דברי יהונתן פ

ורוב של בעה"ב [ותי' דכל היכא דלא ניכר הדבר מקודם ל"ש ביטול ברוב וראי' מיבמה שרקקה דם דהוי חליצה מעלי' מטעם דא"א בלא צחצוחי רוק ולא אמרי' דרוק בטל ברוב דם וע"כ משום דבא לעולם ע"י תערובות ולא ניכר מקודם ל"ב ועוד תי' הא אמרי' צדק משלך ותן לו אמנם תי' זה אינו מובן דזה קאמר הגמ' רק לענין ספק לקט דהוי ספק השקול וא"כ הקושי' במ"ע ניזול בתר רובא והוי ודאי של בעה"ב ומה שייך צדק משלך ותן לו וכבר תמהו בזה המחברים. ונראה דלכאורה גם קושי' המרדכי צריך ביאור דהא אין הולכין בממון אחה"ר אך ז"א דה"מ להוציא מיד המוחזק אבל כאן הבעה"ב מוחזק ורוב מסייעו ולפ"ז שפיר עולה תירוצו יפה כיון דהתורה אמרה בספק לקט שיהי' של עניים צדק משלך ותן לו אע"ג דקיי"ל בעלמא המוציא מחברו ע"ה וזהו כלל גדול בדין וע"כ צ"ל דכאן בטלה התורה לחזקת בעה"ב והוי כאלו גם העני מוחזק א"כ ממילא ל"ש דניזול ב"ר דא"ה בממון אחה"ר ולפ"ז יש להוכיח דאף בשמא ושמא א"ה בממון אחה"ר. ומעתה מבואר היטב השאלה שני' הנ"ל דהם ס"ל דאף בב"ד של שלשה צריך להיות אתך בדומה לך רק דקשה א"כ איך מוציאין ממון ע"פ ב"ד דילמא טריפה הם וא"ה בממון אחה"ר וצ"ל דבשמא לא אמרי' כן וכדי שלא תקשה א"כ גם בחורי הנמלים אמאי לא אזלי' ב"ר דהא בשמא אף בממון הולכים אחה"ר ולזה נתחכמו ושאלו יבמה שרקקה דם וצ"ל דא"א בלא צחצוחי רוק וקשה קושי' המרדכי ליבטל ברוב דם וצ"ל כתי' השני של המרדכי דכל היכא דלא ניכר הדבר מקודם לא בטיל א"כ בלא"ה ל"ק מחורי הנמלים ושפיר י"ל כנ"ל דאף בב"ד של ג' צריך אתך בדומה לך ופסול אתה לדון ודו"ק היטב כי חריף הוא

ושאלה השלישית אם רשום למה אמת י"ל עפ"מ דאיתא במס' ע"ז דף ד' שלשה שעות ראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה שני' דן ופריך הא אמרי' לא ליצלי אינש בתלת שעי קמייתא ומשני איפוך ואבע"א תורה דכתיב בה אמת אין הקב"ה עושה לפנים משוה"ד ולתי' זה שפיר הקשה אם אמת למה רשום דהא באמת אינו עושה לפנים משוה"ד משא"כ לתי' קמא אף דאמת כתיב מ"מ עושה לפנים משוה"ד ולק"מ. והנה אי שעה ראשונה הקב"ה דן או עוסק בתורה י"ל דתלי' אי פרשת דינים קודם מ"ת נאמרה ויתרו קודם מ"ת בא א"כ הי' ג"כ דין קודם תורה כתי' קמא שבש"ס איפוך אבל אם תורה קודם ויתרו אחר מ"ת בא א"כ תורה קודם דין. ומעתה יבואר שאלתם שבקשו להוכיח דיתרו קודם מ"ת בא ועדיין ל"ה דיני נפשות רק אתך בדומה לך קאי על ב"ד סמוכין של שלשה והראי' דכך מדתו של הקב"ה ראשון יושב ודן ואח"כ עוסק בתורה ושלא תאמר דלעולם תורה קדמה ובאמת אינו עושה לפנים משוה"ד כתי' השני שבש"ס לכן שאלו אותו אם רשום למה אמת וע"כ צ"ל דאף באמת עושה לפנים משוה"ד וע"כ דבתחלה יושב ודן ויתרו קודם מ"ת בא נמצא דאתך בדומה לך קאי על ב"ד של ג' וא"כ אסור לוי לדון דיני קנסות הואיל ואיטלע והי' בע"מ כנ"ל ודו"ק היטב בכל זה

פרשת ברכה

קו) במדרש רבה. בשעה שהקריבו ימי משה למות אמר להקב"ה יחיינו יום מיומים א"ל הקב"ה היום קובל עליך מיד יצאה בת קול ואמרה לא קם בישראל כמשה וגו' ותמוה. ונראה דבלא"ה י"ל תשובת הקב"ה היום קובל עליך מה הי' להיום לקבול על משה גם מה נשתנה היום שלאחריו משלפניו הלא אם ימות היום יקבול היום הזה. ונראה עפ"מ דאיתא בש"ס ר"ה די"א את מספר ימיך אמלא מלמד שהקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ולפ"ז י"ל דזה הי' קבלת היום שלאחריו דבשלמא יום שלפניו אין לקבול לפי שבו ביום נולד משה א"כ אם ימות בו לא איכפת לי' כ"כ לפי שהי' לו שמחה עכ"פ בשעה שנולד בו משא"כ אני שלא הי' לי שמחה כלל לא ימות בי הצדיק דגם את הצער לא אבקש. אך קשה מה איכפת לי' לאותו יום שלאחריו הא אמרי' בש"ס קדושין דע"ב בו ביום שמת בו צדיק נולד צדיק אחר ולכך יצאה בת קול ואמר לא קם בישראל כמשה וא"כ יום שלאחריו שפיר יש לקבול על מיתתו דאפי' אם יולד צדיק אחר בו ביום לא יהי' כמשה וא"ש

קז) במדרש בקש קהלת להיות כמשה יצאה בת קול ואמרה כתב יושר דברי אמת ולא קם נביא עוד בישראל כמשה ותמוה. ונראה עפ"מ דאיתא במדרש למה התחיל הקב"ה בבראשית חד אמר בשביל התורה שנקראת ראשית וח"א בשביל משה שנקרא ראשית וח"א לפי שסופי תיבות בראשי"ת בר"א אלקי"ם הוא אותיות אמ"ת ועל פי' זה קשה למה נרמז אמת שלא ביושר תא"מ וע"כ דמסתבר כפי' השני בזכות משה שנקרא ראשית ותיבת אמ"ת נרמז בסופי תיבות בר"א אלקי"ם א"ת ביושר ולפ"ז שהעולם נברא בשביל