דברי צבי קצט

כר' יוסי בתענית דף י' ע"ב דסובר דאפי' התלמידים שאינם יחידים רשאים להתענות אם כן מוכח דאע"ג דהתענית אין שייך רק ליחידים כמו דאיתא במשנה שם אפ"ה רשאין התלמידים שהם מדרגה אחת למטה מיחידים נמי להתענות אבל לא שאר העם שהם ב' מדרגות למטה א"כ הכא ה"נ אע"ג דבער"ה שייך רק לגדולים להתענות מ"מ רשאים הבינונים שהם מדרגה אחת למטה מהגדולים נמי להתענות וכיון שראוי לכל אדם להחזיק עצמו לבינוני כדאיתא בקידושין דף מ' ולהכי רשאים כולם להתענות והא דאיתא במדרש שבער"ה הגדולים מתענים ובי' ימי תשובה הבינונים מתענים היינו שאין חיוב בער"ה רק לגדולים ולבינונים רשות וכן פסק בסי' תקע"ה סעיף א' דליחידים חיוב ולתלמידים רשות כמ"ש מג"א שם ומה שתירץ מג"א כאן דלהכי רשאים להתענות דמתענה על עונותיו צ"ע דלפמ"ש הטור המשל ממדינה שחייבת מס למלך שיצאו הגדולים לקראת המלך כשעדיין המלך רחוק מהעיר ומבקשים למלך ע"ש משמע שלא על עצמם בלבד הם מבקשים רק לכל הקהל וכן הבינונים וכל העם מבקשים בעד כל הקהל על כפרת עונותיהם ומ"ש מג"א ואם אנו מחזיקים עצמנו כגדולים ק"ו לבינונים הוא מגומגם דהא לפני זה כתב מג"א דאין מחזיק עצמו לגדול רק שמתענה על עונותיו ומ"ש מחה"ש דת"ק סובר דכל אדם רשאי להתענות ורשב"ג פליג ואומר לא כל הרוצה ליטול את השם יטול ע"ש מרוב חורפיה נתחלף ליה סוגיא דתענית דף י' בסוגיא דברכות דף ט"ז דבתענית שם רשב"ג מתיר לכל אדם ובברכות גבי חתן קאמר רשב"ג לא כל הרוצה כו' וע"ש בגמ' דף י"ז ע"ב ועי' מ"ש בסי' תקע"ה ולפענ"ד נראה לתרץ קושית הרב"י דהכא מותר להתענות בער"ה דהא הבינונים מתענים בי' ימי תשובה כדאיתא בטור והמתענה י' ימי תשובה צריך להתענות ד' ימים לפני ר"ה כמ"ש מג"א ס"ק ג' א"כ כשמתענה בער"ה אין נראה שמחזיק עצמו לגדול דהא הרבה מבינונים שמתענים י' ימי תשובה ומתענים בער"ה ולכן אפי' מי שאינו מתענה י' ימי תשובה יכול להתענות בער"ה ודוקא בתענית גשמים כתב מג"א בסי' תקע"ה ס"ק א' שמוכח שמתענה מפני הגשמים היינו משום דאז אין מתענים רק היחידים נראה כמחזיק עצמו ליחידים אבל הכא גם הבינונים מתענים בער"ה להשלים את הי' ימי תשובה

שם ס"ק י"ב משום כו' והלבוש כתב כו'. וכתב מחה"ש דס"ל דעיו"ט גופא הוי יו"ט משא"כ בע"ש דמותר להתענות וצ"ע דהא בר"ה דף י"ט ע"א ובתענית דף י"ז ע"ב איתא שבתות וי"ט לפניהן מותר ע"ש וכן משמע בעירובין דף מ' ע"א דעיו"ט וע"ש שוין לענין תענית דגמ' רצה להוכיח מראב"ל דהתענה בט"ב והשלים אע"ג שכל ט"ב היה עיו"ט שלו דסובר כר' יוסי דבע"ש מתענה ומשלים ע"ש וא"א דאפי' אם פסקי' כר"י דבע"ש מותר להתענות אפ"ה בעיו"ט אסור דהוי כיו"ט א"כ הו"ל לגמ' לומר ולטעמיך דראב"צ סובר כר"י דבע"ש מתענה ומשלים מ"מ נשאר הקושיא למה התענה בט"ב דהוי עיו"ט א"ו מוכח דא"א דבע"ש מותר בעיו"ט נמי מותר וכיון דהתענה ראב"צ בעיו"ט מוכח דסובר כר"י דבע"ש מותר להתענות

