דברי צבי קסט

דהקצהו לנר חייב משום מכבה וכן פי' הרע"ב שם ולפענ"ד מוכח מגמ' בשבת שם דגם בשפופרת חייב דקאמר בגמ' צריכא ואי אשמעינן הנך תרתי בהני קאמר ר"י משום דלא מפסקי אבל קערה דמפסקי כו' ע"ש והא בקערה דפתילה בתוכ' בוודאי חייב המסתפק לכ"ע וא"א בשפופרת אין אסור רק מדרבנן הו"ל לגמ' לומר בפשיטות צריכא דאי אשמעי' הנך תרתי ס"ד דר"י מתיר דלא גזר שמא יסתפק דבמסתפק אסור מדרבנן אבל בקערה דאסור מדאורייתא ס"ד דר"י מודה דגזרי' שמא יסתפק א"ו מוכח דגם בשפופרת איסור דאוריית' ולפ"ז צריך לומר דכיון דהרב"י יליף מדברי הרא"ש האיסור ליתן סביב נר של שעוה דבר המונע מלשרוף אחר הדלקה דגם זה אסור מדאורייתא א"כ צ"ע במג"א שמקשה על הרב"י מטלית שאחז בו האור וכתב וא"ל דהתם משום פסידא כו' דהא להרב"י דאסור מדאורייתא אין מועיל פסידא כמו שכתבתי בשם ח"מ וצ"ע ברמב"ם בפ"ה מהל' שבת הל' י"ב שכתב לא יתן אדם כלי מנוקב כו' גזירה שמא יקח מן השמן ואסור להנות בשבת מן השמן ומקשה הלח"מ אמאי לא כתב הרמב"ם משום מכבה כמו שפי' רש"י ומתרץ דס"ל דאינו מכבה ממש כיון שאין השמן הנותר בכלי שדולק עכ"ל וצ"ע דהא הרמב"ם כתב נמי לא ימלא קערה שמן ויתן ראש הפתילה בתוכו וזה וודאי דאוריית' משום מכבה כיון דהפתילה בתוכו ועי' במג"א בסי' רס"ה ס"ק א' שכתב להרמב"ם שפסק מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב גבי שפופרת חייב משום מכבה ע"ש וצ"ע עוד צ"ע על פי' מחה"ש שמפרש במג"א מאי מקשה הרא"ש דילמא בשפופרת אסור מדרבנן משום גרם כבוי משום דאין הפסד א"ו דסבר הרא"ש דגם שלא במקום הפסד גרם כבוי שרי ולפענ"ד קשה דעדיין קשה דהא אסור להסתפק מן השפופרת דהא הוקצה למצותו כמ"ש בס"ק זה א"כ עדיין קשה מאי מקשה הרא"ש דילמא בשפופרת אסור מדרבנן משום הוקצה למצותו

שם ס"ק ח' דהיינו כו' דאפי' א"צ לשתיהם כו'. לפי דברי מג"א צריך לחלק ולומר דבכלי הוי תקון מנא כמ"ש מג"א בס"ק ט' ובאור לא הוי תקון מנא כיון דדרכו ע"י כלי וכן כתב מחה"ש ע"ש וצ"ע דא"כ מאי פריך הגמ' בביצה דף ל"ב ע"א מ"ש בסכין דלא דקמתקן מנא באור נמי קא מתקן מנא ע"ש דילמא רק בסכין הוי מתקן מנא כיון דדרכו בסכין ובאור לא הוי מתקן מנא דאין דרכו באור

שם ס"ק י' ומותר כו' וכ"ש דיש לגזור כו'. ולפענ"ד אפשר לתרץ קצת דשם במדורה מבעיר לפעמים אפי' ברוח מצוי' רק דלא הוי פסיק רישי' כמו שפירש"י בשבת דף ק"כ ע"ב ד"ה מ"ט כו' וכיון דגם ברוח מצוי' יש קצת איסור לכן גזרי' לאסור אטו רוח שאינה מצוי' דהוי פסיק רישי' אבל בנר כשאין שם רוח כלל ליכא איסור כלל לכן לא גזרינן

