דברי יחזקאל נט

אינה בכלל צוה"פ, אבל מה דמחוסר עדיין מעשה חל הדלת לא מגרע בזה תורת צוה"פ, ועפי"ז שפיר תלי מחלוקותם במתניתין דמאן דמתני דא"צ למעט ביותר מעשר משום דס"ל דבעי היכר ציר ומתורת דלת הוא סותם ואם כן לא איכפת לן אם פרוץ יותר מעשר דליכא עלה תורת פתח אלא פרצה דמ"מ הדלת סותמת אבל למאן דלא ס"ל היכר ציר וסותם מדין צוה"פ משו"ה כל ביותר מעשר הו"ל פרצה ולא פתח, ומשו"ה בש"ס דילן אע"פ שאמרו תנא צוה"פ קנה מכאן ומכאן וע"ג אפ"ה ס"ל לר"ל דבעי היכר ציר דאזיל לטעמיה דס"ל דלא בעי קנה ע"ג ופליג על ר"ח. ומה דפסקו הרי"ף והרמב"ם דביותר מעשר מועיל צוה"פ אע"פ דס"ל דלא בעי היכר ציר הוא מטעם דסוגית הש"ס דפ"ק דמכלתין דקאמר שם מידי הוא טעמא אלא לרב הא מתני ליה ר"י לחייא בר רב קמיה דרב א"צ למעט וא"ל אתנייה צריך למעט משמע דאנן לא קיי"ל כרב דרק דלא תיקשי לרב משני כן, ועוד דלפמ"ש דברי הירושלמי נראה דלרב ביותר מעשר לא מיקרי צוה"פ מדאורייתא ובזה פליג הש"ס דילן דמה דקאמר רב אתנייה צריך למעט הוא רק מדרבנן וכמ"ש התוס' לעיל (דף ו' ע"א) ד"ה רב וכו' ולקמן (דף כ"ב ע"א) ד"ה והאמר ר"י וכו' יעו"ש, ומשו"ה פסקינן בזה דלא כרב ואינו תלוי כלל בפלוגתא דהיכר ציר דהוא מדין תורה. ומעתה יתבארו היטב דברי הירושלמי ע"פ פירושו של הק״ט הנ"ל ולא דא היא קדמייתא והיינו להנך אמוראי דלעיל מינה דס"ל דבעי דוקא היכר ציר ואם כן כל צוה"פ הוא מדין דלת ואמאי ס"ל לב"ה דר"ה מיערבא בדלת מכאן וצוה"פ מכאן כיון דצוה"פ הוא גם כן מדין דלת אם כן מאי אולמא דלת מצוה"פ ומה לי דלת מכאן או צוה"פ, ועל זה משני ע"י הדלת הוא ננעול ועי"ז יש בדלת מה שאין בצוה"פ והיינו מטעם שכתב רש"י והרשב"א הנ"ל דדלת הננעלת בלילה מכיון שחוסמת את הרבים מלבקוע שם כל שעה מבטל הרשות מתורת רה"ר שאינו דומה לדגלי מדבר וזה ליכא בצוה"פ דאינו רק מדין מחיצת הדלת לבד. ענף ג [יט] והנה לפי"מ שנתבאר לעיל מדברי הרשב"א בסוגיין דדלת דין צורת הפתח יש לה אפילו בשעה שאינה ננעלת א"כ צריך למודעי דמאי טעמא הוצרך הרשב"א בספר עבודת הקודש שהובא לעיל בדברינו בשם המ"מ לדון דמשום הכי מועיל בעירוב ר"ה דלת מכאן ולחי מכאן משום דכל שננעלת בלילה שוב בעיל תורת ר"ה משום דחוסם את העוברים ושבים ואינו דומה לדגלי מדבר ולא סגי ליה בטעמא דהויא שלש מחיצות בלבד וכמ"ש התוס' בשם ר"י בסוגיין. ונראה דהרשב"א לטעמיה דפסק בפרק עושין פסין (דף כ"ב) כרבי יוחנן אליבא דר"י דאתו רבים ומבטלי מחיצתא דאע"ג דרבי אלעזר תלמידו חולק אין הלכה כתלמיד במקום הרב יעו"ש וא"כ לא סגי בטעמא דדלת חשיב מחיצה מדין צוה"פ לבד דהא אתו רבים ומבטלי לה ומשו"ה הוצרך הרשב"א למיתי עלה מטעמא דכל שהדלת ננעלת בלילה בלא"ה בטיל תורת רה"ר משום דאינו דומה לדגלי מדבר שאין מסור להם הרשות כל שעה וכיון דהרשות אינו אלא כרמלית מה"ע, משו"ה הזורק לתוכו גם כן חייב דשוב לא אמרינן אתו רבים ומבטלו מחיצתא ע"י בקיעת רבים כזו וכמו שכתב הרשב"א בפרק עושין פסין (שם) דדוקא בבקיעת רבים של ר"ה שדומה לדגלי מדבר אמרינן דאתו רבים ומבטלי מחיצתא משא"כ בקיעת רבים דכרמלית יעו"ש, אבל מה שכתב הרשב"א בסוגיין דדלת חשובה צוה"פ והויא לה שלש מחיצות היינו משום דקאי אליבא דרבנן דר"י דלא אתי רבים ומבטלי מחיצתא וכמבואר להדיא בדבריו משו"ה שפיר מקשה דמאי פריך הגמרא וכ"ת בכך הוא דלא מיערבא הא בדלתות מיערבא הא אר"י ירושלים וכו' הא ר"י לא קאמר