דברי צבי קפה

דבמלאכת מצוה מודה אידך מ"ד דמותר לפועל שאין לו מה יאכל אבל לפועל שיש לו מה יאכל נוכל לומר דלד"ה אסור ועוד נראה דהתם דתוס' כתבו דמותר הי' תרי מצות עקירת הכלאים וגם משום דמוזלי שכרן שנוטלין מתרומת הלשכה אבל בעלמא אסור אע"ג דהוי לדבר מצוה

תקמה עי' בתוס' מועד קטן דף י"ט ע"א ד"ה ר' יוסי כו' ולפענ"ד אפשר דר' יהודא דאומר מערים כו' אוסר אפי' לקבל שכר באין לסופר מה יאכל דכיון דנטילת שכר אסור רק שמקילין בשביל שאין לו מה יאכל או להרוחה לשמחת יו"ט והכא שיכול להערים ולמכור את שלו אסור לקבל שכר ור' יוסי מתיר לקבל שכר אע"ג שיכול להערים

שם סעיף ב' קשי' לי דבסי' תקמ"ד אסרי' בנין בהכ"נ אפי' צריך לה עתה כמ"ש מג"א שם ס"ק ב' ואמאי מותר להגיה ספר תורה דלכאורה יותר מצוה להתפלל בצבור מלקרות בתורה דר"א שיחרר עבדו להשלימו לעשרה בברכות דף מ"ז ע"ב ואפי' המתפלל ביחיד מצוה להתפלל בבהכ"נ כדאית' סי' צ' סעי' ט' ואפ"ה אסור לבנות בהכ"נ במועד לפי שהוא אין צרכי הגוף כמ"ש הרב"י שם

שם מג"א ס"ק י' עשייתן כו' דהא בלא"ה כו'. לכאורה אין ראי' מי"א דהם סוברים אין מניחין תפילין בחוה"מ כמ"ש הרב"י הובא במחה"ש אבל אנן פסקינן דמניחין תפילין בחוה"מ שרי אפי' בריוח

שם צ"ע במועד קטן דף ח"י ע"ב אמר שמואל מותר לארס בחוה"מ שמא יקדמנו אחר ברחמים ופריך הגמ' בכל יום בת קול יוצאת ומשני הגמ' כי הא דרבא דשמעי' דקאמר או איהו לימות כו' ופי' רש"י ולהכי מארס במועד שלא יקדמנו אחר ברחמים שתמות היא ע"ש וקשה דהא רבא בשמעי' דקבעי רחמי או איהו לימות א"ל לאו אמינא לך לא תבעי עלה דמילתא הכי אמר רב כו' מה' אשה לאיש ע"ש משמע שהתפלה שתמות היא נמי לא יתקבל כיון דנגזר שבת פלוני ישא לפלוני ע"כ הוא ישאנה וצ"ע

שם מנ"א ס"ק ח"י כתובה כו' שנשא ערב הרגל כו' ופי' מחה"ש דהא אין נושאין נשים בחוה"מ כדאית' בסי' תקמ"ו ע"ש ולפענ"ד הי' יכול לומר שנשא בחוה"מ במחזיר גרושתו דשרי כדאית' שם סעי' ב' והנה הרב"י כתב בשם הר' דוד בר לוי אית דמוכחי מדיכול להחזיר גרושתו דמי שנשא ערב הרגל מותר לכתוב כתובה בחוה"מ דהא מחזיר גרושתו עביד לה כתובה עכ"ל ולפענ"ד אפשר לחלק דבמחזיר גרושתו בחוה"מ דבא החיוב כתיבת הכתובה בחוה"מ מותר לכתוב אבל כשנשא ערב הרגל דבא החיוב קודם יו"ט אסור לכתוב בחוה"מ ודומה לזה אית' בביצה דף ט' ע"א ובסי' תק"ו סעי' ג' בהלש עיסה ביו"ט דיכול להפריש חלה לפי שבא החיוב ביו"ט אבל בלש מעיו"ט אסור להפריש חלה ביו"ט וכן תנן במועד קטן דף י"א י"ב ובסי' תקל"ח סעי' א' זולף וגומר וגף החבית ע"ש

