דברי יחזקאל נג

ובמה שכתב הב"ש עוד דהרמב"ם יפרש שמרחיבין להם הקריעה והן חותמין בו כמ"ש בתוס' ראיתי שתמה עליו בתו"ג דהתוס' לא כתבו אלא לפיר"ח דמקרעין להם נייר אחר ורק דבעי שיהא יכול להתקיים חתימתם משו"ה מרחיב להם הקרע והם אינם ממלאין את כל החלל אבל לפירושו של הרמב"ם דמקרעין בנייר הגט ממש מה יועיל שהעדים לא ימלאו את כל חלל הקריעה מ"מ אין כתב ע"ג כתב אע"פ שניכר חתימת העדים האחרונים דאל"כ לא הקשו התוס' שם כלל לשיטת רש"י דפירש מסרטין והא הוי כתב ע"ג כתב כיון דע"כ צריך לפרש דמרחיבים כדי שיתקיים חתימתם יעו"ש אמנם כונת הב"ש פשוטה דמרחיבין להם הקרע היינו שעושין סריטה והאות חלול באמצע והם אינם ממלאים את הסריטה כלל אלא באמצע כמו שכתב המרדכי בפ"ב דגיטין (דף י"ט) בשם ראבי"ה דהם חותמין באמצע במקום החלול ולא על הסריטה ראשונה ואז הו"ל אות בתוך אות יעו"ש, ומפרש קושית הירושלמי והלא כתב ראשונה הוא היינו דהוי כתב ע"ג כתב ומשני מרחיב להם בכה"ג שחותמין באמצע וזהו שכתב הב"ש כמ"ש בתוס' ר"ל דכמו שלפי' ר"ח החתימה הוא רק באמצע החלל ולא עד הקרע ה"נ יתפרש לדעת הרמב"ם ועיין בירושלמי (פרק הבונה הל"ה) מהו כתב ע"ג כתב חד לעיל מן חד ופי' הק"ע שכתב אחד בחללו של שני ואין זה כתב יעו"ש וא"כ דברי ראבי"ה צ"ע דאמאי חשיב כאן כתב בכה"ג ויש לחלק. סימן ה בענין עירוב ברשות הרבים ענף א [א] גרסינן בעירובין (דף ו' ע"א) ת"ר כיצד מערבין דרך רה"ר עושה צורת הפתח מכאן ולחי וקורה מכאן חנניה אומר ב"ש אומרים עושה דלת מכאן ודלת מכאן וכשהוא יוצא ונכנס נועל ב"ה אומרים דלת מכאן ולחי וקורה מכאן, ורה"ר מי מיערבא והתניא יתר על כן אמר רבי יהודה מי שהיו לו שני בתים בשני צידי ר"ה עושה לחי מכאן ולחי מכאן או קורה מכאן וקורה מכאן ונושא ונותן באמצע אמרו לו אין מערבין רה"ר בכך וכי תימא בכך הוא דלא מיערבא הא בדלתות מיערבא והא אמר רבב"ח אמר רבי יוחנן ירושלים אלמלא דלתותיה ננעלות בלילה חייבין עליה משום רה"ר ואמר עולא הני אבולי דמחוזא אלמלא דלתותיהן ננעלות בלילה חייבין עליהם משום רה"ר אמר רב יהודה הכי קאמר כיצד מערבין מבואות המפולשין לרה"ר עושה צורת הפתח מכאן ולחי וקורה מכאן אתמר רב אמר הלכתא כת"ק ושמואל אמר הלכה כחנניה איבעיא להו לחנניה אליבא דב"ה צריך לנעול או אין צריך לנעול ת"ש דאמר ר"י אמר שמואל אין צריך לנעול וכו' אמר להו תא חזי הני אבולי דנהרדעא דטימן עד פלגייהו בעפרא ועייל ונפיק מר שמואל ולא אמר להו ולא מידי אמר רב כהנא הנך מגופות הואי כי אתא רב נחמן אמר פניוה לעפרייהו לימא קסבר ר"נ צריך לנעול לא כיון דראויות לנעול אע"פ שאין ננעלות ע"כ והנה למסקנת הש"ס דהך ברייתא דכיצד מערבין מיירי במבואות המפולשין לרה"ר א"כ בעירוב רה"ר גופיה עדיין לא למדנו במאי מיערבא ויען כי בזה רבו הדעות בין הראשונים לכן נבאר קצת דבריהם בעז"ה. [ב] כתב הרמב"ם (בפי"ז מהלכות שבת הל"י) וז"ל שני כותלים ברשות הרבים והעם עוברים ביניהם כיצד מכשיר ביניהם עושה דלתות מכאן ודלתות מכאן ואח"כ יעשה רה"י ואינו צריך לנעול הדלתות בלילה אבל צריך שיהיו ראויות להנעל היו משוקעות בעפר מפנה אותן ומתקנן להנעל אבל צה"פ או לחי וקורה אינן מועילין בהכשר רה"ר עכ"ל ובחדושי הרשב"א בסוגיין כתב לתמוה על דבריו וז"ל הנה שהרב ז"ל סבור שלא העמידו ברייתא במבואות המפולשין לרה"ר אלא משום הא דרבי יוחנן הא