דברי יוסף יט

הנה מקור דין זה בחולין דף ס"ז ע"ב, אר"ש בדר"א קוקיאני אסירי, מאי טעמא מעלמא אותו. מתקיף לה רב אשי, אי מעלמא אתו לישתכחו דרך בית הרעי ? ל איכא דאמרי ר"ש בדר"א קוקיאני שרי, מאי טעמא מיניה גבלי. ופירש"י קוקיאני שבכבד ושבריאה, וע"ז הקשה ר"ת דלאידך לישנא דשרי תקשי ליה מברייתא דבסמוך, "ואת נבלתם תשקצו לרבות דרנים שבבהמה" אע"ג דמינה קא גדלי, עיי"ש בתוספות והיא קושיא עצומה על פירש"י

והנראה לי ליישב פירש"י, דהנה על דרני פירש"י תולעים הנמצאים בין עור לבשר ואלו שגדלו בתוכה עד שלא נשחטה באו מאיסור אבמה"ח ושחיטת הבהמה לא אהניא לדידהו שהרי יש להם חיות לעצמן, ואע"ג דשליל מותר בשחיטת אמו, מכל בבהמה תאכלו נפקא לן לקמן, אבל הני באיסורייהו קיימי, עכ"ל. והנה עדיין לא ביאר לנו רש"י, מדוע לא נלמוד "מכל בבהמה תאכלו" להתיר קדרנים כמו שמותר שליל? ל אבל כוונתו משום דאמרינן לקמן דף ס"ט דלא שרי כ"א היכא דאיכא פרסה או פרסות ולכן הדרנים אסורים. אבל קשה מה שהקשו בתוספות דף ס"ז ע"ב בד"ה "לרבות", ל"ל לרבות הדרנים לאיסור מקרא ואת נבלתם, ת"ל משום דליתא לא בפרסה ולא בפרסות, ותירצו דשאני עובר מדרנים משום שהדרנים נבראים מן הבשר עצמה והוי אמרינן דחשיבי כבשר, עיי"ש

ולכן אפשר שדעת רש"י כי התולעים הנבראים בתוך חלל הבהמה מן הבשר עצמה הרי הוא באמת כבשר ושרי לכו"ע. כמו שהיתה הסברא מתחלה לדעת התוספות להתיר אפילו הדרנים, לולא באה הברייתא לרבות ולאסור. אלא הדרנים מפני שהם בין העור לבשר ס"ל לרש"י שנוכל לאסור מקרא דואת נבלתם, מפני שהעור אין בה לאו של נבילה ואיננה בכלל בשר כמפורש בחולין דף קי"ז דהעור אינו מצטרף לטמא טומאת נבילות עיי"ש, ודי לנו למעט מכלל בשר ולאסור התולעים הנבראים בין העור והבשר, אבל מהיכא תיתי לן לאסור גם התולעים הנבראים בבשר גופא אשר הסברא נותנת שהם כבשר ממש ואין לנו עוד רבוי שני לאסור אף אלו. ובכן נראה נכון שיטת רש"י שהתולעים המתהוים בתוך הבהמה מותרים לכו"ע, ואלו הנבראים בין העור והבשר הם אסורים מפני הרבוי של "ואת נבלתם" וזה נכון לפי ענ"ד בישוב דברי רש"י

והנה התולעים שבושט לכו"ע אסירי מפני שרוב הנבלעים דרך ושט