דברי צבי קע

הרב"י בסי' ש"י כיון שע"י לקיטתם ניתרים ואסור להנות מהן במחובר ומאחר שלא לקטן ה"ל כאלו דחנהו בידים ופי' שאין רוצה להנות מהם הלכך מה"ט איכא מוקצה בדבר המחוסר צידה לר"ש עכ"ל מחה"ש נר' לפענ"ד דהוקשה להרב"י דהא ר"ש ל"ל מגו דאיתקצאי לביה"ש עי' במג"א סי' תקי"ד ס"ק ז' וגם גבי גרוגרות וצמוקים כתבו תוס' בשבת דף מ"ה ע"א ד"ה אלא כו' שגם לר"ש אין דעתו לקחת גרוגרות וצמוקים עד שיתקנו היטב ע"ש אבל כשיתקנו היטב בשבת מותרים בשבת א"כ ה"נ במחובר כיון שנתלש והם ראוים לאכילה תהוי מותרים לר"ש אפי' בשבת ויו"ט לכן כתב הרב"י דהוי כאלו דחנהו בידים ופירש שאין רוצה להנות מהן הלכך אפי' לקטן א"י אסורים כנ"ל ולפ"ז קשי' לי אמאי מותר ביו"ט ב' של גליות לרש"י ולר"ת נמי צריך לטעם שמא יאמר לא"י למה לא נאסר בב' ימים משום מוקצה אפי' לר"ש דכיון דלא לקטן מעיו"ט ויודע הי' שאסור ללקטן בב' ימים של יו"ט א"כ הוי כאלו דחנהו בידים ופירש שאין רוצה להנות מהם בב' ימים של יו"ט ונר' לי לתרץ דלהכי מותר ביום ב' כיון דוודאי לא אמרי' דפירש שאין רוצה להנות מהן רק מחמת איסור שבת או יו"ט ולא בתורת נדר לכן אמרי' דמותר ביום ב' ממ"נ אי ביום א' יו"ט ויום ב' חול אע"ג שהוא פירש שאין רוצה להנות ממנו גם ביום ב' מ"מ מותר דהוי כאלו פירש ואמר שאין רוצה להנות ממחובר בשבת ויום א' מחמת איסור שבת דוודאי אין בדבריו כלום ורשאי להנות מהפירות ביום א' ואם הי' יום א' חול ושני יו"ט כיון דפירות נלקטו ביום א' א"כ הוי כאלו פירש יאמר שאין רוצה להנות בשבת מפירות שנלקטו בע"ש מחמת איסור שבת דבוודאי אין בדבריו כלום ורשאי להנות מהן בשבת ולכן שפיר מותרים הפירות ביום ב' אבל ביום א' אסור דדילמא היום יו"ט והוא פירש שלא רצה להנות ממה שנלקט ביו"ט בו ביום

שם ס"ק ב' לטלטלן כו' וביש"ש חולק כו'. לפענ"ד מתוס' ריש ביצה ד"ה ביצה שכתבו וי"ל דאי הוי תני אוסרין מתירין הייתי אומר שמותר בטלטול אבל באכילה אסורה ע"ש משמע שיש דבר שמותר בטלטול אע"ג שאסור באכילה הכא לא שייך לתרץ כמו שמתרץ יש"ש בהג"ה על ספק מוכן שהוא רק חומרא דהכא גבי ביצה שנולדה ביו"ט למ"ד דאסור מצד הדין אסור כדמפרשי אמוראי בגמ' אבל מתוס' בביצה דף ג' ע"א ד"ה גזרה כו' משמע דכל דבר האסור באכילה אסור בטלטול נמי שכתבו אבל תימא כיון דאמר האי טעמא שמא יעלה ויתלוש ל"ל טעמא דלקמן משום מוקצה ע"ש וא"א כדברי יש"ש דהאסור באכילה מותר בטלטל חוץ במוקצה דאסור בטלטול א"כ לא קשה קושי' תוס' דצריך לטעמא דלקמן משום מוקצה דאסור בטלטול דאלו לטעם שמא יעלה ויתלוש היינו מתירין בטלטול א"ו דתוס' סברי כל שאסור באכילה אסור נמי בטלטול