לאו דרבי יוחנן ברייתא אפילו ברשות הרבים גמורה כפשטה ואיהו ז"ל סבור שאין הלכה כרבי יוחנן אלא כרבי אלעזר תלמידו דקאי כרבנן בפרק עושין פסין דאמר כאן הודיעוך כחן של מחיצות וכו' אלא שאני תמיה למה הוצרך דלתות דהא לחנניה בדלת מכאן ולחי וקורה מכאן סגי ליה ושמא הרב ז"ל סבור דהא דאמרינן הא בדלתות מיערבא בשתי דלתות קאמר דלת מכאן ומכאן וא"א דהא לתרוצי דחנניה הוא דאמרינן ואלו כן אכתי תיקשי לחנניה וכו' ועוד צל"ע במה שפסק דר"ה גמורה מיערבא בלא נעילת דלתות כפשטה דברייתא דהא משמע לקמן דבמבואות המפולשין לר"ה בלחוד פליגי מדאמר ר"י משמיה דרב מחלוקת בסרטיא מכאן וסרטיא מכאן ורב אלפס פסק כרבי יוחנן דרביה דר"א הוא ומתניתא לא בר"ה גמורה והא דר"י משמיה דרב נ"ל ראיה גמורה וכמ"ש ואולי מה שכתב שני כותלין בר"ה והעם עוברים ביניהם מבואות המפולשין לר"ה קאמר וכן נראה ממה שכתב (בפ"א דעירובין הל"א) מדינה שהיא מוקפת חומה גבוה עשרה טפחים שיש לה דלתות וננעלות בלילה שכולה רשות היחיד היא דין תורה עכ"ל דאלמא נעולות בעי כרבי יוחנן עכ"ל הרשב"א וכן כתב בתשובה הובאה בכ"מ יעו"ש והנה בעיקר דברי הרמב"ם שתפס הרשב"א בדבריו דמקורו הוא מדברי הברייתא דכיצד מערבין כבר כתב המ"מ דעיקר ראית הרמב"ם הוא מהא דאמרינן במסקנת הש"ס דהני אבולי דנהרדעא דעימן עד פלגייהו בעפרא ואמר רב נחמן פניוה לעפרייהו שיהיו ראויות לנעול ורה"ר גמורה הוי וכההיא דאמר לעיל באבולי דמחוזא, אלמא דר"ה גמורה מיערבא בדלתות ראויות לנעול יעו"ש ועפ"ז מיושבים דברי הרמב"ם ממה שתמה עליהם הרשב"א מסוגיית הש"ס, אבל עדיין צריך ישוב ממה שסותר דברי עצמו דכאן ס"ל דסגי בדלתות ראויות לנעול אע"פ שאינן ננעלות משום דיפה כחן של מחיצות ולא אתו רבים ומבטלי ליה ובפ"א דעירובין כתב דדוקא ננעלות בעינן. [ג] דעת הרב אלפסי ז"ל דהלכה כרבי יוחנן וז"ל והני מילי במבואות המפולשין לרה"ר הוא דסגי להו בצורת פתח מכאן ולחי או קורה מכאן אבל ברה"ר גופא לא מערבין אלא בדלתות מכאן ומכאן והוא דננעלות בלילה דאמר רבב"ח אמר ר"י ירושלים אלמלא דלתותיה ננעלות בלילה חייבין עלי' משום רה"ר דאלמא כל שאין דלתותיה ננעלות בלילה חייבין עליה משום רה"ר עכ"ל, וכן דעת רש"י בסוגיין עפ"י מה שכתבו התוס' בסוגיין בד"ה והאמר רבה וכו' פ"ה דפריך אמאי דשרינן לחי וקורה מצד אחד ומדמצריך לנעילת דלת אינו נראה לו שהיה מקשה לו דאיכא לאוקמא נמי בננעלת וא"ת כיון דיש לו שתי מחיצות ושלישית בננעלת הוי שלש מחיצות ולקמן אמר דלכל היותר לב"ה שלש מחיצות דאורייתא ויש לומר לפירושו דהיינו דוקא היכא דאיכא שלש מחיצות גמורות הוו דאורייתא אבל הכא דשלישית ע"י דלת רביעית נמי צריך דלת עכ"ל, והדברים סתומים קצת במה שחלקו התוס' דמחיצת דלת מחיצה גרועה היא ולא אמרינן בה שלש מחיצות דאורייתא ולדעת הרי"ף לא תיקשי כ"כ קושית התוס' דאפשר לומר דקאי בשיטת הרמב"ם (בפי"ז מהלכות שבת הל"ט) דארבע מחיצות דאורייתא ויעו"ש במ"מ. [ד] דעת התוס' בשם ר"י וכן דעת הרשב"א בספר עבודת הקודש דר"ה מיערבא בדלת מכאן ולחי או קורה מכאן אלא דבעי דוקא דלת ננעלת בלילה, והנה מדברי התוס' משמע דעיקר טעמא דסגי בדלת אחת משום דג' מחיצות דאורייתא וא"כ הו"ל ככל מבוי שיש לו ג' מחיצות דסגי בלחי או קורה, אמנם מדברי הרשב"א נראה דהוא מטעם אחר שהרי כתב וז"ל ויראה לי שאין צריך דלתות ננעלות מכאן ומכאן אלא כל שיש