דברי יהונתן צו
Divrei Yehonatan 96 · דברי יהונתן · free full Hebrew text
Open in the reader →לה) ישוב ד' הרמב"ם התמוהים שפסק האוכל גהנ"ש ש"ע חייב שתים ופסק דאב"ג בנו"ט [מ"ש בביאור ד' הרמב"ם דנוטלפ"ג מותר מטעם דהוי שלכדה"נ דבר מזה גם בספרו יע"ד ח"ד ד"ד]
לו) בשבת דכ"ב לקשר שני מימרות דר"ת נ"ח שהניחו למעלה מכ"א פסולה ומ"ד והבור רק א"ב מים
לז) במדרש ויהי מקץ זש"ה קץ שם לחושך ומפני ששם מבטחו באדם ניתוסף לו ב' שנים
לח) בב"ב דקמ"ג ההוא דאמר נכסי לבניי והו"ל ברא וברתא מי קרי אינשי לחד ברא בניי וכו'
לט) במדרש שום תשים עליך מלך הה"ד לא יסיר שבט מיהודה וכו' ל"מ שם מלכות אלא במלכות ב"ד
מ) בשבת דנ"ו רבי דאתי מדוד מהפך ודריש בזכותי' דדוד
מא) במדרש ויקרא מלך מצרים למילדות כו' וכי אין לכם מורא מלכות והשיבו כי לא כנשים המצריות כו' שיולדת שלא בצער כו' פלפול גדול בסוגי' דבה"ר אין בו משום ר"א [סיום ישוב ד' המדרש נמצא גם בספרו חסדי יהונתן אבל חסר שם כל הפלפול ועי' בכרו"פ סי' ט"ו שדבר קצת מזה]
מב) ברש"י על הפסוק כי השבע השביע למה לא השביע את בניו שישאוהו מיד
מג) בפסוק מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב וכו' ביאור המשך הקרא בדרך נחמד
מד) במדרש והגבלת את ההר איני יודע אימת כשהוא אומר אם בהמה וכו' הו"א ביום שניתן התורה
משפטים. מה) בב"מ דנ"ח בסוגי' דאין נשבעין על הקדשות
מו) במדרש ויקחו לי תרומה זש"ה כי לקח טוב נתתי לכם כו' במכירה נתתי לכם התורה וכו': מז) בשבת דכ"ח תחש שהי' בימי משה טמא הי' או טהור הי'
מח) בסנהדרין דל"ט שאל האי מין אלקיכם כהן כי קביר למשה במאי טביל
מט) במדרש בשעה שאמר הקב"ה למשה בירר לי כהן אמר משה מאיזה שבט א"ל משבט לוי וכו': נ) ביומא דע"ג אורים ותומים ר"י אמר בולטת הי' רשב"ל אמר מצטרפות
נא) במדרש כי תשא את ראש ב"י הה"ד שררך אגן הסהר אל יחסר המזג וכו': נב) במדרש שאלה אשה חכמה הלא כל ישראל עבירתן שוה בעגל ומפ"מ אין מיתתן שוה וכו'
נג) במדרש איש יהודי וכו' למה נקרא ימיני שמאמן את הדין זש"ה אשרי שומרי משפט וכו'
נד) במדרש ויקהל משה כו' בכל התורה ל"מ שנאמר ויקהל כו' לומר לך שאמר הקב"ה למשה עשה לך קהילות ודורש להם הלכו' שבת בשבת וכו'
נה) במדרש ילקוט הנ"ל תי' אחר בשני אופנים
נו) במדרש בחודש הראשון כו' יל"ר הקונה שדה מעכו"ם מהו שמותר לכתוב ולהעלות בערכאות שלהם
נז) בסנהדרין דס"א איתמר העובד ע"ז מאהבה ומיראה אביי אמר חייב ורבא אמר פטור
צו. נח) בפסוק צו את אהרן ביאור ד' רש"י אין צו אלא לשון זירוז ואיך שייך דברי ר"ש לכאן
נט) במדרש ילקוט על הפסוק זאת תורת העולה זש"ה כי מי בשחק יערוך לה' וכו' לתרץ שייכות דאין מקבלין קרבנות מן הנכרי לפסוק הנ"ל ופלפול בענין מצוה הב"ע ויש שאלה בהקדש [מקצת הפלפול הזה מבואר גם בספרו חצי יהונתן ומ"ש בישוב ד' המהרש"א בשני אופנים מבואר בתומים סי' ע"ג סק"ו]
ס) בנדה דל"א שאלו תלמידיו את ר"ש מפני מה יולדות מביא' קרבן. ביאור למה שאלו דוקא לר"ש
סא) בזבחים דק"א מי ראה נגע מרים אילימא משה זר הי' אהרן קרוב הי' ישוב קו' העולם למה לא קאמר משה ואהרן קרובים היו