דברי צבי קנד

אבל צ"ע דהא שם בניסן אין נופלין על פניהם

תצג מג"א ס"ק ו' מקצת כו' שאין רצונו לספר עצמו כו' ולפענ"ד אפשר כיון דבע"ש מצוה לספר כדאיתא בסי' ר"ס א"כ אם יש לו שערות גדולות ואינו מספר בע"ש יראה שמתכוין לאסור

שם אמרי' בעירובין כו' וא"כ מפני הספק כו'. צ"ע דבר"ה דף י"ד ע"ב כתב רש"י בד"ה מקולי ב"ש כו' והאוחז בחומרי שניהם כסיל בחושך הולך הוא שאינו יודע להבחין על מי לסמוך ע"ש משמע בהדי' אע"ג שהוא מסופק אינו רשאי לאחוז בחומרי שניהם וע"כ צריך לחקור וללמוד ולפסוק הלכה כחד ולא לעשות שני דברים דסתרי אהדדי וכן משמע בחולין דף מ"ג ע"ב דרבא טריף תורא דאתחיל שחיטה בתורבץ הושט וגמר בושט ומותיב מר ברי' דרבינא על רבא מהעושה חומרי ב"ש וחומרי ב"ה עליו הכתוב אומר כו' דקשה מאי מקשה על רבא דילמא הי' רבא מסופק אי הילכתא כרב או כשמואל והוי לי' להקשות כמו שמקשה ר' אבא דבין לרב ובין לשמואל שרי אבל מה שמקשה מתרי חומרי דסתרי נוכל לתרץ דרבא מסופק א"ו אע"ג דמסופק אסור לפסוק כחומרי שניהם וצע"ג בתוס' בר"ה שם ד"ה הכסיל כו' אפי' יודע כמאן הלכה כו' מדכתבו אפי' משמע שאם אין יודע הלכה בוודאי הוי כסיל אם פוסק כחומרי שניהם ואח"כ כתבו תוס' ולא בעי לשנויי דר"ע מספקא לי' הלכתא כמאן כו' משמע דאם מסופק יכול לעשות כחומרי שניהם ונראין דברי תוס' כסותרין

תצד מג"א קשה כו' א"צ לברך כ"ז שלא יישן כו'. ותר"י בספ"ק דברכות כתבו דלהכי בברכת התורה ברכת היום פוטרת הלילה של אחריו משום דאית' בירושלמי אנן אגירי יומא אנן יזפינן ביממא ופרעינן בלילה כו' ע"ש

שם סוכה דלא מפסקי כו'. קשי' לי למאי צריך הטעם בגמ' לחלק בין לולב לסוכה משום דבלולב מפסקי לילות מימים ובסוכה לא מפסקי הא תוס' בסוכה שם ד"ה אחד זה כו' כתבו דבלולב אין מצותו רק פעם אחד ביום ואם נטלו עוד באותו יום אין מצוה כ"כ ע"ש א"כ בלולב כיון שנטלו פעם אחד ביום נגמר מצותו של אותו היום וכשנטל הלולב ביום אחר הוא מצוה חדשה ופשיטא דצריך לברך אפי' אם הי' גם בלילה זמן לולב דהיינו למי שלא נטל ביום הי' יכול ליטול בלילה סוף סוף אין מקיים המצוה רק בפעם אחד וביום השני בא חיוב של אותו היום משא"כ בסוכה דהחיוב סוכה הוא בכל עת ובכל היום אימתי שירצה לאכול או לישן חייב בסוכה א"כ נמשך המצוה כל שבעה ולכך אינו מברך אלא פעם אחד ולכן כשיוצא מסוכה והסיח דעתו כשיחזור לסוכה הוי מצוה אחרת וצריך לברך כדאית' בס"ס תרל"ט ולולב דרק המצוה פעם אחד ביום לא גרע מהסיח דעתו בסוכה או מתפילין וציצית דצריך לחזור ולברך: הלכות יום טוב

