דברי יהונתן מ

משה ושפיר י"ל כתי' בעל ק"ח הנ"ל ולפ"ז שפיר קאמר משה תיקן וכו' ולק"מ קו' הר"ן די"ל כנ"ל ודו"ק היטב

פרשת פקודי

נו) במדרש בחודש הראשון בא' לחודש תקים את המשכן. ילמדנו רבינו הקונה שדה מעכו"ם בשבת מהו שמותר לכתוב ולהעלות בערכאות שלהם. כש"ח כותב ומעלה בערכאות מפני שהוא כמציל מידם ותמוה. ונקדים ד' הגמ' בר"ה דף ז' ע"ב בא' בניסן ר"ה לחדשים מנ"ל דכתיב החודש הזה לכם ראשון הוא וכו', וכתיב שמור את חודש האביב איזה חודש שיש בו אביב הוי אומר זה ניסן וכו' ואימא אדר בעינן רוב אביב מידי רוב אביב כתיב אלא א"ר דבר זה מתורת משה לא למדנו מדברי קבלה למדנו וכו' ראב"י אמר מהכא ויקראו סופרי המלך בחודש השלישי הוא חודש סיון ר"א אמר מהכא הפיל פור וכו' לחודש שנים עשר הוא חודש אדר ואבע"א מהכא בחודש הראשין הוא חודש ניסן. כלהו מהאי לא אמרו. דילמא מאי ראשון ראשון למעשה המן. והקשה המהרש"א א"כ מקרא דחודש שנים עשר וחודש השלישי נמי לא מוכח מידי די"ל ג"כ י"ב למעשה המן עיי"ש שהניח בצ"ע, ונראה דאיתא במגילה דף ו' ע"ב קראו את המגילה באדר ראשון ונתעברה השנה קוראין אותה אף באדר שני ואיתא בירושלמי פרק א' הלכה ה' דאותה שנה שהי' הנס מעוברת הי' והנס הי' באדר שני לפ"ז מקשה הש"ס שפיר מקרא דחודש שנים עשר וא"ל דילמא י"ב למילתא קאי קשה האיך קאמר י"ב הא הוי י"ג חדשים מניסן דאותה שנה מעוברת הי' א"ו לחדשים קאמר וקחשיב בתר רוב שנים דהוי י"ב חודש ומקרא דחודש השלישי נמי הוכיח הש"ס שפיר דאיתא בס' מנות הלוי בשם המדרש דאצל המן כתיב ויקראו סופרי המלך וכו' בשם המלך אחשורוש נכתב וכו' ואצל מרדכי כתיב ויכתוב בשם המלך אחשורש דהמן צוה לכתוב לאחרים אבל מרדכי בעצמו כתב מפני הצלת ישראל. ואיתא במדרש ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות ח"א ג' לנסים בו ביום יצאו ישראל ממצרים. בו ביום נהרג סנחרב ועמו. ובו ביום נתלה המן. וח"א ג' לבריאות עולם. אך ע"ז קשה דאם הי' ט"ו בניסן ביום ג' א"כ גם ר"ח ניסן הי' ביום ג' וניסן מלא לפי קביעות החדשים א"כ הי' ר"ח אייר ד' וה' ור"ח סיון ביום ו' וכ"ב סיון ג"כ ביום ו' וכ"ג בשבת ואיך קאמר המדרש דמרדכי כתב בעצמו הא שבת הי' א"ו דשלישי לנסים כנ"ל אך א"א באדר יצאו ישראל ממצרים כדפריך הש"ס ואימא אדר וכו' גם הפי' ג' לנסים לא יתכן דהא באדר יצאו ממצרים ומעתה א"ש המשך ד' הש"ס דבר זה מתורת משה לא למדנו די"ל בט"ו באדר יצאו ישראל ממצרים אלא מדברי קבלה למדנו ויקראו סופרי המלך בחודש השלישי בכ"ג בו וכו' ויכתוב בשם המלך וקשה כנ"ל איך יתכן דכתב בעצמו הא שבת הי' וצ"ל שלישי לנסים ומוכח שפיר דבניסן יצאו ממצרים ומוכח הש"ס שפיר דניסן ר"ה לחדשים. ואיתא ב' דעות בהא דאמרינן כותב ומעלה בערכאות שלהם. הרז"ה ס"ל דלא התירו לו לכתוב בעצמו רק שיצוה לכתוב והרמב"ן ס"ל דכותב בעצמו דמן התורה אין אסור לכתוב אלא כתב אשורית ולפ"ז אכתי י"ל דלעולם השלישי פי' ג' לב"ע וא"ל האיך כתב מרדכי י"ל דמרדכי כתב לכל עם ועם כלשונם ולא כתב אשורית לכך מותר דאינו אלא מדרבנן אבל לשיטת הרז"ה מוכח שפיר כנ"ל. ואיתא במדרש בחודש הראשון הוקם המשכן זה ניסן שבו נברא העולם דקרא קראו ראשון ולפ"ז א"ש המדרש הנ"ל. דבל"ז ליכא שאלה אי מותר לכתוב בשבת די"ל דע"כ אסור דאל"כ קשה קו' הש"ס ניסן ר"ה לחדשים מנ"ל וא"ל מדברי קבלה כקו' המהרש"א דילמא שלישי נמי למלתי' דהמן וצ"ל דמוכח מקרא ויכתוב כנ"ל דע"כ דשלישי לנסים ומוכח דניסן ר"ה לחדשים כנ"ל א"כ ממילא מוכח נמי דאסור לכתוב בשבת דאלת"ה לא מוכח דניסן ר"ה לחדשים די"ל דשלישי היינו ג' לב"ע אבל השתא דקאמר בחודש הראשון וכו' דמיני' מוכח דניסן ר"ה לחדשים א"כ י"ל דמותר לכתוב בשבת כדעת הרמב"ן ושלישי פי' שלישי לב"ע לכך שפיר שאל אי מותר לכתוב בשבת ודוק

פרשת ויקרא

נז) בש"ס סנהדרין דף ס"א איתמר העובד ע"ז מאהבה ומיראה אביי אמר חייב ורבא אמר פטור ואמר אביי מנא אמינא לה דתני' לא תשתחוה וכו' יכול אפי' נעבד כהמן ת"ל לא תעבדם והא המן מיראה הוי נעבד ורבא אמר כהמן ולא כהמן. כהמן דאיהו גופא ע"ז ולא כהמן דאלו המן מיראה והכא לאו מיראה. פירש"י דהתנא בא לאסור לנו אדם שהוא בעצמו ע"ז דהיינו כהמן שהי' עצמו נעבד אבל לא לכל מילי כהמן דאלו המן מיראה והכא מיראה פטור. ואמר אביי מנא"ל דתני' כהן משיח בע"ז רבי אומר בשגגת מעשה פירש"י אפי' לא נעלם ממנו איסור ע"ז אלא ששגג במעשה חייב וחכ"א