שם ס"ק י"ט וי"א. דכל הנשים כו'. צ"ע דבס"ק י"ח כתב מג"א דיש מתירין שמא יבא ערעור ובמדינתנו שכותבין כל הכתובות שוים אסור לכתוב א"כ ע"כ צריך לומר דיש אוסרין אפילו בכה"ג דיכול לבוא ערעור א"כ צ"ע מה דכתב מג"א דכל הנשים יש להן כתובה הא יכול לבוא ערעור

שם ס"ק כ"ב שט"ח במועד ולכאורה נר' כו'. וצ"ע דא"כ אמאי נקט במתניתין דף ח"י ע"ב ואם אינו מאמינו דהא אפי' במאמינו מותר לכתוב כיון דהלוה צריך למעות למועד וכשנתן לו המעות מותר לכתוב אפי' במאמינו לדעת מג"א וכן מה שכתב מג"א דלא גרע משטרי מתנות צ"ע דהתם חיישי' שיחזרו כמ"ש מג"א בס"ק כ"ד אבל מיתה לא שכיחא כולי האי ובכתובות דף פ"ג ע"ב כתבו תוס' ד"ה מיתה שכיחא שמא משום דרוב פעמים מסתכנת בלידה ע"ש ועוד דבמתנות נמי יש לחוש שימותו העדים וגם יש לחוש שיחזרו בהן

שם ס"ק כ"ו מותר כו' כמ"ש ריש סימן תקל"ו ברכיבה כו'. וצ"ע דהא שם ברכיבה מותר לרכוב אפי' בחנם ואסור לתקן צרכי הרכיבה אם אינו רוכב לצורך או לטייל כמ"ש רמ"א שם וא"כ אדרבה מוכח שם דבדבר המותר אסור לתקן מה שצריך לכך אם לא לצורך המועד

תקמו מג"א ס"ק א' אין נושאין כו' דא"כ ימתין כו צ"ע דבגמ' מועד קטן דף ח' ע"ב אמר עולא מפני הטורח ור"י נפחא אמר מפני ביטול פרי' ורביה ופי' רש"י מפני הטורח וטירחא במועד אסור ומשום ביטול פרי' ורבי' שימתין עד המועד שיהא עושה סעודה אחת לשניהם ע"ש ומג"א מרכיב מפני הטורח וביטול פרי' ורבי' בחדא

שם ופשוט שם כו' וצ"ע דבכתובות כו'. פי' מחה"ש במ"ק דף ח"י ע"ב אמר שמואל מותר לארס ת"ש דתנא דבי שמואל מארסים ולא כונסים אבל אין עושין סעודת אירוסין משמע וכניס' אפי' בלא סעודה אסור ע"ש ולפענ"ד ליישב קצת דהא הא דאמרינן אין עושין סעודת אירוסין היינו הארוס בבית ארוסתו בשעת אירוסין אבל שלא בבית ארוסתו או שלא בשעת אירוסין מותר אבל נשואין אסור עם שום סעודה בעולם אבל נשואין בלא סעודה כלל יכול לומר דמותר והכי פירוש דברייתא שם מארסין ועושה סעודה שלא בשעת אירוסין או שלא בבית ארוסתו אבל לא כונסין בשום סעודה ואין עושין סעודת אירוסין הארוס בבית ארוסתו ובהכי ניחא מה דלא תני בבריית' מארסין ואין עושין סעודת אירוסין ואח"כ אבל לא כונסין ולפמ"ש דאי נקט הכי הוי משמע דנשואין אסור אפי' בלא סעודה וכן כתבו תוס' במ"ק דף ח' ע"ב סד"ה מפני כו' דלא חשיבי שמחה בשמחה כ"א סעודת נישואין משמע בלא סעודה מותר ומהרש"א בכתובו' תוס' שם כתב דנישואין בלא סעודה לא הוי דאורייתא אלא דרבנן ע"ש ולכאורה קשי' לי אמאי צריך שמואל לומר דלהכי