תצה מג"א ס"ק א' חוץ כו' כיון כו'. פי' מחה"ש דהמג"א מתרץ קושי' הרב"י על הטור דבביצה דף ל"ז ע"א מקשה הגמ' על המתניתין דאין בין יו"ט לשבת ממתניתין דמשילין ומתרץ הגמ' דמתניתין דאין בין כב"ש ומתניתין דמשילין כב"ה למה העתיק הטור לשון דאין בין כו' ומתרץ מג"א דהטור הוסיף תיבת מלאכת לכלול גם משילין המלאכה בדבר שהוא אוכל נפש ודקדק לכתוב אוכל נפש דדוקא אוכל נפש התירו טרחא משום פסידא כדתנן משילין פירות אבל אוירא דלבני שהם מוקצים נהי דמותר לכסותן אבל לשלשלן אסור ע"ש וצ"ע דהא אכתי קשה אמאי נקט הטור דוקא מלאכת אוכל נפש הא כל דבר שאין מוקצה כגון בגדים וכלים נמי מותר לשלשלן ועוד צ"ע דבסי' של"ח כתב הטור דעת רש"י דבשבת אסור לכסות אוירא דלבני וכן בסי' תקכ"א כתב הטור דעת רש"י דבשבת אסור לכסות וביו"ט מותר וכאן סתם הטור דאין בין יו"ט לשבת ולדעת רש"י הפרש בין יו"ט לשבת דבשבת אסור לכסות וביו"ט מותר

שם ס"ק ג' המח"ש מביא כאן תוס' מגילה דף ז' ע"ב ד"ה כאן ומ"ש מהרש"א שם ולפענ"ד צריך ביאור לדברי המהרש"א שתוס' מסקי שם דאוכל נפש המתקלקל מעיו"ט מותר לעשותו ביו"ט אבל באינו מתקלקל אסור לעשותו ביו"ט ומכשירין דלא מתקלקל יש לחלק היכא דאפשר ללא אפשר ע"ש משמע מדבריהם דאוכל נפש ומכשירים שוים לגמרי דהא אוכל נפש המתקלקל הוי כמו מכשירים שא"א לעשות מעיו"ט וכתב המהרש"א דודאי מסברא נימא דלא התירה אוכל נפש אלא בדבר המתקלקל אבל מכשירין דלא שייך בי' מקלקל ואי לאו מיעוטא דהוא הוי שרינן מכשירין בכל גוונא מדכתיב לכם כו' ע"ש ולכאורה תמוה דהא באוכל נפש דיש סברא להתיר יותר ממכשירי' אפ"ה אמרי' מסברא דאסור דבר שאינו מתקלקל ולא צריך לכתוב מיעוט וגבי מכשירים דגריעים מאוכל נפש צריך דוקא מיעוט ואם לא כתוב מיעוט הוי אמרי' מסברא דמותר אפי' באפשר לעשותו מעיו"ט דהוי כמו באוכל נפש אינו מתקלקל לכן נר' דכונת המהרש"א דוודאי מסברא אמרי' דכיון דהתורה אוסר מלאכה ביו"ט כמו בשבת ומתיר מלאכת אוכל נפש משום שמחת יו"ט בוודאי לא הותר רק דבר המתקלקל כי דבר שאינו מתקלקל אם נעשה מעיו"ט ליכא בזה מניעת שמחת יו"ט דהא יוכל לעשות מאתמול אבל כיון דכתיב לכם ור' יהודה דריש לכם לכל צרכיכם הוי אמרי' שהתורה מתיר באוכל נפש אפי' באינו מתקלקל מעיו"ט וה"ה מכשירים מותרים בין אפשר לעשותו מאתמול או לא אפשר אבל כיון דכתיב הוא דממעט מכשירין שאפשר לעשותו מעיו"ט א"כ גם באוכל נפש יוכל להשאיר בסברא חיצונה דאינו מותר רק דבר המתקלקל דע"י מיעוט הוא ידעינן דלכם אין מרבה הכל רק שמרבה מכשירים דלא אפשר לעשות מאתמול: