דברי יהונתן נ

דהדיוטות שכיחי עיי"ש ומיושב קו' התוס'. ומעתה א"ש המדרש וידבר משה את מועדי ה' דמיני' נשמע דשתי הלחם דוחין שבת כנ"ל וא"כ ע"כ צ"ל דקרא דלכם קאי למעט נדונ"ד לבד. וקשה קו' התוס' ת"ל מקרבן תמיד וצ"ל סברא הנ"ל דבנונ"ד יש טעם הואיל וא"ב מתשיל וקשה הא הוי הואיל דלא שכיח וצ"ל דהתרת נדרים בהדיוטות דשכיחי אך מנ"ל זה לכן אמר מועדי ה' נאמרו בסיני פי' שצריך מומחין אבל התרת נדרים לא נאמרה בסיני דא"צ מומחין וא"כ הוי שפיר הואיל דשכיח ודו"ק

ע) במדרש וידבר משה את מועדי ה' מכאן אמרו משה תיקן לישראל שיהי' דורשין הלכות פסח בפסח כו' ולבאר זאת נקדים מה דאי' במדרש ויקהל משה כו' בכל התורה לא מצינו לשון ויקהל אלא כאן אמר הקב"ה למשה עשה לך קהילות גדולות ותדרוש להם הל' שבת בשבת כו' וכתבו המפורשים מדלא הזכיר שם חצוצרות מוכח דהי' בשבת מכאן אמרו משה תיקן להם לישראל שיהי' דורשין וכו' [עיין לעיל בדברינו פ' ויקהל] ונקדים עוד מה דאי' בש"ס מס' תענית דף למ"ד ע"ב לא הי' ימים טובים לישראל כיוהכ"פ וט"ו באב בשלמא יוהכ"פ יום מחילה וסליחה ויום שניתן בו לוחות אחרונות אלא ט"ו באב מה היא אמר רבב"ח אר"י יום שכלו בו מתי מדבר דאמר מר עד שלא כלו מתי מדבר ל"ה הדיבור עם משה כו' ולהבין למ"ל לומר שפת יתר בשלמא יוהכ"פ ניחא הול"ל בקיצור ט"ו באב מה היא. והנה התוס' הביאו בשם הירושלמי (מדרש איכה) למה דייקא ט"ו באב הא כלה השנה בט' באב וא"כ השתא דלא מתו בט' באב הו"ל לקבוע יו"ט בט' באב ותי' שטעו בחשבון וסברו שעדיין אינו ת"ב אבל בט"ו באב שראו מילוי הלבנה ידעו שת"ב כבר חלף ועבר ולכך קבעו ט"ו ליו"ט והקשה הר"ת בב"ב דקכ"א דאי הטעם משום טעות קשה הא קמי שמיא גלי' ולמה לא נתיחד הדיבור מקודם והנה לפי שיטת הר"ת הובא בתוס' מס' נדה דבמדבר ל"ה מקדשין החודש ע"פ ראי' דלא נראה הלבנה במדבר דעמוד הענן הי' מכסה אותה והי' מקדשין רק עפ"י חשבון וא"כ קשה אירושלמי הנ"ל דהאיך ראו הלבנה בט"ו הלא הענן הי' מכסהו אמנם י"ל דהנה קשה קו' היפ"ת דהאיך טעו כ"כ בחשבון החודש הא בחודש תמוז העבר ראו הלבנה בט"ו בו וידעו שאותו היום הוא ט"ו והי' להם למנות עד ט' באב ואפשר שהי' יכולים לטעות ביום א' אם חודש תמוז מלא או חסר אבל עכ"פ לא תמצא טעות רק עד עשרה באב ולא יותר ונראה דקו' זו מתורצת בחברתה דידוע שאהרן מת בשנת מ' בחודש אב ואז נסתלקו ענני כבוד וראו את הלבנה בט"ו ובחודש שלפניו דעדיין הי' אהרן קיים והי' ענני הכבוד לא ראו הלבנה לפ"ז א"ש דברי ר"ת שבמס' נדה אף לפי' הירושלמי ול"ק קו' היפ"ת הנ"ל. אך לכאורה מוכח דלא כר"ת דאי' בגמ' בי"ט בתמוז עלה משה למרום והי' שם מ' יום בכעס ומ' יום ברצון וביוהכ"פ ירד כנודע ואם הי' כולם חסרים לא תוכל למצוא פ' יום עד יוהכ"פ וע"כ צ"ל שהי' כולם מלאים ונשאר מתמוז י"א יום ואב למ"ד יום ואלול למ"ד יום הרי ע"א וט' יום עד יוהכ"פ הרי פ' ימים וביוהכ"פ ירד אבל א"א כשיטת ר"ת שהי' מקדשין ע"פ חשבון האיך עושין ג' מלאים זה אח"ז ועכצ"ל דהי' מקדשין עפ"י ראי' ולפ"ז א"ש הש"ס הנ"ל דבל"ז ל"ה יכול להקשות בפשיטות ט"ו באב מה היא די"ל יום שכלו בו מתי מדבר וא"ל הא כלו בט' בו י"ל שטעו בחשבון עד ט"ו כדעת הירושלמי ובט"ו ראו מילוי הלבנה וידעו שהוא ט"ו ובחודש שלפניו לא ראו דהענן הי' מכסהו לפי שהי' אהרן קיים ולפ"ז ל"ה מקדשין במדבר אלא ע"פ חשבון כדעת ר"ת אבל השתא דקאמר בשלמא יוהכ"פ יום שניתן בו לוחות אחרונות קשה האיך תמצא פ' יום מי"ט בתמוז עד יוהכ"פ וע"כ צ"ל שהי' ג' מלאים וא"כ מוכח דהי' מקדשין ע"פ הראי' דע"פ חשבון אין עושין ג' מלאים וא"כ אין לומר כפי' הירושלמי שטעו עד ט"ו דקשה קו' היפ"ת למה לא ראו בחודש העבר בט"ו וא"כ מקשה שפיר ט"ו באב מה היא ותי' הש"ס יום שכלו בו מתי מדבר פי' שאבלות שלהם כלה בט"ו כפי' ר"ת וראי' לזה דאמר מר לא נתיחד הדיבור עם משה עד ט"ו ואי כפי' הירושלמי משום טעות הא קמי שמיא גלי' כקו' הר"ת וע"כ כפי' ר"ת משום אבלות ודו"ק

והנה כבר הבאתי למעלה פ' ויקהל קו' הר"ן למה הי' צריך משה לתקן כו' ותירצתי שם עפ"ד התוס' במגילה דה"א כיון דדורשין מקודם א"צ לדרוש ביומא לכך צריך משה לתקן אך כ"ז א"א שהלמ"ד יום כלו בעיו"ט אבל א"א דיו"ט בכלל הלמ"ד יום קו' הר"ן במ"ע ועי' לעיל פ' ויקהל מ"ש מדברי התוס' בכורות דנ"ז וי"ל דזה תלוי אי ניסן הי' באותו זמן חסר או מלא דהא כל הוכחה ששואלין ודורשין שלשים יום הוא משום דמשה עומד בפסח ראשון ומזהיר על פסח שני ואי ניסן הי' מלא קשה למה דרש מעיו"ט דהוא י"ד בניסן הי' לו להתחיל מיו"ט עצמו ויהי' ט"ז