נוגע לכל המשפחה, עיי"ש. והכא אם תשאר האבן הגדולה הישנה, יהיה המקום נראה כאילו הוא בית-קברות כללי והרי זה נוגע לכבוד כל המשפחה, בודאי אין מי שיוכל לעכבם מלהסיר האות-קלון זה מאחוזת קבר-משפחה שלהם. לכן לא די שאין בזה כל איסור לבטל את המצבה הגדולה ולהביא במקומה מצבה קטנה, אלא מהראוי להשתדל לעשות כן למען יתפרסם זה המקום לקבר משפחה

ומשורת הדין, כיון שהעמידו את המצבה הגדולה לא היה הדבר כשורה, איננה אסורה כלל בהנאה כמו שמביא מעכת"ר מיסוד שמחות פרק י"ד, וסברא זו מביא בעל תשובה-מאהבה להלכה למעשה, ובלאו-הכי דעת גדולי הפוסקים שאין איסור הנאה במצבה בכל מקום. בכל זאת כדאי להחמיר במצבה הישנה ולקוברה כדין דבר של איסורי-הנאה. וטוב יעשו לשנותה באחרת קטנה, להכיר המקום לבית-הקברות של המשפחה, כמו שעשה אברהם אביו ע"ה כל מה שאפשר, לברר מקחו לקבר משפחה לכל באי שער עירו. וזה הוא כבוד המתים והחיים, ובלע המות לנצח. יהי רצון שנזכה לחיים מאושרים בכנוס וקבוץ נפזרים ובהרמת קרן עם ה' על ידי מלכנו משיחנו, אשר אך זה כל תקותנו. ידידו עוז אוהבו הנאמן בכל לב, המחכה ומצפה לרחמי שמים על עמו וארצו מהרה יוסף קאנוויץ ג. ב"ה. י"ב אייר ת"ש. מע"כ ידידי הגאון ר' יוסף קאנוויץ שליט"א. מכתבו היקר לנכון קבלתי ומאד שמחתי בדבריו הנעימים, דברי תודה הישרים בשכל טוב חד וחריף. והנני אך להעיר וזה לשון כת"ר שליט"א: "ראשית דעת, כי איסור הנאה בצרכי המת עם דין כבוד המת, ענינים נפרדים הם. ואפילו דבר שאין בו איסור הנאה כמו קרקע עולם, אין מרעין שם בהמה מפני כבוד המתים". - אמנם כן, אבל טעם ההיתר של העשבים שאינם אסורים בהנאה, לאו משום קרקע-עולם הוא, כי תיכף שנתלשו על-ידי שן