דברי יחזקאל נז

אמנם יש לחדד דגם מדאורייתא לא יועיל דלת מכאן וצוה"פ או לחי מכאן לאפוקי מדין רה"ר לפמ"ש הרמב"ם (בפי"ז מהלכות שבת הל"ט) דלחי אינג מועיל מדאורייתא להחשב מחיצה אלא ברוח רביעית ולא ברוח שלישית יעו"ש ואם כן י"ל דדלת מכאן ולחי מכאן לא חשיב ארבע מחיצות דהא בשעה שאנו דנין על כל מחיצה בפ"ע עדיין ליכא שלש מחיצות נמצא דכל אחד מהם או הדלת או הלחי אינו מועיל מדין מחיצה עד שנדון מתחלה שהרשות הזה יש לו שלש מחיצות וכל זמן שלא נפסוק על מחיצה אחת מהם שסותמת אין כח להשניה לסתום ולא שייך כאן לדון דין מחיצה על שניהם ביחד דהא כל אחד הוא דין מחיצה מיוחד בפ"ע ומאיזה מחיצה שנתחיל כאן דין הסתימה אין לה כח להועיל לרשות זה בלי הצטרפות השניה ולא דמי לשתי דלתות שמועיל ברה"ר דהתם על כרחך בשעה שננעלות חשיב ארבע מחיצות בפועל ודוגמא לסברא זו כתב הר"ן בפרק ב' דסוכה (דף י"ח ע"א) לענין לבוד ודופן עקומה יעו"ש ועפי"ז אפשר לומר דגם בדלת מכאן וצורת הפתח מכאן ג"כ לא מהני ברה"ר מהאי טעמא משום דגם צוה"פ לא יועיל לדעת הרמב"ם אלא ברוח רביעית כמו לחי ואף דלפ"ז לא בעי כלל דין צוה"פ דהא אפשר להועיל מדין לחי בעלמא מ"מ יש נ"מ לענין יותר מעשר דלחי אינו מועיל וצוה"פ מועיל ואף דנפ"מ שיתבאר בסמוך מועיל לחי מדאורייתא אף ביותר מעשר מ"מ נ"מ גם לענין גובה דלחי בעי גובה עשרה וצוה"פ מהני אפילו פחות מעשרה לדעת הרמב"ם כמבואר בחדושי הרשב"א לקמן (דף י' ע"ב) יעו"ש וממה שכתב הרמב"ם (בפי"ז מהלכות שבת הל"ג) דמבוי המפולש לר"ה מכשירו בצוה"פ מכאן ולחי או קורה מכאן אין ראיה דצוה"פ מועיל מדין מחיצה אפילו ברוח שלישית דאפשר דכל לתקן המבוי שאני דהא לא בעי שיהא עליו תורת רה"י מדאורייתא לענין להתירו בטלטול דהא שלש מחיצות וקורה לא הוי רה"י לדעת הרמב"ם דאית ליה ד' מחיצות דאורייתא כמבואר (בפי"ז מהלכות שבת הל"ט) ואעפ"כ מועיל להכשיר המבוי וה"נ י"ל לענין צוה"פ במבוי מפולש, ועיין בקרית ספר להמבי"ט שהוכיח מדברי הרמב"ם אלו דצוה"פ מועיל אפילו ברוח שלישית מדאורייתא ולפמ"ש אין כאן הוכחה לענין דין דאורייתא. [טו)] ולפי"ז יש להבין חילופי הגירסאות שבין ש"ס דילן להירושלמי בהך ברייתא דכיצד מערבין רה"ר דבש"ס דילן לבתר דפריך ורה"ר מי מערבא מסיק דהברייתא לא מיירי ברה"ר גופה אלא במבואות המפולשין לרשות הרבים, אמנם בירושלמי דמכלתין (פ"ק הל"א) איתא הך ברייתא דכיצד מערבין וז"ל תני רבי חייה כיצד מתירין רשות הרבים ר"י אומר לחי מכאן ולחי מכאן קורה מכאן וקורה מכאן וחכ"א אומרים לחי וקורה מכאן ועושה צורת פתח מכאן וכו' חנניה בן אחי ר"י אומר ב"ש אומרים דלת מכאן ודלת מכאן וכשהוא מכניס ומוציא נועל וב"ה אומרים דלת מכאן וצורת פתח מכאן עכ"ל, ומבואר דהירושלמי מפרש הברייתא דכיצד מערבין ברה"ר גופה ואע"פ לא קשה ר"ה מי מערבא משום דמגיה בדברי ב"ה דלת מכאן וצוה"פ מכאן ובכה"ג שפיר מיערבא דצוה"פ עדיף מלחי משום דלחי דאינו מועיל אלא ברוח רביעית אינו מכשיר בר"ה בדלת מכאן ולחי מכאן משום דאינן אלא שתי מחיצות בלבד אבל צוה"פ מועיל אפילו ברוח שלישית לדעת הירושלמי לקמן (בפרקין הל"ע) דס"ל לרבי יוחנן שם דצוה"פ מועיל בכלאים אפילו מד' רוחות מדין תורה ולרשב"ל אפילו מדרבנן יעו"ש אבל בש"ס דילן דנאיד מדברי הירושלמי ומוקי דוקא במבואות המפולשין לרה"ר משום דס"ל דכמו דדלת מכאן ולחי מכאן אינו מועיל דכל אחד ואחד אינו מועיל רק ברוח רביעית כמו כן דלת מכאן וצה"פ מכאן גם כן לא יועיל. ועפי"ז יש ליתן טעם על מה שהשמיט הרמב"ם (בפ"ז מהלכות כלאים) הך דינא דמועיל צוה"פ בכלאים דמבואר לקמן (דף י"א) דבין לר"י ובין לר"ל מועיל צוה"פ להתיר אפילו מדרבנן יעו"ש משום דאם נימא דצוה"פ אינו חשוב מחיצה אלא ברוח רביעית אינו מועיל להתיר בכלאים אפילו ברביעית דכיון דאינה מחיצה מצד עצמותה כמו גדר המבדיל אלא דסותם את הרשות וכך הוא דיני הרשות דחשיב כסתום ע"י מחיצה כזו וזה אינו מועיל רק לענין רשות דשבת אבל בכלאים דאינו תלוי בדין רשות כלל אלא במחיצה לבד אינו מועיל מחיצה של צוה"פ אע"ג דסותם הרשות מצד השני, והא דמבואר בש"ס דילן דמועיל צוה"פ בכלאים היינו משום דר"י ור"ל לטעמייהו דס"ל בירושלמי דצוה"פ חשיב. מחיצה גמורה בכל ארבע רוחות אבל מסוגיא דילן דרב יהודה מוקי לברייתא דכיצד מערבין דוקא במבואות המפולשין לר"ה ונאיד מדברי הירושלמי דמגיה צוה"פ במקום לחי וקורה מוכח דצוה"פ אינה מחיצה מצד עצמותה ואינו מועיל רק בשבת ולא בכלאים ומה שפסק הרמב"ם (שם בהלכה י"ח) דפי תקרה מתיר בכלאים משום דיורד וסותם ע"ש אלמא דגם מחיצה כזו שהיא משמשת אל הרשות גם כן מתיר בכלאים, שאני התם דתקרה מצד עצמותה חשיבה מחיצה רק דלא משכחת לה ענין תקרה בלא רשות אבל אין הרשות עושה המחיצה של תקרה וכן פתחים עד עשר דמתירין לענין כלאים בעומד מרובה על הפרוץ התם חשיבי מחיצה מצד עצמותם רק דא"א להיות בפועל פתח בלא רשות, אבל צוה"פ דהוי מחיצה אפילו