דברי צבי קצב

בפני הבית אף מעשר שני לא יאכל אלא בפני הבית וכתב הכ"מ שהוא גמ' מכות דף י"ט ע"ש וצ"ל שמ"ש הרמב"ם בפ"ו מהל' בית הבחירה הל' ט"ו שאוכלין מעשר שני אע"פ שאין חומה היינו שנחרבה חומת ירושלים אבל המקדש והמזבח בנוי וכ"כ הטור והש"ע ביו"ד סי' של"א דלהכי אין אוכלין מעשר שני לפי שאין מזבח דמעשר איתקש לבכור וצ"ע על התוי"ט בעדיות פרק ח' משנה ו' שכתב דמה שפסק הרמב"ם בפ"ו מהל' בית הבחירה דאוכלין מעשר שני זה דין תורה ומה שפסק הרמב"ם בפ"ו מהל' מעשר שני דאם אין מקדש ירקב הוא מדרבנן לפי כשאין מקדש אין העם רגילין בטהרה ע"ש והוא תמוה דהא בפ"ב מהל' מעשר שני כתב הרמב"ם שהוא דאורייתא שאין נאכל מעשר שני כשאין מזבח קיים דאיתקש לבכור: הלכות תענית

תקסב צ"ע דבשבת דף כ"ד ע"א פי' רש"י בד"ה' ערבית לילי כניסתן ואע"פ שאוכל ושותה כל הלילה מתפלל תפלת תענית מאחר שנכנס היום וה"נ אמר ר"ה בתענית י"א יחיד שקיבל עליו תענית אע"פ שאוכל בלילה מתפלל תפלת תענית עכ"ל ולפנינו בתענית שם אית' אר"ה יחיד שקיבל תענית כו' למחר הוא מתפלל תפלת תענית וכן כתב רש"י שם למחר מתפלל כו' א"כ משמע דבלילה אין מתפלל תפלת תענית ועוד צ"ע ברש"י בתענית שם שפי' לן בתעניתו באותו תענית שקיבל שלא אכל במוצאי תעניתו למחר אין מתפלל תפלת תענית ע"ש דצ"ע אמאי לא כתב רש"י דבלילה שבמוצאי תעניתו שאין מתפלל עננו ובגמ' שם נקט סתם לן בתעניתו אין מתפלל כו' ולא נקט הגמ' למחר ע"ש ומה שהניחו תוס' שם בד"ה יחיד בצ"ע תימא אמאי נקט יחיד דצבור נמי ע"ש אפשר לתרץ דיחיד הוי רבותא דהא צבור שגוזרין תענית אין כל יחיד צריך לקבלו אבל תענית יחיד שצריך קבלה סלקא דעתך דמשעת קבלה אסור באכילה

שם מג"א ס"ק ד' שאין כו' וטעו בזה דמיירי כו'. צ"ע דלפירוש מג"א דמיירי שאין מתענה בכל שנה א"כ אמאי כתב רמ"א שאינו מתענה כל י' רק יום או יומים דכיון שאין מתענה בכל שנה אפילו אם רוצה השתא להתענות כל י' ימי תשובה נמי צריך קבלה והשלמה

שם ס"ק ו' צריך כו' ול"נ דלק"מ דר"א בר"צ כו'. ולפענ"ד אפשר סברת הב"ח משום דקשי' לי' דבעירובין דף מ"א ע"א דפריך הגמ' מר"א בר"צ שאמר בת"ב שנדחה שהתענה ולא השלים מפני שיו"ט שלנו טעמא דיו"ט הא עיו"ט משלימין פי' רש"י דבכל ט"ב הי' עיו"ט שלהם ש"מ דמותר לכנוס ליו"ט כשהוא מעונה דלא כר"ג שאמר בט"ב בע"ש שאין משלימין ומשני הגמ' שאני יו"ט של דבריהם מתוך שמתענה בו שעות כו' פי' רש"י הואיל וקל הוא משלימין בו ערביות אבל שבת שאסור להתענות בו קצת לשם תענית אסור להשלים ערביות ע"ש דקשה מנא ליה לתרצן דיו"ט דבריהם קיל משבת בשביל שמתענין בו שעות דילמא לא קיל משבת והא דמתענין בו שעות הי' כדי לצער עם הצבור בשביל שכל הצבור היו מתענים כל היום היו הם מתענים שעות עכ"פ כדי להצטער עם הצבור אבל בשבת בת"ב כל הצבור אין מתענים מש"ה לא מתענה שעות ודילמא אם היה משכחת כה"ג בשבת שהיו כל הקהל מתענים רק לאחד היה לו שבת היה ג"כ מתענה שעות לצער עם הצבור אבל לא משכחת שיהא רק לאחד שבת ולאחרים לא א"ו צ"ל דמה שהתענה ר"א בר"צ היה כדי לצער על החורבן ואע"ג שרש"י פי' בתענית דף י"ב ע"א כדי לצער עם הצבור כונתו נמי שהיה ר"א ב"צ מתענה שעות על החורבן כמו שהצבור מתענים בכל היום ולפ"ז שפיר כתב הב"ח שש"מ מר"א ב"צ שמתענים שעות על החורבן על העבר

שם ס"ק י"א הוי. וכ"מ ביו"ד כו'. צ"ע דהא שם ביו"ד מיירי בתעניות של עשרת ימי תשובה שאין רגילות לקבלם כדאיתא סעיף ב' ולכן אמרי' שדעתו לא הוי קבלה כיון דאין רגילות לקבלם אבל בתענית שצריך קבלה ואם לא קיבל אינו תענית כדאי' סעיף ה' א"כ בהיה בדעתו להתענות וודאי דעתו לשם קבלה גמורה כדי שיהיה תענית וצ"ע במחה"ש שכתב ונ"ל אפי' היכא דהוי קבלה גמורה דמהני מ"מ לא מהני שיתחייב כן לעולם דלגבי שנים הבאות לא מקרי קבלה גמורה אא"כ נהג כן פ"א עכ"ל וצ"ע דא"כ מאי מייתי מג"א ראי' מיו"ד שם דהא שם מיירי לענין שנים הבאות דא"כ קבלה גמורה ג"כ לא מהני א"ו מוכח דסבר מג"א דגם לשנים הבאות מהני קבלה גמורה רק דעתו לא מהני

שם ס"ק י"ד ואז כו' אלא אפילו התענה כו'. וכ"כ הט"ז בס"ק י"א ולפענ"ד יש נמי רבותא כשאוכל בלילה משום דנוכל לומר דכשאוכל בלילה דלא יאמר עננו דהא בסעיף ח' מסופק בש"ע אם מהני קבלה בתענית שאינן רצופין והכא כשאוכל בלילות שבין התענית מהני קבלה לכולם ולא אמרי' דהוי כימים שאינם רצופים צ"ל כמ"ש הרב"י בסי' תקס"ה בשם הר"ן ושמא תאמר האיך יתפלל בערב תפלת תענית ועדיין עתיד לאכול כל הלילה איכא למימר מפני הקבלה שקיבל התענית שיום תורה לכל דבר מערב עד ערב וכל תענית שגוזרין כט"ב מבעו"י מפסיקין רק שבתענית יחיד הקלו עליו שדיו שהוא נמנע מלאכול בשעה שבני אדם אוכלין דהיינו י"ב שעות של יום ומ"מ התענית מתחיל מתחלת הלילה עכ"ל ע"ש א"כ ה"נ אמרי' במקבל עליו כמה ימים אע"ג שאוכל בלילות בנתים מ"מ נחשב כמו רצופין דגם הלילות בכלל התענית כמ"ש הר"ן שליל א' בכלל התענית אע"ג שאוכל אבל אם אמר ביום ראשון במנחה עננו ולמנהגינו שאין אומרים עננו רק במנחה בסוף התענית כדאית' בסי' תקס"ה סעיף ג' א"כ כיון דמראה דהוא סוף תענית והוא