דברי צבי קי

ר' זירא המוציא וקלסי' שלא לערב ראשי האותיות על דעתי' דרבנן הבורא פרי הגפן על דעתיה דר"נ בפ"ה והאידנא נהוג עלמא לומר בפ"ה ואמרי' המוציא שלא לערב האותיות עכ"ל משמע להדיא שאין צריך להשמיע חידוש בברכותיו דהא בברכות שם פסקי' כרבנן דהמוציא דאפיק משמע א"כ יכול לומר הבורא פרי הגפן אפ"ה אומרים בורא משום דכ"ע סוברים דאפיק משמע ובהמוציא הטעם שלא לערב האותיות

שם ט"ז ס"ק ד' ומיהו כו' שיבער למחר בוודאי. וצ"ע דילמא לא ימצא חמץ ואין לו חמץ לבער למחר

שם מג"א ס"ק ו' על כו' דומיא דמילה כו'. צ"ע דלכאורה אין ראיה ממילה דגבי מילה אם לא מל האב חייבים ב"ד למולו כדילפינן בקדושין דף כ"ט מהמול לכם כל זכר וכן כתב הרא"ש בחולין פרק ו' אות ח' דאם אין האב רוצה למול כל ישראל חייבים למולו ע"ש א"כ שפיר אמרי' דאם אחר מל דיברך דהמצוה שייך בו אבל בדיקת חמץ דליכא מצוה רק על בעל החמץ נוכל לומר דאין אחר מברך

תלג צ"ע ברש"י פסחים דף ד' ע"א ד"ה ואור הנר כו' ביום מחשיך וא"ת יבדוק לאור היום הא ילפינן לקמן שמצותו בנר עכ"ל. וקשה דהא כשמקשה רש"י שיבדוק לאור היום ע"כ היינו במקום שיראה יפה לאור היום כמו שרואה בלילה באור הנר ומתרץ רש"י דילפינן שצריך דוקא לאור הנר משמע דאפילו במקום שרואה יפה לאור היום אפ"ה צריך אור הנר והא לקמן דף ח' ע"א דאכסדרה וגם לבהדא ארובה אין צריך אור הנר ועוד צ"ע דכיון דנר מחשיך ביום אמאי פסקי' הכא בסעיף א' כשבודק ביום יבדוק לאור הנר הא הנר מחשיך ביום ומה שילפי' מחפוש מצותו בנר הוא רק אסמכתא כמו שפי' רש"י דף ז' ע"ב ד"ה זכר ועי' מג"א ס"ק א' דאפי' אם אין הבית אופל צריך אור הנר ביום

