דברי יהונתן סד

הא דתני' עלה לק"מ ניחוש דילמא וכו' די"ל כקו' הנ"ל דלא איירי בתולה כו' וא"ל הא אין אחע"א י"ל דמיירי שנודר לאחר שגירשה דליכא רק איסור דרבנן כמ"ש הרמב"ם ומש"ה הקדים ואמר ותני עלה נודר ועובד יורד ומגרש א"כ הוי איסור דאור' עליו ואין איסור חע"א וע"כ צ"ל בתולה נדרו בד"א והשתא פריך הש"ס שפיר וניחוש דילמא אזלי לגבי חכם ודו"ק

פרשת מסעי

פט) במדרש וזה יהי' לכם ערי מגרש יהי' בהוייתן יהא שאין משנין מעיר מגרש ולא מגרש עיר נאמר ערים והלא לא הי' אלא כפרים לומר לך שחביבה א"י וכו' והמדרש הזה אומר דרשוני דמאי שייכות הך סיפא לרישא. ונ"ל ליישב בטו"ט בהקדם ד' הש"ס דב"ב דכ"ד ע"ב מרחיקין את האילן מן העיר כ"ה אמה וכו' אם העיר קדמה קוצץ ואינו נותן דמים ואם האילן קודם קוצץ ונותן דמים ספק זה קדם או זה קדם קוצץ ואינו נותן דמים ע"כ המשנה ובגמ' מ"ט אמר עולא משום נויי עיר ופריך ות"ל דאין עושין שדה מגרש ומגרש שדה ומשני ל"צ אלא לר"א דאמר עושין מגרש שדה ואפי' לרבנן נמי דס"ל אין עושין מגרש שדה ה"מ זרעים אבל אילנות עובדין והכא משום נויי העיר לא כו' עיי"ש. והקשה הרמב"ן מאי פריך הש"ס ות"ל כו' הא זה ל"ש אלא בא"י כדפירש"י שם בעירוכין דל"א ע"ב והכא מיירי בחו"ל דלא קפדינן אנויי עיי"ש והש"ך בספרו וביחוד הרב בה"ז מקשה לפי גי' ספרים ישנים בסוף עירוכין דל"ג במתני' אין עושין שדה מגרש ולא מגרש שדה לא מגרש עיר ולא עיר מגרש אמר ר"א בד"א בערי הלוים אבל בערי ישראל עושין שדה מגרש ולא מגרש שדה ומגרש עיר ולא עיר מגרש כו' עיי"ש ולפ"ז מאי משני הש"ס ל"צ אלא לר"א דאמר עושין מגרש שדה הא לפי גירסא זו משמע דר"א ס"ל דאין עושין מגרש שדה וא"כ קו' הש"ס במ"ע ות"ל וכו' ונדחקו ליישב דכ"ז בא"י וכיון דחזינן דבא"י עושין שדה מגרש מסתמא בחוץ לארץ עושין גם מגרש שדה דנחית חד דרגא כקו' הרמב"ן וזהו דוחק גדול. ונראה דלק"מ דהנה לכאורה י"ל קו' הש"ך ובה"ז דהא ודאי ר"א ס"ל דעושין ממגרש עיר ולפ"ז משני הש"ס שפיר ל"צ אלא לר"א דאמר עושין שדה מגרש ואף דס"ל דאין עושין מגרש שדה מ"מ הא ס"ל דעושין מגרש עיר וא"כ היכא שהיתה מגרש ולבסוף מגרש הי' אילן ואח"כ עשה מזה המגרש עיר ונמצא עומד האילן בתוך כ"ה אמה לעיר א"כ אי ה"א טעמא דאין עושין מגרש שדה ל"ה צריכין לעקור השתא דהא לא עשה ממגרש שדה דעמידתן הי' בהיתר אבל משום ה"ט דנויי צריכין להרחיק כ"ה אמה מן העיר הזאת. אך ז"א דודאי אף דס"ל לר"א דעושין מגרש עיר מ"מ צריך להרחיק מזה העיר שנעשה מהמגרש מגרש חדש אלף אמה וא"כ אף בלא ה"ט דנוי צריך להרחיק בשביל מגרש דאין עושין מגרש שדה וא"כ קו' בה"ז במ"ע. אך באמת נראה דלק"מ דהנה לכאורה יש לדקדק בש"ס דקאמר ל"צ אלא לר"א וכו' ואפי' לרבנן וכו' הול"ל מתחלה דאתי' כרבנן או דהו"ל למימר בלשון ואבע"א. ונראה דהא יש להקשות על רש"י בשבועות דט"ז ע"א דפי' על הא דקאמר הש"ס המוקפות חומה מימות יהושע בן נון כל מצות נוהגת בה ופירש"י בד"ה כל מצות דהיינו בתי ערי חומה ושילוח מצורעים ושאין עושין מגרש שדה לפ"ז מאי פריך הש"ס ת"ל דאין עושין וכו' הא זה ל"ש אלא במוקפות חומה ומתני' מיירי בשאר עיירות. ונראה ליישב הכל בחדא מחתא דאי' בש"ס דב"ב ד"ס ע"א אין מוציאין גזיזין וגזוזטראות לר"ה וכו' ואם לקח חצר ובו גזיזין וגזוזטראות הרי זו בחזקתה פי' דמה מכר ראשון לשני כל זכות שתבא לידו ומסתמא מדלא מיחו לראשון ע"כ דהי' מוחזק בה ולפ"ז קשה כאן על המתני' דקתני ואם ספק כו' הא ע"כ מוכח דאילן הי' קודם לעיר דהא זה כתבו כל הפוסקים הא דאמרי' קוצץ ונותן דמים הוא לתקנתא דעיר אבל אם אמרו אי אפשי בתקנתא זו ולא רצו ליתן דמים הרשות בידם ולפ"ז האיך שייך לומר ספק דהא ודאי מוכח דאילן הי' קודם דאי העיר קודמת למה הי' מניחין את האילן עד עכשיו א"ו דאילן קדם ולכך הי' מניחין אותו עד עכשיו שלא רצו ליתן הדמים משא"כ אם העיר קודמת דאז א"צ ליתן דמים למה לא מיחו עד עכשיו ומאי ספק יש כאן ונראה דהנה הגהות סמ"ק כ' דאם אילן הי' רחוק מן הבית כ"ה אמה ואח"כ בנה עיר ונעשה אילן בתוך כ"ה לעיר דצריך להרחיק מן העיר כ"ה אמה והוכיח זה ממתני' דקתני מרחיקין מן העיר ולא קתני מרחיקין מן הבית אלא להורות כנ"ל וזו הוכחה חלושה היא. אבל נראה דע"כ מוכח דין זה דאל"כ קו' הנ"ל במ"ע מאי ספק יש אם אילן קדם כו' כנ"ל א"ו כדינו של הגהות סמ"ג ושפיר יש מקום ספק דילמא העיר קדם והא דלא מיחו י"ל דמתחלה כשנטע האילן ל"ה העיר גדולה כ"כ והי' האילן יותר מכ"ה מן העיר רק אח"כ בנאו והגדילו וא"כ הספק הוא אם האילן הי' קודם לכל העיר