דברי יוסף נו

סימן י"ג אם מותר להסיר מצבה מקבר ובדין זכיה באיסה"נ א. ב"ה. ה' אייר ת"ש. כבוד ידידי היקר, הרב הגאון הגדול וכו' ר' יוסף קאנוויץ שליט"א. שלום וברכה מרובה ! הנה באשר באה שאלה לפני, אמרתי להציע לפני כת'"ר את אשר נראה לי בזה ולשמוע את חוות דעתו הלכה למעשה, וזה דבר השאלה

אחים קנו ביחד קבר-משפחה וזה כמה שנים אשר מתה אשתו של אחד מהם וקברו אותה שם וגם העמידו מצבה על קברה כנהוג. בשנה העברה מת אביהם של האחים הנ"ל וצוה לפני מותו שיקברוהו בקבר משפחה הנ"ל, וכן עשו. ועתה כאשר באו האחים להעמיד מצבה על קבר אביהם וחפצו לקבל רשיון ממשרד בית-החיים, השיב הממונה פניהם ריקם באמרו, כי לפי תקנות בית-החיים עליהם להעמיד אבן אחת גדולה על-פי קבר-המשפחה בשם כל המשפחה ומצבות קטנות למרגלותיהם של הנקברים עם שם כל אחד במיוחד, ובשום אופן לא יתן להם הרשיון בשביל מצבה לקבר אביהם, כל זמן שלא יסירו המצבה מקבר אחותם הנ"ל, בשביל יופי המקום. גם אמר שאפילו אם ילכו לערכאות, נכון הנהו לפזר הרבה ממון על זה, כי כן כתוב בשטר-המכירה שעל הקונים להתחשב עם התקנות של בית-החיים

ועתה באו אלי האחים בשאלה, אם מותר להסיר את המצבה מקבר אחותם ולהעמיד מצבת -משפחה, כי באם לאו לא יוכלו לכבד את אביהם במותו בהעמדת מצבה וכדאי בזיון. גם אינם יכולים לפנותו לקבר-משפחה אשר יקנו מחדש, כי חפצו היה להיות קבור במקום זה. זהו תוכן השאלה ועתה אכתוב לכת"ר את אשר נראה לי בזה

הנה בענין איסור הנאה של מת וכל הדברים השייכים למת, מביא הרמ"א ביור"ד סימן שס"ד סעיף א': "ויש אוסרים לישב על האבן שנותנים על הקבר למצבה (בשם האשר"י) ויש חולקים ומתירים. ובש"ך בד"ה ויש אוסרין: וכתב בהגהות אשר"י דאסור למכור המצבה שנשברה, ואסור להשען על המצבה. ואסור לדרוך על הקבר דאסור בהנאה. וכתב