דברי יוסף כז

מוכרה במשקל והדם שוקל, עכ"ל. - וכן הוא גבי הכבדים, שנתוסף משקלם על-ידי הדם, ואין נפקותא אם הדם מכביד בתוך הבשר או על הבשר. את הכבדים מוכרים במשקל והדם שוקל, והעושה זאת הרי הוא גוזל את הבריות

אי לזאת, אנו מחויבים למחות בכל תוקף ולהזהיר את המוכרים הרמאים שימנעו לעשות כדבר הרע הזה עוד. והטוען שיש בלאו-הכי דם-בעין על הכבד, לא אמר כלום - כי זה הדם שעליהם בא מהכבדים ודם היתר הוא, שרא לן כבדא! וההוכחה להיתר מדברי הר"ן בחולין דף ח' - בדותא היא שזה החשש של סכין מלוכלך בדם השחיטה אעפ"י שנקרא דם-בעין, אין זה אלא כמו דם-בעין שעל פני הבשר המוזכר בדברי הראשונים לטעם הדחה קודם המליחה, ומדינא מועיל הצליה לדם- בעין כזה אף בלא הדחה (יור"ד סימן ע"ו סעיף ב'), ולכן לא הזכיר הר"ן כאן ענין הצלי. אבל לא כן בדם-בעין ממש, בו לא אמרינן שהאש שואבו, ואין יתרון בזה לצלי על המליחה כלום.*)