דברי יהונתן מז

דממ"נ נאסרת כולה ביום ראשון דחסר כ"ש פסול וכו' דילמא הי' לר"ח ליום א' אתרוג לחוד ואותו אתרוג שטיבל בו ונפיק לא אתקצאי כלל ביום א'. ונראה לתרץ דאי' בש"ס ביצה דף למ"ד ע"ב ר"ע אומר מנין לעצי סוכה שאסורין כל שבעה שנאמר חג הסוכות שבעת ימים לה' כשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל ש"ש על הסיכה ואם התנה עלי' הכל לפי תנאו ע"כ ואי' ב' דעות בהך דאם התנה וכו' חד דעה ס"ל דאם התנה קודם יו"ט להשתמש מעצי סוכה לצורך חול אפי' בעודה קיימת מהני תנאי וחד דעה ס"ל דתנאי ל"מ אלא אם התנה שאם יפול הסוכה שישתמש מעציו לצורך חול אבל כ"ז שקיימת ל"מ תנאי ואסור להשתמש ממנה וכ' הר"ן דלאותו דעה דס"ל דתנאי מהני אפי' בעודה קיימת א"כ גם בהפריש ז' אתרוגים לז' ימים דקיי"ל דכל א' אסור להשתמש וליהנות בו ביום לרב ולרב אסי אסור קודם שיצא בו אבל אם התנה עלי' לאכול ממנה מהני תנאי אבל לאידך דעה דס"ל דתנאי ל"מ אלא לכשיפול הסוכה א"כ זה ל"ש גבי אתרוג ול"מ תנאי כלל. והנה התוס' הקשה שם בד"ה אבל עצי סוכה וקשה דמשמע בשבת מה שעצי סוכה אסורים מטעם הואיל והקצה למצותו הקצו נמי לאיסורו וכאן קאמר מה חג לה' אף סוכה לה' אלמא דאסורי' מדאור' ותי' ר"ת דמה דקאמר מה חג לה' אף סוכה לה' היינו לפי שיעור סוכה כגון שני דפנות וג' אפי' טפח אבל אי עביד דפנות שלימות יותר משיעור סוכה לא נפיק מקרא ועל היותר קאמר שאסור משום מוקצה עיי"ש. ולפ"ז קשה על התוס' ממ"נ דהקשה מהא דר"ח דמטביל בי' ברישא והדר נפיק כמאן וכו' אי ס"ל לתוס' כהך דעה דתנאי מהני אפי' קודם נפילת סוכה א"כ גם באתרוג מהני תנאי ולק"מ מר"ח דילמא ר"ח התנה עלי' ואי ס"ל לתוס' כאותו דעה דל"מ תנאי אלא בנפילת הסוכה וא"כ באתרוג ל"מ תנאי כמ"ש הר"ן א"כ לא תי' התוס' מידי כיון דלא אכיל לי' כולה ומשייר בה כשיעור דמצי נפיק בי' שרי וכו' דמה בכך מ"ש מעצי סוכה דאסירין אפי' ביותר משיעור סוכה מטעם מוקצה כמ"ש התוס' אע"ג דיותר משתי דפנות וג' אפי' טפח הוי דבר שא"צ מ"מ כיון דאתקצאי כולה אסור א"כ גם באתרוג אתקצאי כולה אע"ג דא"צ כולה וצ"ל דודאי התוס' ס"ל דתנאי ל"מ בלא נפילה כלל וא"כ מקשה שפיר ואפ"ה מתרצים שפיר דל"ד כלל לסוכה בשלמא גבי סוכה שאין צריך כלל יותר מב' דפנות וג' אפי' טפח והוא עביד יותר משיעור א"כ מסתמא מקצה כולה ואסור שפיר משום מוקצה אבל אתרוג לא אתקצאי כולה דהא דנקט אתרוג שלם הוא משום יום ראשון דכ"ש חסר פסול בו אבל מיום שני דל"ה לו ליקח יותר משיעור אתרוג לא אתקצאי כולה. א"כ לפ"ז מוכח דל"ה לו אתרוג אחר ליום א' דאל"כ האיך טיבל ר"ח ונפיק בה הא אתקצאי כולה דמ"ש מסוכה כנ"ל אע"כ דבאותו אתרוג נפיק גם ביום א' א"כ שפיר לא אתקצאי דהא צריך אתרוג שלם משום יום א' ולפ"ז מקשה תוס' שפיר בקושי' שני' אע"ג דמ"מ נאסרו כולה ביום א' וכו' ולכך תירצו משום דמפסיק לילות מימים וכו'. אך כ"ז הוא א"א דביו"ט שני ליכא מצוה כלל באתרוג שלם ואפי' לכתחלה יכול ליקח אתרוג חסר כמו שהוכיחו כמה פוסקים מהא דר"ח מטביל וכו' דאפי' מצוה ליכא א"כ שפיר י"ל כנ"ל דמשום יו"ט שני ל"ה צריך ליקח אתרוג שלם רק משום יום א' א"כ שפיר לא אתקצאי כולה אבל א"א כשאר פוסקים דמצוה מן המובחר איכא ליקח אתרוג שלם רק בדיעבד יצא בחסר ביו"ט שני והא דמטביל ר"ח ונפיק היינו להורות הלכה לתלמידיו דחסר כשר א"כ לפ"ז אכתי קו' התוס' במ"ע האיך מטביל ר"ח ונפיק הא אתקצאי כולה גם ביום ב' דלכתחלה מצוה מן המובחר באתרוג שלם וצ"ל דהתוס' הוכיחו דע"כ אפי' מצוה מן המובחר ליכא דאל"כ אלא דעשה כדי להורות הלכה לתלמידיו קשה הי' לו לר"ח לצאת בה תחלה ולהטביל בו אח"כ דבזה יורה ג"כ הלכה לתלמידיו דחסר כשר דאל"כ הי' אסור לר"ח לאכול ממנו דהא אסור בו ביום כולה אע"כ משום דחסר כשר ול"ל דבזה ל"ה מורה הלכה לתלמידיו דיהי' סבורין דר"ח ס"ל כרב דס"ל דאחר שיצא בו יכול לאכלה מיד לכך הי' צריך לאכול ממנו קודם שיצא בו להורות דחסר כשר ז"א דהא קיי"ל הא דאמר רב נפיק בה ואכלו לאלתר היינו בחוה"מ דוקא אבל ביו"ט שני אפי' לאחר שיצא בה אסור לאכול ממנו משום מגו דאתקצאי לבהש"מ אתקצאי לכולה יומא ואי' בגמ' על הא דר"ח מטביל כו' ופריך הש"ס הא קיי"ל חסר פסול ומשני ל"ק הא ביו"ט א' הא ביו"ט שני וכתב הרז"ה הא דקאמר הש"ס הא ביו"ט שני לא מיירי בב' יו"ט של גליות דבשני י"ט של גליות גם ביו"ט שני חסר פסול משום ספיקא דיומא רק דביו"ט ב' קאי אחוה"מ והרשב"א חולק עליו וס"ל דהש"ס מיירי בב' יו"ט של גליות מדלא קאמר הש"ס כאן בחוה"מ א"ו דמיירי ביו"ט שני דחסר כשר אפי' ביום שני א"כ לפ"ז שפיר מוכח דאפי' מצוה מן המובחר ליכא דאלת"ה רק דאתי להורות הלכה לתלמידיו קשה