דברי יוסף נח

תחת גדולה, אז אין נפקותא בזה. ועוד כיון שהעמידו את המצבה שלא ברצון הבעלים, אז הנה כ"ז נעשה בטעות וכעין דמסכת שמחות פי"ד: "יש קבר חדש שהוא כקבר ישן, ויש קבר ישן שהוא כחדש. כיצד, ישן שקבר בו עשרה מתים שלא ברשות הבעלים הרי זה כקבר חדש וכו'", או אולי כבר קנתה הנפטרת כבוד במצבתה ואם לא ידרשו הרשיון תשאר המצבה במקומה, וזהו כבודה וכבר זכתה בזה

וברמב"ם הלכות אבל פ"ד הל"ד כתב "ומציינין את כל בית הקברות ובונין נפש על הקבר. והצדיקים אין בונין להם נפש שדבריהם הם זכרונם", משמע מזה שהמצבה היא ענין זכרון להמת. דאם משום טומאה, כבר כתב לציין הבית-הקברות. - ובשקלים סוף פ"ב "תני בשם רבי נתן: מותר המת יבנה לו נפש על קברו". ופירש ריבב"ן: יעשה נפש על קברו פ' מצבה לזכר פלוני, ועיין ג"כ בתקלין-חדתין. חדתין. ובקרבן העדה כתב: "פשיטא ליה לר' נתן דלא מחיל, הלכך בונים לו מצבה על קברו וכו' ". אך אולי להחליף מצבה גדולה על מצבה קטנה מותר, ועיין בפתחי תשובה סימן שס"ד ס"ג. כתבתי את אשר נראה לי בענין זה ואבקש מכת"ר שיתן לי תשובה הלכה למעשה ובל יאחר. מכבדו וידידו הנאמן המחכה לתשובה יצחק הלוי סגל ב. ב"ה. אור ליום ד' ב"ך למ"ט-מונים ת"ש. כבוד אהובי חביבי ויקירי היושב בסתר לבבי, הגאון ר' יצחק הלוי סגל שליט"א. שלום עד העולם

- מכתבו קבלתי היום וכל היום הייתי טרוד, אך זה עתה שבתי מתפילת ערבית בביה"כ ושמתי תיכף עיוני במכתבו היקר ומצאתי כי עיניו כיונים על אפיקי מי התורה, עד שאין לי מה להוסיף על דבריו, רק ללקוט הפרחים מאמרותיו הישרים ולכנסם יחד בהכרעת דעת, בעזר החונן לאדם דעת

ראשית דעת, כי איסור בצרכי המת עם דין כבוד המת, ענינים נפרדים הם. ואפילו דבר שאין בו איסור הנאה כמו קרקע עולם, אין מרעין שם