ביותר מעשר ואפ"ה אינו מועיל רק ברוח רביעית ע"כ דסתימה זו אינו אלא מחמת הרשות ולא מחמת הצוה"פ בעצמותו משו"ה אינו מועיל בכלאים, וקצת ראיה נראה דמחיצת תקרה אינה מצד הרשות דהא דעת הרמב"ם (בהלכות שבת פי"ז הל"ט) דתקרה אינו מועיל לעשות רה"י לענין שבת, ואע"ג דהרשב"א בספר עבודת הקודש (שער א' סימן ג') מחלק דפי תקרה אינה אלא ברחבה ד' אבל קורה דמבוי דאינה אלא טפח לא אמרינן יורד וסותם מדאורייתא ואינה אלא מדרבנן משום היכרא אכן הרמב"ם אינו מחלק בין קורה ותקרה וס"ל דהכל אחד הוא כמבואר בדבריו (בפי"ז מהלכות שבת הלכה ל"ה) יעו"ש. ועיין לקמן (דף פ"ו ע"א) תד"ה קורה וכו' יעו"ש היטב וברא"ש שם, וכיון דפי תקרה אינו חשוב מחיצה לענין שבת אלמא דמה שמתיר בכלאים הוא מטעם דהו"ל מחיצה מצד עצמותה ולא מצד הרשות ואין לדמות כלאים לשבת בענין מחיצות אלו, ועיין לקמן (דף צ"ג ע"א) בתד"ה חציו וכו' יעו"ש. [טז] וראיתי עוד שם בירוש' דפריך עלה דברייתא דכיצד מערבין דס"ל לב"ה דעושה דלת מכאן וצורת הפתח מכאן וז"ל ולא דא היא קדמייתא אמר רבי בא ע"י דלת הוא ננעול עכ״ל ועיין בק"ע שפירש דצוה"פ חשיב כמו דלת כיון שיש בו ציר וכן ציר ואינו מחוסר אלא דלת ואם כן מאי איכא בין ב"ש לב"ה ובין צ"ה מכאן לדלת שמכאן יעו"ש והדברים אינם מובנים. ולפי דרכנו היה אפשר לפרש דברי הירושלמי בפשיטות דהרי כבר נתבאר. לעיל בדברינו דיש פנים לומר דדלת הסתומה יש לה תורת מחיצה מדין צוה"פ דאף על גב דליכא קנה ומכאן וע"ג מ"מ כיון דאיכא דלת ממש הרי הוא צוה"פ גמור. וכן משמע גם מרהיטת לשון הרשב"א בסוגיין בהא דאמרינן וכי תימא בכך הוא דלא מערבא הא בדלתות מערבא והא אמר רבב"ח וכו' והקשה הרשב"א וז"ל קשיא לי דהא ודאי אפי' לרבנן דאמרו לו בכך הוא דלא מערבא משום דשתי מחיצות לדידהו לאו דאורייתא אבל בשלש מחיצות דאורייתא לא איכפת להו אם דרך הרבים מפסקת בנתים דבקיעת רבים לדידהו לא מבעלת מחיצה והא דר"י דבעי נעילת דלתות דלא כרבנן והלכך אף כאן שיש לו צורת פתח הרי הוא כדופן שלישי ולא מבטלה להו בקיעת רבים וכו' עכ"ל הרי דמבואר מלשון הרשב"א דמחיצת דלת הפתוחה מדין צורת הפתח הוא. ומעתה א"ש מה דפריך הירושלמי ולא דא דקדמייתא והיינו דפריך לב"ה דס"ל דבעי דלת מכאן וצוה"פ מכאן ומשמע דצוה"פ משני הצדדין לא מהני ואם כן מאי מועיל דלת מכאן אליבא דב"ה דלא בעי ננעלת אלא ראויה לנעול דאם כן הדר הו"ל צוה"פ מכאן וצוה"פ מכאן, ומשני דע"י הדלת הוא