אלא אליבא דר"י וכאן מיירי אליבא דרבנן דלא אתו רבים ומבטלי וא"כ הו"ל שלש מחיצות יעו"ש, אבל התוספו' דאתו עלה רק מטעם דשתי מחיצות ודלת חשיב ג' מחיצות ולכל היותר ג' מחיצות דאורייתא, משום דס"ל דהלכה כרבנן דלא אתו רבים ומבטלי מחיצתא וכדעת כמה ראשונים שנתבאר לעיל ומשו"ה קשיא להו דמאי פריך מר"י דירושלים הא רבנן פליגי וא"כ נעילה ל"ל הא הו"ל שלש מחיצות ומשו"ה תירצו דשתי מחיצות לרבנן כשם ד' מחיצות לר"י ואתו רבים ומבטלי ומשו"ה בעי ג"כ דלת נעולה בלילה כמסקנת הרשב"א הנ"ל. [כ] והנה כבר נתבאר לעיל בדברינו מכל הראשונים זולתי רבינו אפרים דדלת דין מחיצה עלה אפילו בשעה שהיא פתוחה ואין אומרים בשעת פתיחתה הרי סילק מחיצתה דמה דרכה של דלת להפתח ולנעול ולא מיבעי דלת הננעלת בלילה, אלא אפילו דלת שאינה ננעלת לעולם אלא ראויה לנעול בלבד נמי יש לה תורת מחיצה וכמו שנתבאר מדברי הר"ח בסוגיא דמבוי הראוי לשיתוף דשתי מחיצות ושתי דלתות במבוי המפולש חשיב ארבע מחיצות והרי הנך דלתות דמבוי המפולש אינן ננעלות בלילה אלא ראויות לנעול בלבד וכמסקנת הש"ס בסוגיין וכן מבואר בפי' ר"ח בסוגיין אלמא דדלת שאינה ננעלת לעולם ג"כ יש לה תורת מחיצה או מדין צוה"פ כדמשמע מלשון הרשב"א או מדין דלת כמו שהראינו פנים מדברי הירושלמי. אולם בדברי התוספות מצאנו דעות חלוקות בזה, דהנה לקמן (דף כ"ב ע"א) עלה דמתניתין דאיתא שם פלוגתא דרבנן ור"י בפסי ביראות אם אתו רבים ומבטלי מחיצתא וקאמ' בגמ' ר"י ור' אלעזר דאמרי תרווייהו כאן הודיעך כוחן של מחיצות ופריך כאן וסבירא ליה והאמר רבי יוחנן ירשלים אלמלא דלתותיה ננעלות בלילה חייבין עליה משום רה"ר אלמא דאתו רבים ומבטלי מחיצתא, וכתבו התוספות בד"ה והאמר ר"י ירושלים וז"ל וא"ת שאני ירושלים דהוה רחבה שש עשרה אמות ופסין ליכא אלא י"ג ושליש וי"ל הואיל והנה לירושלים צורת הפתח דחשיב כמחיצה כדאמר בפ"ק (דף י"א ע"א) ואם יש לו צורת הפתח אינו צריך למעט לא היה לרבים דבקעי לבטל המחיצה ואפילו לרב דאתנייה צריך למעט מודה דמן התורה מהני תדע דהא פאה מתרת בכלאים אפילו יותר מעשר ולפי פירוש אחר דפירשתי (דף ו' ע"ב) גבי יתר על כן ניחא עכ"ל, ודבריהם באו סתומים קצת, גם המהרש"א הק' על דבריהם לפי תירוצם הא' דדוקא בפסי ביראות דאינם רחבי' אלא י"ג ושליש הוא דס"ל לרבנן דלא אתו רבים ומבטלי מחיצתא וירושלים נמי משום דהיה לה צורת הפתח א"כ מאי מקשה הש"ס שם דרבנן אדרבנן דאמרו לו לר"י דס"ל דאין מערבין ר"ה בכך אלמא דאתו רבים ומבעלי מחיצתא והא התם רחב ט"ז אמה וליכא צוה"פ משו"ה אתו רבים ומבטלי יעו"ש. וראיתי בנימוקי הגרי"ב שכתב דלפי שני התירוצים בתוספות לעיל (דף ו' ע"ב) ד"ה וכי תימא וכו' ע"כ לא מיירי הך דשני בתים בשני צדי ר"ה אלא בי"ג ושליש ולא יותר יעו"ש. וא"כ קושית מהרש"א לק"מ דשפיר מדמה הש"ס פלוגתא דשני בתים לפסי ביראות יעו"ש. והמעיין היטב בדבריהם שם יראה דלתירוצם הראשון שם ע"כ מיירי הך דשני בתים במבואות המפולשין וא"כ ליכא למימר דקושית הש"ס אזלא. להך תירוצא דא"כ ליכא קושיא כלל מדר"י אדר"י דפסין דהוי ר"ה דאורייתא אתו רבים ומבטלי משא"כ שני בתים דהוי כרמלית דרבנן ולומר דקושית הש"ס הוא לתירוצם השני שם א"כ הדרא קושית מהרש"א דלפי תירוצם הראשון כאן בד"ה והאמר ר"י דלא אזלי לתירוצם השני שם כמבואר מסוף דבריהם א"כ ע"כ הא דפריך לקמן משני בתים מיירי בר"ה גמור וברחב ט"ז אמה א"כ מאי קשיא דרבנן אדרבנן