שם ס"ק י"ג של כו' ע"ש בב"י כו'. הרב"י מסיים בשם הרשב"א ואע"פ שיש שם משום כבוד בית אלקינו שהרי אסרו לשחוט נדרים ונדבות ביו"ט כו' ע"ש והתוס' בביצה דף י"ב ע"א ד"ה השוחט כתבו דגבי נדרים ונדבות אמרי' נמי מתוך דלא להדרי לאיסורא קמא ואינו לוקה אבל מ"מ אסור גם לב"ה משום לכם ולא לגבוה דכתבה תורה דלא לימרי מתוך בנדרים ונדבות והוי לאו הבא מכלל עשה וכה"ג אמרי' בכתובות דף ז' ע"א דלא אמרי גבי מוגמר מתוך משום דכתיב לכל נפש דבר השוה לכל נפש ע"ש וסובר הרשב"א דלאו דוקא נדרים ונדבות אלא ה"ה דכל דבר דלא הוי הנאת הגוף רק מצוה ממעטינן מלכם ולכן אוסר להדליק נרות לכבוד בהכ"נ וקשה דהא בביצה שם ב"ה מתירין להוציא הקטן למולו ולולב וספר תורה לרה"ר מטעם מתוך אלמ' מוכח דרק גבי נדרים ונדבות אמרי' דממעטינן מלכם אבל שאר מצות לא ממעטינן מלכם ומותרין משום מתוך וכמ"ש תוס' שם ד"ה ה"ג דהמצוה נקראת צורך ודוחק לומר דבהכ"נ כיון דהוא מקדש מעט ממעטינן כמו בבית המקדש דממעטינן נדרים ונדבות ושאר מצות לא ממעטינן דזה דוחק וצ"ע

שם ס"ק כ' מותר כו' כיון שדרך לעשותה בכלי כו'. כן כתב הרב"י כיון דדרכו לעשות בכלי דהוי מתקן מנא אסור אפי' בידו דהוי נמי מתקן מנא ע"ש וצ"ע דבס"ק ח' כתב מג"א דמותר לחותכה באור משום דלא דרכי' באור אע"ג דבסכין הוי מתקן מנא אפ"ה לא הוי מתקן מנא כשחותך באור

תקטו בספר הגהות רע"א מקשה על הפוסקים דבב' י"ט של גליות מותר בליל יו"ט ב' בכדי שיעשה נימא מיגו דאיתקצאי לביה"ש אלא דמוקצה מחמת יום שעבר לא אמרי' כמ"ש תוס' סוכה דף י' ע"ב ובביצה דף ד' ע"א זה הוא רק אם לא אסור רק בביה"ש אבל הכא דגם בלילה צריך להמתין בכדי שיעשה א"כ שפיר הוי מיגו דאיתקצאי לביה"ש כמו בכל דוכתא ע"ש ולפענ"ד נראה דכיון דגם מה שצריך להמתין בכדי שיעשה הוא נמי מחמת יום שעבר שלא יהנה ממלאכת יו"ט יום שעבר נמי לא אמרי' מיגו דאיתקצאי לביה"ש איתקצאי לכולה יומא דלא אמרי' מיגו אלא היכא שאסור בביה"ש מחמת יום זה אז אמרי' כיון דתחלת היום נאסר מחמת שבת זה או יו"ט זה אז אסור בכל היום ועוד נראה דכמו שכתב רש"י ביצה דף כ"ד ע"ב להתיר בב' י"ט של גליות משום ממה נפשך עיי"ש ה"ה לענין זה נמי אמרי' דמותר ביום ב' ולא אמרי' מגו דאתקצאי אע"ג שאסור גם בלילה בכדי שיעשה דממ"נ אם הי' יום ראשון יו"ט א"כ היום ביום ב' חול הוא ולא שייך לאסור בחול משום מגו דאתקצאי ואם הי' אתמול חול א"כ בוודאי היום מותר שנלקט בחול

שם מג"א ס"ק א' אסור כו' דבמוקצה כזה אפי' ר"ש מודה. המחה"ש כתב דרש"י בביצה דף כ"ד ע"ב כתב דאפי' לר"ש יש מוקצה בגרוגרות וצמוקים ומחובר כגרוגרות וצמוקים מדלא לקטן מאתמול אקצינהו מדעתי' וביאר דבריו