דברי צבי קצג

אוכל אח"כ בלילה א"כ הוי תענית ימים שאינם רצופים ויש להסתפק אי מהני קבלה ראשונה

שם ט"ז ס"ק ג' מי"ז כו' ובזה מתורץ מה שמקשים התוס' כו'. ולא הבינותי שקושי' תוס' הוא כיון דבטלה מגילת תענית אמאי לא השלים ר"א ב"צ דכיון דבטלה מגילת תענית לאו יו"ט הוא

תקסג מג"א ס"ק א' דלא כו' דקבלת תענית כו'. וכתב מחה"ש לפמ"ש הט"ז ביו"ד סי' רט"ו ס"ק ג' דקבלת תענית אין לשון נדר אלא לשון שבועה הדרא קושי' הב"ח לדוכתי' דצריך להתענות מטעם שבועה ולפענ"ד על הרהור בלב לק"מ דבשבועה לא הוי מהני גמר בלבו רק בנדר ע"ש

שם צ"ע ברש"י תענית דף י"ב ע"א ד"ה בתפלת המנחה כו' ודוק' נקט מנחה משום דסמוך לתחלת יום תעניתו לאפוקי תפלת יוצר ודיקא נמי מדפסיק שמואל ופליג ארב דאמר בזמן המנחה שיעורא יתירא עכ"ל וקשה דכתב לאפוקי תפלת יוצר דהא פשיטא דהא גם לרב צריך להיות בזמן המנחה ומנא לן דשמואל סובר שצריך להיות יותר סמוך לתענית מרב דילמא לאו משום סמוך פליג שמואל רק משום שסובר שצריך להיות הקבלה בתפלה דוקא

שם צ"ע דבסי' תקס"ב סעיף ו' פסקי' דצריך לקבל בתפלת המנחה א"כ לדידן האיך מברכין בה"ב בשבת ומקבלים התענית כמו שכתב מג"א והאיך מקבלים התענית ב' או ג' ימים שלפני התענית

תקסד צ"ע בהרב"י שכתב על דברי ר' ירוחם שכתב שאין נקרא ישן אלא שינת קבע במטתו וכתב הרב"י ואין דבריו מדוקדקים דהא וודאי שלא על מטתו נמי ולא אמרו דלא הוי היסח דעת אלא בישן תוך סעודתו עכ"ל וצ"ע דהא הרא"ש בפ"א דתענית דין י"ג נמי כתב דישן ועמד משמע ממטתו ע"ש ומ"ש הט"ז דנראה להקל כדעת הרי"ף צ"ע דהא ברב"י מסיק שעיקר כהה"מ שמפרש דעת הרמב"ם והרי"ף שהכל תלוי בשינה אע"פ שלא גמר אסור ע"ש וכמ"ש מג"א ס"ק ב'

שם צ"ע ברא"ש שם שכתב וגם ישן ועמד משמע על מטתו דאי ישן על שולחנו מאי ועמד שייך בי' דקשה דהא רבא אמר סתם ל"ש אלא כשלא ישן אבל ישן אינו אוכל א"כ לא אמר רבא ישן ועמד ונוכל לומר אפי' ישן בשולחנו ובברייתא דתני ישן ועמד הרי זה אוכל ומוקי הגמ' במתנמנם להכי תני ועמד לרבותא דאפי' במתנמנם ושוכב על מטתו נמי לא הוי היסח הדעת אבל בישן אסור אפי' על שולחנו

תקסה הרא"ש בפ"ק דתענית דין י"ז כתב יש שרוצים לומר דיחיד שמתפלל בתענית צבור אומר בין גואל לרופא ואין נראה לרב"י דא"כ הא דפריך בדף י"ג ע"ב מברייתא דאין בין יחידים לצבור לשני לי' כפשטא דברייתא אין בין יחיד דעלמא דהיינו תענית יחיד לצבור יחידים בתענית צבור שהיחיד מתפלל י"ח ויחידים בתענית צבור מתפללים י"ט א"ו דאין חילוק עכ"ל וקשי' לי דהא דפריך בגמ' אלא ה"ק אין בין יחיד כו' שקבל עליו תענית צבור שמתפלל י"ט דמנ"ל לגמ' שאף יחיד שמקבל תענית ציבור דילמא מיירי ביחיד בתענית צבור דיותר סברא שיאמר י"ט מיחיד שמקבל תענית צבור ומנ"ל למקשן להוכיח מברייתא דאף ביחיד המקבל תענית צבור א"ו מוכח דזה פשיטא לגמ' דיחיד בתענית צבור לא נקרא יחיד רק צבור ולכן לא יוכל המקשן לאוקמי הברייתא בצבור דהיינו בתענית צבור דהא קתני בברייתא אלא שזה מתפלל וזה מתפלל וזה מיירי בתענית צבור א"כ כל יחיד ויחיד שייך לצבור ולא שייך לומר שזה מתפלל לשון יחיד ולכן רצה לאוקמי בש"ץ שהוא מתפלל יחיד או ביחיד המקבל תענית צבור

שם מג"א ס"ק ב' לאחר כו' ת"ל דהוי הפסק. ולא הבינותי דוודאי אי הי' הדין דמחזירין בעננו בוודאי לא היה הפסק כמו בטעה באמצעיות דמתחיל מתחלת הברכה שטעה ולא אמרינן דהוי הפסק רק בעננו דאין מחזירין ולכן הוי ברכה לבטלה אם חוזר אבל הכא דלא אמר ברכה עננו רק עננו בלא חתימה דלא הוי ברכה לבטלה קאמר דהוי הפסק

שם ס"ק ז' להשתבח כו' ומ"מ מדת חסידות כו'. וצ"ע דהא דוחק לומר דר' יהושע ברי' דרב אידי לא נהג במנהג חסידות ועוד צ"ע שהמג"א מסיק שאם מבקש שיאכל עמו רשאי כו' משמע שאפי' מדת חסידות ליכא והא לגבי רבי יהושע מיירי נמי שאמר ליה רב אסי שיאכל עגלא תילתא ומכ"ש שהיה רב אסי אדם גדול ואין מסרבין לגדול ואין לך אונס גדול מזה שצריך לאכול כמו שכתב הרב"י בסי' תקס"ח על ההיא דאמר רב אסי לר' יהושע דלוזיף מר שהי' אונס גדול בשביל שהיה רב אסי אדם גדול ובעיקר קושי' מג"א למה לא אמר מיד שת"ח הוא נראה לתרץ שאדרבה זו היא להשתבח דהא אמרי' בברכות דף נ"ה ע"ב אר"ה לאדם טוב אין מראין לו חלום טוב ולאדם רע אין מראין לו חלום רע ע"ש וכשיאמר שת"ח הוא שרואה חלום רע משתבח עצמו שהוא אדם טוב

תקסו לכאורה נראה להביא ראיה כשהיחידים מתענין שאין ש"ץ אומר עננו מתענית דף י"ז ע"ב דמתרץ הגמ' בג' תעניות הראשונות ופריך הגמ' והא אין בין קתני ע"ש דקשה אמאי לא מתרץ הגמ' דמיירי בי"ז במרחשון דהיחידים מתענין כדאיתא במשנה דף י' ע"א שהש"ץ אומר עננו אם היה עשרה מתענין ולא הי' מתפלל ש"ץ כ"ד א"ו דבתענית כה"ג גם עננו לא מתפלל ש"ץ

שם סעיף ב' כשהצבור כו' ויש שתמהו כו'. דקשי' להו בשאלת מטר מאנשי נינוה כמ"ש הט"ז ולפענ"ד אפשר דשאני שאלת מטר כמ"ש מג"א בסי' קי"ז ס"ק ג' בשם הר"ן שמטר מזיק ברוב עולם ואם אמר טל ומטר בברכת השנים הוי כמתפלל על כל העולם אבל הכא שאין תפלת עננו מזיק