דברי יהונתן נח

מתני' דלעיל דקתני המוציא מחברו ע"ה קשה קו' הרשב"א הנ"ל וצ"ל דלהכי נקיט לישנא דהמע"ה כמ"ש דאם תקפו כהן אין מוציאין מידו וצריך הישראל להביא ראי' וקשה הא גבי ספיקות אמרי' דמוציאין וצ"ל דגבי ס' בכור יש לכהן חלק בה ומנ"ל לכך קתני ואסורין בגיזה ועבודה אלמא דיש לכהן חלק בה כדאי' בתוס' להדיא. ועוד י"ל דהנה בתשובות הרשב"א סי' ש"י הקשה מאי מייתי סייעתא לרבה הא לא דמי' כלל דבשלמא גבי ס' בכור דקדוש מרחם א"כ מיד כשנולד יש לכהן חלק בה אבל בפטר חמור זה השה לא קדוש מרחם רק הוא פדיון של החמור וא"כ מנ"ל דת"כ מוציאין מידו ולפ"ז במתני' י"ל דבאמת אין איסור בגיזה ועבודה משום דאזלי' ב"ר ואפ"ה אמרי' ת"כ א"מ בברייתא הנ"ל וצ"ל דיש לו חלק בה לכך מייתי עלה ותני' אסורין בגיזה ועבודה ולפ"ז מיושב קו' הנ"ל דהמקשה פריך שפיר דע"כ צ"ל דטעמא לאו משום ס' איסורא לחומרא דאל"כ למה נשנית הך דאסורה בגיזה ועבודה על הברייתא דוקא ולא על המשנה דבכורות כנ"ל א"ו דמתני' ס"ל דאזלי' ב"ר ואפ"ה אמרי' בברייתא ת"כ א"מ מידו ומייתי הש"ס שפיר לפשוט מהתם ומשני הש"ס לעולם דבעלמא אמרי' ת"כ מוציאין ומש"ה אמרי' כאן דא"מ מידו משום דקדוש מרחם ול"ק למה לא נשנית על המשנה די"ל דהתם פשיטא והכא אצטריך משום דאמרי' ת"כ א"מ מידו וקשה למה וצ"ל משום דאסור בגיזה ועבודה אבל לא משום רובא ולכך בעלמא מוציאין מידו ומייתי ר"ח שפיר סייעתא דבעלמא מוציאין דאל"כ נמצא זה פוטר ממונו בממונו של כהן ומעתה עולה יפה פסקי הסמ"ג גבי ס' בכור שאין מוציאין משום דקדוש מרחם ובפטר חמור שפיר פסק דמוציאין מידו כקו' הרשב"א הנ"ל. ולפ"ז יובן המדרש הנ"ל דא"א יקדיש לבכור א"כ לאו קדוש מרחם הוא וא"כ אם ת"כ מוציאין מידו וה"נ צ"ל דבזה פליגי הני ב' דעות ח"א אין לי אלא ברשותי וא"כ מיד כשנולד הרי הוא ביד כהן ולפ"ז אין מוציאין מידו כנ"ל וח"א אין לי אלא עולמות וא"כ מנ"ל דתקפו כהן אין מוציאין לכך הביא המדרש יכול יקדיש הכהן וכו' ת"ל וכו' וא"כ הרי הוא קדוש מרחם ומוציאין אותו מיד כהן כקו' הש"ס הנ"ל ודו"ק היטב

פרשת שלח פ) במכילתא כהנים חייבים בציצית או לא א"ל חייבין מדנשים חייבות בקידוש היום אליבא דמ"ד שני כתובים הבכ"א אין מלמדין עכ"ל ותמוה. ונראה דאי' במס' מנחות דמ"ג כהנים ולוים וישראלים חייבין בציצית ופריך הש"ס פשיטא ומשני כהנים אצטריך לי' דה"א הואיל והותרה גבייהו לבישת שעטנז בשעת עבודה לא לחייבו בציצית דהואיל דכתיב ל"ת שעטנז גדילים תעשה לך כל שישנו בלבישת שעטנז ישנו בגדילים תעשה קמ"ל וכ"ת ה"נ וכו' עיי"ש. ולכאורה י"ל תי' אחר על קו' הש"ס דלקולא ולחומרא לחומרא מקשי' ואיתא במס' קידושין דל"ד מ"ע שהז"ג נשים פטורות ומקשי' וניליף ממצה והקהל לחיובא ומשני משום דהוי מצה והקהל שני כתובים הבכ"א ואין מלמדין ופריך הניחא למ"ד אין מלמדין אלא למ"ד מלמדין מא"ל ומסיק דהוי שלשה כתובים עיי"ש וכ' התוס' דאפי' לאביי דאמר אשה בעלה משמחה וא"כ ל"ה רק שני כתובים מ"מ אוקי קידוש היום דמחייבו בהו הנשים מה"ת דכתיב זכור ושמור כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה והני נשי וכו' בהדי מצה והקהל והו"ל שלשה כתובים ובשבועות ד"כ ע"ב כ' התוס' על הא דכל שישנו בשמירה ישנו בזכירה ואיפכא ליכא למימר דלחומרא מקשינן עיי"ש ומקשים העולם האי חומרא דאתי לידי קולא הוא דהא השתא הוא שלשה כתובים ונמצא דנשים פטורות ממ"ע שהז"ג ואם נלמד להיפוך א"כ לא יהי' רק שני כתובים מצה והקהל ולמ"ד שני כתובים הבכ"א מלמדין יהי' הנשים חייבות במ"ע שהז"ג. ומעתה מבואר היטב ד' המכילתן כהנים חייבין בציצית או לא ר"ל הואיל והותר גבייהו שעטנז א"ל חייבין והיינו דהמכילתא סובר מש"ה כהנים חייבים בציצית אף דהוקש ללבישת שעטנז מ"מ לחומרא מקשי' אך מנ"ל זה הסברא דלחומרא מקשי' לכן אמר מדנשים חייבין בקידוש היום וצ"ל מטעם כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה וקשה קו' התוס' דילמא להיפוך וצ"ל כתירוצם דלחומרא מקשי' אך עדיין קשה קו' העולם דחומרא דאתי לידי קולא הוא לכן סיים ואמר ואליבא דמ"ד שני כתובים הבכ"א אין מלמדין וא"כ לא נ"מ מידי דאף דלא יהי' רק שני כתובים אפ"ה אין מלמדין לחייב הנשים ול"ה חומרא דאתי לידי קולא ודו"ק

פרשת קרח

פא) במדרש מדוע תתנשאו על קהל ה' כי כל העדה כולם קדושים שבאו עדת קרח ומצאו משה ואהרן יושבים וכל ישראל עומדין לפניהם לכך התחילו לחלוק ותמוה. וליישב נקדים מה דאי' בש"ס זבחים דף ט"ז זר אסור בהקרבה דכתיב וזר