דברי יוסף יח

דאורייתא, דהא דבר המעמיד לא בטל אאסד"ר כמש"כ הש"ך בסימן צ"ט, וכמו שהרגיש בזה גם רומעכת"ר

ומה שתמה רומעכ"ת במכתבו, ע"ד הרמ"א בסימן קנ"ה שכתב דמותר לשרוף שרץ או שאר דבר איסור ולאכלו לרפואה ולא לאכילת רשות, דאיזה איסור יש בדבר, וכבר תמה על זה בס' מנחת יעקב. ומש"כ לתרץ דדוקא גבי שרץ או שאר איסור מאוס דיש בו משום שקוץ אפילו אחר שנשרף, משא"כ בשאר איסורים, עכ"ד, אין זה מספיק למש"כ רש"י במעילה דף י"ז דחייב משום בל תשקצו על נבילה. ועיין ברמב"ן בסה"מ בשורש תשיעי שכתב דהוי לאו שבכללות ועיין בט"ז סוס"י קט"ז, וא"כ גם בנבילה יתחייב משום בל תשקצו, והא עיקר דין שאינו ראוי לגר אינו נקרא נבילה בנבילה כתיב. אולם ביד-אברהם שם כתב דהעיקר משום אחשביה, כמו בחרכו קודם זמנו מנו דאפילו בנפסל מאכילת כלבים אסור לאוכלו. ועיין בשאג"א סימן ע"ה שכ"כ, וכל זה באוכלו בעיני' די"ל דאחשביה, אבל שעושה מזה אבק-דק לצורך העמדה ומעמיד בזה, אין בזה אחשביה

ובעיקר ההוראה הנני מסכים עם רומעכ"ת להקל בזה, כמו שנתבאר באחיעזר שם. והנני חותם בברכה מרובה לרומעכ"ת ולכל הנלוים אליו כנפשו היקרה וכנפש ידידו מוקירו ומכבדו הדו"ש חיים עוזר גראדזענסקי סימן ז' בדין תולעים הנמצאים בושט

*) שאלה: אודות התולעים הנמצאים בהושטים אשר בידוע כי הם מחיים, ומיבשים הושטים וכל התולעים מתים וגופם עם רשומם נשאר ניכר בהושטים, - מה דינם של הושטים, אם הם מותרים או לא

? תשובה: