דברי יוסף כג

סימן ח' אם מותר לשלוח עופות שחוטים ע"י נכרי? ב"ה. יום ה' לסדר "ואזכר את בריתי" תרצ"ד. שוי"ר לידי"נ אוהב דבוק מאח חמדת רוחי ונפשי היושב בסתר לבבי, הרב הגאון ר' יצחק סגל שליט"א, שלום עד העולם

הנה בהיותנו יחד בבדעדלי-ביטש נשאלנו, אם מותר להטבחים לשלוח ללקוחותיהם עופות שחוטים ע"י משרת נכרי, ומע"כ הביע את דעתו לאיסור אפילו בדיעבד מפני בשר שנתעלם מן העין

ולי נראה שמטעם בשר שנתעלם מן העין אין לנו לחשוש כלל וכלל, יען כי רבותינו הראשונים: רש"י, ר"ת וכל רבני צרפת, כולם מתירים בשר שנתעלם מן העין, כי הם פסקו כלוי ולא כרב. ולדעת הרשב"ם, אם מצא במקום שהניח כשר. ואפילו לדעת הרי"ף והרמב"ם, שבשר שנתעלם אפילו אם הניחו בביתו אסור אלא א"כ היה לו בו סימן או טביעת-עין, הנה כבר פרשו הפוסקים שזה דוקא אם הניח במקום שעופות או שרצים יכולים להביא אחרת במקומה, אבל תלאו במסמר שא"א לשרץ ליטול ולהניח בכיוצא בזה מותר. וכן הוא להלכה למעשה, כמבואר ביור"ד סימן ס"ג ס"ב

והנה לכאורה יש לאסור בנידן דידן, מהאי דינא דרב בע"ז דף ל"ט ע"א וכן נפסקה ההלכה ביור"ד סימן קי"ח, שבשר הנפקד או הנשלח ביד עכו"ם צריך שני חותמות דחיישינן לאחלופי. ואין להקל על סמך דברי הרמ"א שם בסעיף ב' "שזה דוקא אם הוא דבר שיש לחוש שהחליפו ונהנה ממנו" - כי זהו דוקא אם לכתחילה עשה כדין וחתם בשני חותמות ואח"כ חזר על חותמו ולא הכיר, אבל אם לכתחילה לא חתם, אין להקל מטעם זה שאין העכו"ם נהנה בחלופין, וזה ברור בכוונת הרמ"א

ברם אחרי העיון מצאתי סמך להתיר לכל הפחות בדיעבד, והוא ממה שכתוב שם בסעיף י' "המניח עכו"ם בביתו וכו' ואם אינו נהנה בחליפין מותר בכל ענין, דלא חיישינן שמא החליף להכשילו כיון שאין לו הנאה בדבר". והטעם שפסק כאן להתיר אם אין לו הנאה, נראה לדעתי שזהו מפני שאחרי שהעכו"ם יודע שהישראל יחזור לכאן, הוא מתירא להחליף אם אין לו הנאה, מה שאין כן בכל עניני שליחות ופקדון שלא ברור להעכו"ם שהישראל יבוא