שם הח"י בס"ק א' מביא ב' ראיות דבדיקת ליל י"ג מהני ראיה א' מדף ד' ע"ב איבעי' להו המשכיר בית לחבירו בחזקת בדוק דמיירי בי"ג כמ"ש תוס' שם וא"א דבדיקת ליל י"ג לא מהני הא לא הוי מקח טעות דהא בלא"ה צריך לבדוק ולפענ"ד אפשר דלאו ראיה דנוכל לומר דמי שבדק ליל י"ג בדיקה יפה וגם לא הכניס עוד חמץ בביתו ביום י"ג אפ"ה צריך לחזור ולבדוק ליל י"ד לעשות כתקנת חכמים או שלא לחלק בין בדיקה לבדיקה כדעת הירושלמי אבל השוכר בית בי"ג דהחמץ בבית אינו שלו והא דצריך לבדוק רק משום דאיסוריה ברשותיה קאי כדאיתא דף ד' ע"א ואם שוכר בית שאין בו חמץ לא חל עליו תקנת חכמים לבדוק וכיון ששכר בחזקת בדוק דהיינו שאין בבית זה חמץ אין צריך השוכר לבדוק א"כ בנמצא דהבית אינו בדוק הוי מקח טעות כי השוכר לא היה צריך לבדוק אע"ג שהמשכיר בדק בי"ג כיון דסוף סוף אין בבית חמץ ואפשר דבכה"ג אם היה המשכיר בדקו בליל י"ג אע"ג דבעלמא צריך לחזור ולבדוק בליל י"ד אבל הכא שמשכיר הבית בי"ג אין צריך המשכיר לבדוק בליל י"ד כיון שכבר מסר המפתח ביום י"ג לשוכר. ראי' ב' כתב הח"י מדף ט' ע"ב אמר אביי ל"ק הא בי"ג הא בי"ד וא"א הא לא מהני בדיקה בי"ג ולפענ"ד אפשר דגם זה לאו ראיה דשם ע"א בתוס' ד"ה אין חוששין וא"ת מרישא כו' תריץ דהוי מוקמינן בשאין חולדה יכול להלך שם ע"ש ולפ"ז מתניתין דאין חוששין בא לאשמעינן דאפילו יכול להלך חולדה במקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך בדיקה וזה הוא שמתרץ אביי מתניתין דאין חוששין בי"ג פירוש שאין צריך לבדוק המקום שאין מכניסין בו חמץ ואין חוששין שהביאה חולדה חמץ בבית זה להצניע דכיון דשכיחי ריפתא לא מצנעא והא דקאמר י"ג לאו דוקא דה"ה מקודם י"ג לא חיישי' שהביאה חולדה חמץ להצניע אלא משום דנקט י"ד נקט נמי בזה י"ג וכיון דלא חיישינן דהביאה חולדה חמץ בי"ג או קודם י"ג לא בעי בדיקה ולפ"ז ליכא ראי' דבדיקת ליל י"ג מהני דהא דלאביי קאי מתניתין במקום שאין מכניסין בו חמץ דאין צריך בדיקה ורש"י דפירש במתניתין אין חוששין כשבדק כו' זה למסקנת הגמ' לרבא דלא מחלק בין י"ג לי"ד ומיירי מתניתין בי"ד אבל אביי דמוקי למתניתין בי"ג מיירי מתניתין במקום שאין מכניסין בו חמץ

שם צ"ע בספר חיי אדם שכתב בכלל קי"ט דין י"א בבדק בי"ג צריך לחזור ולבדוק כיון דבדק בלא אור הנר ע"ש ובפוסקים ובח"י ס"ק א' איתא דאפילו בדק בי"ג לאור הנר נמי צריך לחזור ולבדוק

שם ט"ז ס"ק ד' שאינם כו' דבגמרא כו'. בגמ' דף ח' ע"א איתא עד מקום שידו מגעת אבל שם אינו מיירי בגובה רק בעובי הכותל וצ"ל דכונת הט"ז דהטור סובר דבגובה דומיא דעובי הכותל

שם מג"א ס"ק ה' ולא בנר הא דפלגינהו. עי' מחה"ש ולא הבנתי קושי' מג"א דש"ע נקט תחלה דאין בודקין באבוקה משום דלא מקרי אור הנר וכן איתא בגמ' דף ז' ע"ב לא לאור האבוקה אלא לאור הנר ואח"כ נקט הש"ע ולא בנר של חלב כו' אע"ג דהני מקרי אור הנר אסורים

שם ס"ק י' המח"ש כתב לתרץ קושי' ח"י על מג"א דקושי' מג"א על הב"ח מאי פריך לרבא דילמא הברייתא מיירי בוודאי חמץ ועופות מצויים בחצר ומתרץ מחה"ש דא"כ לא שייך אין בודקים לאור החמה דממ"נ אי אכלוהו מה יבדוק ואי לא אכלוהו וודאי גררוהו לחוריהן וכמ"ש רש"י דף ט' עכ"ל וצ"ע מנא לי' דגם עופות גוררים לחוריהם ורש"י כתב רק דחולדה וברדלס גוררים לחוריהן אבל מנא ליה דגם עופות גוררים ותוס' דף כ"א ע"א ד"ה ואי אשמעינן כתבו דאפי' חי' המגדלים בבתים לא מצנעה

שם ס"ק י"ז מבטלו כו' חייב לפקח הגל כו'. וקשי' לי לדעת הסמ"ק מאי פריך הגמ' דף ח' ע"א אי נפל למה לי בדיקה והתנן חמץ שנפלה עליו מפולת כו' דקשה דילמא הברייתא דתנא אין מחוייבין להכניס ידו מפני הסכנה בא לאשמעינן דבלא ביטל עד אחר זמן איסורו ואין לו פועלים