תקפב הרב"י כתב בשם תר"י שאם אמר מלך אוהב צדקה ומשפט שאין צריך לחזור הואיל והזכיר מלכיות וא"ח כתב בשם הראב"ד דחוזר וכן נראה מדברי הפוסקים עכ"ל ובסי' קי"ח פסק רמ"א כתר"י דאין צריך לחזור וכן נראה דעת מג"א שם וצ"ע דהא בברכות דף י"ב ע"ב איתא בגמרא מאי הוי עלה אמר ר"י מלך אוהב צדקה ומשפט ורבה אמר המלך המשפט והלכתא כרבה וכתב הרא"ש דלרבה אפי' בדיעבד לא יצא כמ"ש הרב"י וכיון דר"י אומר מלך אוהב ורבה חולק ואמר דצריך דוקא לומר המלך המשפט אפי' בדיעבד לא יצא במלך אוהב

שם בספר חיי אדם כלל כ"ד סי' ו' כתב בשם הגאון מו"ה אבלי שאם טעה בלילה ולא אמר המלך הקדוש שאינו חוזר כדין טעה ולא הזכיר יעלה ויבא בליל ר"ח שאין מקדשין החודש בלילה עכ"ל וצ"ע אמאי אמר זאת לענין המלך הקדוש דהא מטעם שאין מקדשין החודש בלילה אפי' התפלל תפלה של חול ולא הזכיר של ר"ה נמי נימא דיצא אע"ג דבשאר יו"ט לא יצא כדאיתא בסי' תפ"ז הכא לימא דיצא ולפענ"ד נראה דר"ה שאני משאר ר"ח דהא אפי' בזמן שהיו מקדשין ע"פ הראייה היו מחזיקין לילה ליו"ט לאסור ממלאכה כמ"ש רש"י ביצה דף ד' ע"ב ד"ה כל היום כו' ושם דף ה' איתא דאפי' אם באו מן המנחה ולמעלה שאין מקבלין אותם ובודאי יו"ט למחר אפ"ה גומרין את היום בקדושה כמ"ש רש"י שם א"כ ליל א' של ר"ה בודאי קודש בין אם יקדשו ב"ד ביום ראשון בין אם לא יקדשו ואפי' לאחר תקנת ריב"ז שמקבלין כל היום כתבו תוס' שם ע"ב ד"ה מי שאם לא באו עדים עד סמוך לחשיכה ולא היה שהות ביום לקבל עדותן ומ"מ היו יכולין לעשות מעט מלאכה לא היו: עושין ע"ש א"כ מוכח דליל ראשון ויום ראשון הוי קודש בין. אם יקדש ב"ד או לא וכיון דלילה בודאי יו"ט צריך להזכיר של יו"ט בתפלה ולומר המלך הקדוש אח"כ ראיתי בתר"י בברכות דף ל' ע"ב שפסק הרי"ף שאין מחזירין בערבית של ר"ח שאין מקדשין החודש אלא ביום כתבו תר"י ואית דמפרשי ביו"ט של ר"ה כיון שתלה בר"ח אם טעה ולא הזכיר של יו"ט בערבית אין מחזירין אותו דכר"ח דיינינן ליה ונוכל לומר שאע"פ שתלוי בר"ח כיון שהוא יו"ט ומצות יו"ט אלימא טפי שיש בו איסור מלאכה משא"כ בר"ח ובתפלה ג"כ אין מזכירין ענין ר"ח אלא ענין יו"ט יותר יש לנו לדון אותו: כמו יו"ט מלדון אותו כמו ר"ח ואם לא הזכיר בערבית מעין יו"ט מחזירין אותו עכ"ל ושמחתי שכונתי לדעת הגדולה של תר"י ומ"ש תר"י שאין מזכירין בתפלה ר"ח ר"ל שאין מזכירין בפירוש אבל יום הזכרון קאי נמי לר"ח כמ"ש מג"א ס"ק ה' וכדאיתא בעירובין דף מ':