דברי יהונתן לח

נה) במדרש ילקוט רבותינו בעלי אגדות אמרו מתחלת התורה עד סופה לא מצינו פרשה שמתחלת ויקהל אלא זאת בלבד אמר הקב"ה למשה עשה לך קהילות גדולות ודורש לפניהם הלכות שבת בשבת ומסיק שם מכאן אמרו משה תיקן לישראל שיהיו שואלין ודורשין בענינא של יום הל' פסח בפסח הל' חג בחג וכו' עיי"ש ותמוה. וכבר כתבתי למעלה מזה וכעת נ"ל להרחיב הדיבור בסגנון הנ"ל דכבר הבאתי קו' הר"ן למה צריך משה לתקן שיהיו דורשין הל' פסח בפסח הלא מקרא מוכח דצריכין לדרוש למ"ד יום לפני הפסח מכ"ש בפסח עצמו. ונראה דאיתא בש"ס דמגילה ד"ד פורים שחל בשבת שואלין ודורשין בענינא של יום ופריך מאי אירי' פורים אפי' יו"ט נמי דתניא משה תיקן לישראל שיהי' דורשין בענינא של יום הל' פסח בפסח וכו' ובתוס' ד"ה מאי אירי' פורים תמהו מאי לשון אפילו דקאמר דמשמע מלשונו דשאר יו"ט גרוע משל פורים וכתבו דה"פ מאי אירי' פורים דאין דורשין בו מקודם לכן למ"ד יום מש"ה יש לדרוש בו ביום אפילו שאר יו"ט דדרשינן בו עוד מקודם למ"ד יום אפ"ה דרשי' בו ביום ע"כ הרי מבואר מסברת התוס' דיש ה"א כיון דדורשין בו מקודם לא ידרשו עוד בו ביום ולפ"ז שפיר מיושב קו' הר"ן דשפיר הי' צריך משה לתקן שדורשין בו ביום דה"א משום שדורשין מקודם לא צריך עוד בו ביום. אך לפ"ז צריך להבין ד' הר"ן דקארי לה מה קארי לה וכי לא ידע מדברי הש"ס דמגילה הנ"ל. אמנם י"ל דהר"ן ס"ל כאידך דעה בתוס' בכורות הנ"ל דנסתפקו שם הא דדורשין למ"ד יום קודם יו"ט אי יו"ט עצמו במנין שלשים או לא לפ"ז י"ל דהר"ן ס"ל דיו"ט עצמו הוא בכלל למ"ד יום ומקשה שפיר למה צריך משה לתקן הא בכלל למ"ד יום נכלל ג"כ יו"ט אך נראה לתרץ קו' הר"ן בד"א דאעפ"י דיו"ט הוא בכלל למ"ד אפ"ה הי' צריך משה לתקן שיהי' דורשין בפסח לפ"מ דקיי"ל דימי שבת שהם בתוך למ"ד יום שלפני יו"ט דורשין בהל' שבת ולא בהל' יו"ט כמ"ש לעיל לפ"ז אם יו"ט ראשון חל בשבת ה"א דדורשין בהל' שבת כמו בתוך למ"ד לכך הוצרך משה לתקן שדורשין הל' פסח בפסח אפי' חל בשבת אך עדיין צריכין להבין הא קיי"ל תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם ושבת תדיר הוא מפסח ומהראוי לדרוש בהל' שבת אך לפ"מ שמבואר בפוסקים דבדבר שצריך להודיע לרבים ל"ש תדיר קודם דאם לא יודיע להם לא ידעו הרבים מיני' כלל אבל דבר התדיר ידוע לרבים מקודם א"כ ה"ה ה"נ גבי פסח אף שאינו תדיר מ"מ צריך להודיע לרבים הל' פסח וקודם הוא לתדיר. אך ע"ז קשה הלא פסח ג"כ ידוע לרבים ממה שדרשו בלמ"ד יום קודם. ובזה יובן ג"כ הש"ס דמגילה הנ"ל דלפי שיטת הר"ן דיו"ט הוא בכלל למ"ד יום אכתי אינו מובן מאי גרוע הוא יותר מפורים ומאי קאמר אפי' יו"ט נמי אבל לפי הנ"ל ניחא דה"פ מאי אירי' פורים דאין דורשין קודם לכן והוי דבר שצריך להודיע לרבים ול"ש הסברא דתדיר קודם כנ"ל הא אפי' בשאר יו"ט דדורשין קודם לכן למ"ד יום והוי ידוע לרבים מקודם אפ"ה דורשין בהל' יו"ט דתני' משה תיקן וכו' וקשה קו' הר"ן הנ"ל וצ"ל דמיירי כשחל בשבת דדורשין בהל' יו"ט כנ"ל ומכ"ש פורים דל"ה ידוע מקודם דמחויב לדרוש בענינא של יום אפילו כשחל בשבת וא"ש ד' הש"ס הנ"ל. ואיתא במדרש ויקהל למה לא הוזכר אם הקהיל אותן בחצוצרות אלא משום שהי' בשבת ולכך הי' דורש להם הל' שבת דכתיב ששת ימים תעשה מלאכה ואיתא ברש"י חומש דלמחרת יוהכ"פ הי' למחרת ירידתו מן ההר נמצא דהי' זה תוך למ"ד יום שלפני סוכות והי' מן הראוי לדרוש להם בהל' סוכות א"ו מוכח כנ"ל דבשבתות שבתוך למ"ד דורשין בהל' שבת. והשתא א"ש הילקוט בל"ז ל"ה מצי למימר דמשה תיקן שיהי' דורשין הל' פסח בפסח דהוי קשה קו' הר"ן וא"ל כנ"ל דמשה בא להורות אפי' כשחל בשבת נמי דורשין בהל' יו"ט ז"א דאכתי מאי רבותא דילמא אפי' בשבתות שבאותן למ"ד יום נמי דורשין בהל' יו"ט וא"כ הדקל"ד אבל השתא דקאמר שהקהיל ודורש להם הל' שבת אע"פ שהי' בתוך למ"ד יום וצ"ל כנ"ל וא"כ לק"מ קו' הר"ן וקאמר הילקוט שפיר דמוכח דמשה תיקן שיהי' דורשין הל' פסח בפסח ודו"ק

ובד"א נראה ליישב בטוב טעם דאיתא במס' ר"ה דכ"ט ע"ב יו"ט של ר"ה שחל בשבת במקדש הי' תוקעין אבל לא במדינה וכו' מה"מ כתוב א' אומר יום תרועה וכתוב א' אומר זכרון תרועה הא כיצד כאן ביו"ט שחל בשבת וכאן וכו' ופריך אי מדאורייתא היא במקדש היכי תוקעין ועוד הא לאו מלאכה היא דאצטריך קרא למעוטי עיי"ש ובתוס' ד"ה הא הקשה אדרבה אי מלאכה לא אצטריך קרא דהא מכל מלאכה ל"ת נפקא ומשום דלאו מלאכה היא אצטריך קרא למעוטי בגבולין עיי"ש ונראה דלק"מ דמהר"מ פאדבה הקשה לימא הש"ס טעמא שמא יתקן כלי שיר וכ' הטו"ז לפענ"ד נראה דשופר לא ניתן