דברי יהונתן מח

הי' לו לצאת תחלה ולאכול אח"כ דא"ל דמש"ה אכיל משום דיצא בו הא הי' ביו"ט כנ"ל וביו"ט אסור אפי' לאחר שיצא בו אע"כ משום דחסר כשר ויהי' בכה"ג שפיר מורה הלכה א"ו דאפי' מצוה בעלמא ליכא ושפיר לא אתקצאי כולה כנ"ל. ולפ"ז יובן המשך ד' התוס' דבל"ז ל"ה מקום לקו' התוס' מהא דמי שבא בדרך כו' דהייתי אומר כקו' העולם דטעימה בעלמא מותר קודם נטילה אבל השתא דהקשה התוס' תחלה על ר"ח האיך טביל ונפיק כמאן ותי' כיון דחסר כשר לא אתקצאי כולה קשה מ"ש מעצי סוכה וצ"ל משום דגבי אתרוג ל"צ כלל שלם אפי' לכתחלה ביו"ט שני אך מאן יימר דילמא ר"ח לא עשה אלא להורות הלכה וכו' וצ"ל מדלא נפיק ר"ח ברישא ואח"כ אכיל א"ו דליכא מצוה כלל אך דילמא בזה לא יהא מורה הלכה כלל די"ל דס"ל כרב הנ"ל וצ"ל דתוס' ס"ל כרשב"א וא"כ הי' ביו"ט שני וליכא ה"א כלל דמשום שיצא בה אכיל דהא ביו"ט אסור אפי' לאחר שיצא בו אע"כ דלא עשה כלל כדי להורות רק דס"ל אפי' מצוה ליכא וא"כ לפ"ז דמוכח דמיירי ביו"ט מקשה התוס' הכא אימת טביל ר"ח דהא ביו"ט צריך קידוש וקיי"ל קודם קידוש אפי' טעימה בעלמא אסור אע"כ לאחר קידוש ואין קידוש אלא במקום סעודה וע"כ דישב לאכול סעודת קבע וזה ודאי אסור קודם נטילת לולב מכח מתני' דמי שבא בדרך וכו' ומתרצי' התוס' דהכי פי' מטביל בה היום היינו בלילה ונפיק למחר דבלילה יכול לאכול אחר קידוש דליכא זמן לולב כלל אבל בלא הנ"ל הייתי אומר כהרז"ה דמיירי בחוה"מ דליכא קידוש כלל ול"ה קשה מהך מתני' כלל דבחוה"מ ליכא קידוש ודו"ק

סז) במדרש הראה הקב"ה למשה דור דור ודורשיו דור דור ומנהיגיו הראה לו שאול שיפול בחרב אמר משה מלך ראשון שיעמוד לישראל ידקור בחרב א"ל הקב"ה לי אתה אומר אמור אל נוב עיר הכהנים ותמוה. ונ"ל בהקדם ש"ס דסנהדרין דף כ' ע"ב תני' ר"י אומר ג' מצות נצטוו ישראל בכניסתן לא"י להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות בית הבחירה ואינו יודע איזה מהם תחלה כשהוא אומר כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק הוי אומר להעמיד להם מלך תחלה ואין כסא אלא מלך שנאמר וישב שלמה על כסא ה' למלך ועדיין אינו יודע אם לבנות בית הבחירה תחלה או להכרית זרעו כו' כשהוא אומר והניח לכם מכל אויביכם וכו' והי' המקום אשר יבחר וכו' עיי"ש. והרמב"ם כ' להעמיד להם מלך תחלה מוכח מדכתיב ויאמר שמואל אל שאול יען משחך אלהים למלך לך והכית את עמלק הוי אומר להעמיד מלך תחלה. והקשה הכ"מ והר"ן למה הביא הרמב"ם ראי' מנביאים ולא מתורה כמו שהוכיח הש"ס ונדחקו ליישב דמקרא דמביא הש"ס ליכא למילף דמלך קודם די"ל כמו שפירש"י בחומש כי יד על כס יה נשבע הקב"ה שאין כסאו שלם ואין שמו שלם עד שימחה זרעו של עמלק תחלה לכך מביא מקרא אחרינא אך מ"מ אינו מיושב דא"כ איך יליף הש"ס מקרא. ונראה דהש"ס שפיר יליף מקרא כי יד וכו' דמלך קודם דאל"כ רק כמו שפי' המפורשים דעמלק קודם מלך קשה הלא התורה צוה לנו שלש מצות לעשותן על הסדר וזה מוכח דעמלק קודם בנין ב"ה מדכתיב והניח לכם כו' והי' המקום כו' וא"כ א"א דעמלק קודם מלך עדיין אינו יודע אם מלך קודם לבנין ב"ה או לאחריו א"ו מוכח דכי יד כו' מורה דמלך קודם לעמלק וא"כ ממילא נשמע דמלך קודם לבנין ב"ה א"כ לפ"ז הקו' על הרמב"ם במ"ע. ונראה דאי' בש"ס דשבועות דף י"ד אין מוסיפין על העיר ועל עזרה אלא ע"י מלך ונביא ואורים ותומים שנאמר כו' ולפ"ז קשה למ"ל קרא להעמיד מלך תחלה פשיטא דאל"כ אלא להכרית זרעו ש"ע קודם למלך קשה למ"ל קרא והניח לכם דמלחמות עמלק קודם לבנין ב"ה פשיטא דהוי קודם לבנין ב"ה דהא ב"ה א"א לבנות אלא ע"י מלך ועמלק הוא קודם למלך ומכ"ש דהוי קודם לבנין ב"ה אך זה לק"מ דרש"י פי' לאו דוקא עמלק אלא מכל אויבך דה"ה לשאר אומות ולפ"ז אצטריך כי יד כו' דאל"כ ה"א דעמלק קודם למלך וקרא והניח לכם אצטריך לשאר אומות ול"ד נקט הש"ס עמלק. אולם לפ"ז קשה מנ"ל לש"ס דכי יד כו' בא להורות דמלך קודם דילמא עמלק קודם וא"ל כנ"ל דא"כ לא נדע אי מלך קודם לב"ה או לא ז"א דזה מוכח ג"כ מדאין מוסיפין וכו' כנ"ל אמנם י"ל דזה תלוי א"א בכל אלו תנן אבל א"א באחד מאלו תנן לק"מ דאיתא שם דט"ז איתמר ר"ה אמר בכל אלו תנן ור"נ אמר בא' מאלו תנן ר"ה סבר בכל אלו תנן קסבר קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולעתיד לבא ועזרא זכר בעלמא הוא דעביד [פירש"י והא דקידש עזרא בבית שני אעפ"י של"ה מלך ואו"ת זכר בעלמא הוא דעביד] ור"נ אמר בא' מאלו תנן קסבר קדושה ראשונה לא קידשה לעת"ל ועזרא קדושי קדוש ואיתא בש"ס דמכות די"ט דר"י סבר ק"ר לא קידשה לעת"ל א"כ סובר ג"כ בא' מאלו תנן דזה בזה תלוי ולפ"ז שפיר קאמר ר"י כשהוא אומר כי יד על כס יה הוי אומר להעמיד מלך תחלה דאי כפירש"י