דברי יהונתן ט

הקב"ה יותר ממה"ש שישראל מזכירין את השם אחר שני תיבות וכו' ופי' המפורשים אף שהמלאכים הם במעלה יותר מצד שעיניהם רואות את השכינה אך בשעה שב"א ישנים נשמתם עולה למעלה ממלאך וזה שאמר המדרש בקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני אדה"ר ר"ל שבקשו לומר קודם אדה"ר בחושבם שהם במדרגה גבוה לכך יאמרו אחר שני תיבות ואדם אחר שלשה תיבות מיד הפיל עליו תרדמה ובזה הראה למלאכים שהאדם במעלה יותר בשעה שישן וק"ל

ד) במדרש בראשית ברא אלקים וכו' והארץ היתה תהו ובהו זהו חורבן בהמ"ק ותמוה. ונראה עפ"מ דאיתא בגמרא חגיגה דף י"ג כתיב אלף אלפים ורבי רבבות ישמשוניה וכתיב אין מספר לגדודיו ומשני כאן קודם חורבן בהמ"ק כאן לאחר חורבן נתמעטו פמליא של מעלה ועוד איתא שאות אל"ף בא וצוח למה לא בראת בי את העולם ולמה לא מתחיל התורה באל"ף והשיב לה הקב"ה אני עתיד להתחיל בך דכתיב אלף אלפים ישמשוני' וז"ש המדרש בראשית וקשה למה לא מתחיל באל"ף וצ"ל שעתיד להתחיל אלף אלפים ישמשוני' וקשה הא כתיב אין מספר לגדודיו לכך אמר והארץ היתה תהו ובהו זהר חורבן בהמ"ק שנתמעטו גדודיו כתי' הגמרא ודוק

ה) בראשית ברא אלקים במדרש ילמדנו רבינו הבונה בית חדש כיצד מברך. כך שנו חכמים הבונה בית חדש מברך שהחיינו. ותמוה. ונראה עפ"ד הגמרא ברכות דנ"ט ע"ב על הגשמים וכו' ועל הגשמים הטוב והמטיב מברך והתנן הבונה בית חדש והקונה כלים חדשים מברך שהחיינו וכו' עד ל"ק הא דאית לי' ארעא בשותפות והא דל"ל ארעא בשותפות ועי' ברש"י דלא גריס הא דא"ל ארעא בשותפות דכיון שיורדין אפי' ל"ל ארעא בשותפות אפ"ה שייך לברך הטוב והמטיב דהא כל מי שיש לו ארעא שותף הוא בטובה זו עיי"ש ורב אלפס ז"ל גרס הא דל"ל ארעא בשותפות ורבים מקשים על הרי"ף קו' רש"י הנ"ל. ונראה לתרץ דאיתא בפוסקים הבונה בית חדש וחברו ג"כ בונה בית חדש מברך שהחיינו ול"מ לברך הטוב והמטיב ומביאים ראיה מעשרה שיושבים זא"ז וכ"א שותה יין אחר לעצמו דפסקינן דלא מברך הטוב והמטיב דמה שטוב לו לא טוב לחברו. ואיתא בתענית ד"ט ע"א אר"י מטר בשביל יחיד וכו' ופירש"י שאפי' א"צ מטר אלא אדם א' כגון שזרע אחר זמן זריעת בני אדם בא מטר בזכותו לכל העולם ולקמן ע"ב קאמר הגמרא ואף ר"נ סבר מטר בשביל יחיד דכתיב שאלו מה' מטר וכו' לאיש עשב בשדה ובתוס' ד"ה ת"ל עשב פי' שאם א"צ אלא לעשב א' ירדו על אותו עשב ועל שאר כל השדה לא ירדו. ולפ"ד מכ"ש שלא ירדו על שדות אחרות ומעתה א"ש דברי הרי"ף דגריס ארעא בשותפות די"ל דאזיל בשיטת התוס' דמטר בא בשבילו על שדה שלו לבד ול"מ לברך הטוב והמטיב דטוב לו ולא טוב לחברו רק משום דאית ליה ארעא בשותפות אבל רש"י ז"ל אזיל לשיטתו דבשבילו בא מטר לכ"ע לכן שפיר כ' דכל מי שיש לו ארעא שותף הוא בטובה זו וק"ל. אמנם כל זה ניחא אם נאמר כר"י ור"ל דמטר בא בשביל יחיד אבל אי לא פסקינן כן הדרי קו' רש"י על הרי"ף כנ"ל ולכאורה מוכח דמטר בא בשביל יחיד מדאיתא בגמרא קשה יום הגשמים כיום שנברא בו שמים וארץ ואיתא במדרש עולם ומלואה לא נברא אלא בזכות משה שנקר' ראשית שנאמר וירא ראשית לו וא"כ אם העולם נברא בשביל יחיד מכ"ש דמטר יורד בשביל יחיד ומעתה א"ש המדרש דלולא האי קרא דבראשית ברא ל"ה מקום להסתפק הבונה בית חדש כיצד מברך די"ל דמברך שהחיינו והא דבגשמים מברך הטוב והמטיב שאני התם דמטר בא לכל העולם כלו משא"כ בבונה בית מה שטוב לו לא טוב לאחריני אבל השתא דכ' בראשית ברא ומוכח דנברא העולם בשביל יחיד ומכ"ש דמטר יורד בשביל יחיד והיינו כפי' התוס' הנ"ל שאם א"צ אלא לעשב א' ירדו על אותו עשב ולא על שאר שדות ואפ"ה מברך הטוב והמטיב וא"כ גם בבונה בית חדש יש מקום לברך הטוב והמטיב לכך מסתפק ושואל כיצד מברך ודוק

ו) במדרש אדה"ר נאסר לו בשר וגם במדבר נאסר להם בשר תאוה ומנין שדגים אינם טעונים שחיטה דכתיב זאת תורת הבהמה והעוף הטיל דגים ביניהם וכו' ותמוה האיך שייך קושי' זו מניין שדגים וכו' להא דלעיל. ונראה דאיתא בש"ס חולין דכ"ז דגים א"צ שחיטה דכתיב הצאן ובקר ישחט להם אם את כל דגי הים יאסף להם באסיפה בעלמא ופריך אלא מעתה ויאספו את השליו ה"נ דלאו בשחיטה ומשני שאני הכא דשני קרא בדיבורי' תחלה שחיטה ואח"כ אסיפה עיי"ש והרמב"ם בפ"א מה' שחיטה כתב דגים וחגבים א"צ שחיטה אלא אסיפתן היא המתרת אותן הרי הוא אומר הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם אסיפת הדגים כשחיטת בקר וצאן וכן בחגבים נאמר אסוף החסיל באסיפה לבדה עיי"ש והכ"מ תמה עליו דהרי לר