שם ס"ק ג' בכדי כו' שיביא לו דגים מעיו"ט כו'. קצת קשה דבקצץ אפי' לא אמר לא"י בפירוש שיביא לו מעיו"ט רק סתם שיביא לו אפ"ה מותר וכן משמע בסי' רמ"ד סעי' א' ובסי' רנ"ב סעי' ב' ע"ש

שם וא"כ אפשר דמיני מאכל כו'. וכתב מחה"ש והני עובדי דמסכת עירובין ודברי מרדכי הנ"ל צ"ל דבאמת לא התיר רבא כי אם לכל הלוקחים ישראלים אבל לחנוני גופו אסור עכ"ל וצ"ע דא"כ אמאי צריך התם רבא לומר דלהכי מותר דאדעת' דא"י אתא ולפי' המרדכי היינו אדעת' דא"י המביאים דהיינו קצץ כמו שכתב מחה"ש וא"א דלחנוני שא"י הביא לו אסור רק לאחרים שלא הובא בשבילן מותר א"כ לא צריך קצץ דהא בביצה דף כ"ה גבי מחוץ לתחום דמותר לישראל אחר וכדאית' בסעי' ה' לא מיירי בקצץ כלל ואפ"ה מותר לישראל אחר

שם ס"ק ו' להקל כו' עסי' קס"ח ס"ה. פי' מחה"ש דשם מקילין כה"ג לענין פת של א"י אם בעה"ב נזהר והאורח אינו נזהר עכ"ל וצע"ק דביו"ד סי' קי"ב סעי' ט"ו כתב רמ"א דאין ללמוד מפת לשאר איסורין וכתב הש"ך אפי' בחמאה של א"י במקום שנוהגין איסור דקיל איסורייהו ע"ש גם למה שכתב מג"א בסי' קס"ח ס"ק י"ב דשם מותר משום שמניח רק משום פרישות ובשביל שנפשו חשקה בו ומחבב המצוה שרו לי' רבנן ע"ש א"כ אין דומה להכא כלל

שם ס"ק ח' ביו"ט כו' משום הכנה. וכתב בספר הגהות רע"א לכאורה תמוה דאם האיסור משום הכנה אמאי צריך במוי"ט ושבת כדי שיעשו וכתב דלזה תירץ המג"א דאף נצוד מעצמו אסור בשבת משום הכנה א"כ כל השבת אינו עולה לכדי שיעשו דכיון דבלאו המלאכה אסור לאכלו משום הכנה ע"ש ולפענ"ד עדיין קשה קצת דסוף סוף כיון דלא אכל בשבת והמתין בשבת בכדי שיעשו אין נהנה ממלאכת יו"ט אם יאכל מיד במוצאי שבת ולפענ"ד נר' לתרץ דתוס' בביצה דף ד' ע"א בד"ה אלא כו' כתבו ועוד י"ל דכיון דאם נולדה ביו"ט אסור אם נאמר כשנולדה בשבת מותר בשביל אותה לידה דשבת א"כ הוי שבת מכין ליו"ט ע"ש א"כ הכא ה"נ מה דאסרי' במינו במחובר או מחוסר צידה בהובא ביו"ט שאסור בשבת הסמוך משום הכנה אסור נמי מטעם זה שכתבו תוס' דאילו הובא בשבת הי' אסור א"כ אם נתיר בשבת משום שהובאו ביו"ט הוי יו"ט מכין לשבת א"כ שפיר צריך בכדי שיעשו במוצאי שבת דכיון דהאיסור הוא בשבת שלא יהנה מהכנה דיו"ט ואם לא ימתין במוצאי שבת בכדי שיעשו אכתי נהנה ממלאכת יו"ט דהא אם הובא בשבת הי' צריך להמתין בכדי שיעשה

שם אבל ביצים כו'. המח"ש גורס דגים ופי' כמ"ש ססי' תקי"ג דכתב מהרש"ל דאפרוח שנולד בשבת אסור משום הכנה ביו"ט והוי רק דרבנן משום דהי' בעולם וה"ה דגים ע"ש אבל המקו"ח גרס ביצים והוא לכאורה תמוה דהא בסי' תקי"ג ס"ק ח' כתב המג"א דלרש"ל הוי הכנה דאוריית' בביצים ע"ש: