דברי צבי קיא

שיפקח הגל במרא וחצינא שאין צריך להכניס ידו לחורין מפני סכנת עקרב

שם סעיף י' צ"ע בח"י שכתב דבהכ"נ בודק לאור החמה דאורה רב כמו אכסדרה ובסעיף א' כתב המג"א וח"י דאין בודקין כנגד החלון שיש בו מחיצה של זכוכית

תלד סעיף א' קשי' לי אמאי אמרי' בהניח עשר ומצא תשע שצריך לבדוק הא הוי ס"ס ספק שמא אדם נטלו ואת"ל עכבר שמא אכלוהו וכה"ג כתב הח"י בס"ק ד' ועי' בסי' תל"ט סעיף ג' ואע"ג שס"ס זה אינו מתהפך הא כתב הש"ך ביו"ד סי' ק"י בכללי ס"ס אות ט"ו דבכה"ג שצריך לדון מי נטלו אין צריך להתהפך ע"ש

שם בפסחים דף ד' ע"א פריך הגמ' ונבדוק בשית ומקשה הצל"ח דהא הבודק צריך שיבטל ובשית כבר אינו ברשותו לבטלו ומתרץ דפריך לריה"ג דחמץ מותר בהנאה והוי חמץ ברשותו לבטל ע"ש ותירוצו דחוק דהא הגמ' מתחיל מכדי בין לר"מ בין לר"י ומסתמא קאי הגמ' לר"מ ור"י שסוברים שחמץ אסור בהנאה לאחר חמש ולפענ"ד נראה לתרץ דהא בדף ו' פריך הגמ' נמי ונבטלי' בשית ומתרץ הגמ' כיון דאיסורא דרבנן כדאורייתא דמי א"כ ראינו שס"ד דמקשן היה דיכול לבטל בשית ה"נ היה ס"ד דמקשן דיכול לבטל בשית והכא ה"נ היה יכול הגמ' לתרץ כן שאסור דרבנן כמו דאורייתא דמי ולא יוכל לבטל בשית אבל המקשן לא סליק בקושי' זו ומקשה מיד ונבדוק מצפרא ולפענ"ד קשי' לי בגמ' דף ו' ע"ב דפריך וניבטלי' בארבע כו' דהרב"י כתב בסי' תל"א שמברכין קודם בדיקה על ביעור שלאחר הבדיקה מיד הוא מבטל והיינו ביעור ואין מברכין על בדיקת חמץ שאין הבדיקה תכלית המצוה ע"ש א"כ נוכל לומר דלהכי אר"י א"ר דהבודק צריך לבטל מיד כדי שיכול לברך קודם הבדיקה על ביעור חמץ דאל"ה היה צריך לעשות מצות הבדיקה בלי ברכה דהא על הבדיקה לבד לא יברך

שם מג"א ס"ק ד' יכפה כו' בסי' תמ"ו. המח"ש גורס בסי' ת"מ ר"ל דשם בסעיף ב' איתא דבקודם יו"ט לא סגי בכפיית כלי ע"ש וצ"ע דמג"א שם ס"ק ה' דלחצי יום סגי בכפיית כלי אפי' בחוה"מ א"כ הכא דמצניע רק עד שעת הביעור או עד שעת אכילה לא הוי יום שלם א"כ לא צריך לתירוץ מג"א ולכן יש לגרוס תמ"ו וקושי' מג"א משם דבחוה"מ יוציאנו ויבערנו מיד ולהכי צריך לתירוצו של מג"א או כמו שמתרץ הח"י

שם ס"ק ח' יבטלנו כו' חלב בשוגג כו'. המח"ש מקשה מאי פריך הגמ' בדף ו' ע"ב וכי משכחת לה לבטלי' דא"ל שמא לא ימצאנה כלל ואי לא מבטל עובר לדעת הטור ונראה לפענ"ד לתרץ דהא לכאורה קשה על דעת הטור דהוי כאוכל חלב בשוגג דהא הרא"ש בפ"ק דפסחים אות ט' כתב משום דלא כתיב לא תראה חמץ רק לא יראה משמע לא יהא לך חמץ במקום הראוי לראי' עכ"ל א"כ אם בדק בדיקה יפה לאור הנר בחורין ובסדקין ולא מצא א"כ אם מונח עוד חמץ הוי במקום שאין ראוי לראיה דהא בכל המקומות הראוין לראיה כבר בדק ולא מצא ונראה שזה היה קושית הגמ' שם על ר"י אמר רב דאמר הבודק צריך שיבטל דלמה יבטל הא כבר בדק ואם יש עוד חמץ ברשותו הוי במקום שאין ראוי לראות ואינו עובר ואי משכח חמץ יבטל אז שלא יעבור מכאן ולהבא ומשני הגמ' דילמא משכח לאחר זמן איסורו שלא יוכל לבטל ויעבור מכאן ולהבא וסובר הטור כיון דבבדיקה לא יתקן על חמץ שימצא אחר זמן איסורו אמרי' דמה שאמרה תורה תשביתו לא הוי בדיקה רק ביטול כיון דע"י בדיקה לא יתקן הכל על חמץ שימצא אחר בדיקה ולהכי כתב הרב"י בסי' תל"א דהטור סובר דאין לבדיקה וביעור חמץ עיקר מן התורה כלל ומדאורייתא אין לנו אלא ביטול ע"ש דכיון דע"י ביטול יתקן הכל על כל החמץ ובבדיקה לא יתקן על החמץ הנמצא א"כ מסתמא מה שכתבה תורה תשביתו היינו ביטול ולא בדיקה ולפ"ז שאין לבדיקה עיקר מן התורה א"כ מי שבדק ולא ביטל עובר אפילו על חמץ שלא נמצא והוי כאוכל חלב בשוגג כיון דלא עשה מה שצותה תורה שיבטל וכן כתב המקו"ח בסי' תל"א ע"ש

שם שהיה דעתו כו' קשי' לי לדעת הרמב"ם שאין עובר אא"כ ידע מתחלה דבשבועות דף י"ד ע"א אמרינן ארבעה קמייתא דליתנהו בכל התורה כולה ופי' רש"י שהאוכל חלב בשוגג אפילו לא נודע לו על החתיכה זו מעולם שהיה חלב ע"ש משמע דבכל התורה אין צריך ידיעה בתחלה רק בטומאת מקדש צריך ידיעה בתחלה

תלה קצת קשה לי בפסחים דף י' ע"ב בתוס' ד"ה ואם כו' וקשה כו' ולמה שינה לשונו כו' דגם לפי' התוס' בתוך המועד מתחלת ז' עד סוף הפסח נמי שינה לשונו דר"י קאמר בי"ד שחרית ובשעת הביעור וחכמים כוללים י"ד שחרית ושעת הביעור בארבעה עשר וקוראין משחרית עד ז' י"ד ואומרים לא בדק בי"ד דהיינו עד ז' יבדוק בתוך המועד דהוי לאחר ז' נמי והיינו נמי י"ד והיה לחכמים לומר כר"י עד שעת הביעור לא בדק בשעת הביעור ודברי מהרש"א שם צע"ג שכתב על המהרש"ל שכתב דאיירי בביטל דאל"כ וכי משום גזירה שמא יאכלנו יהא עובר בב"י וכתב מהרש"א דאיירי בלא ביטל מ"מ אינו בוודאי עובר בב"י דפרורין ממילא מבטלי ומשום שמא ימצא גלוסקא בלא בדיקה לא חיישי' ולכך לא יבדוק דחיישי' שיאכל פירורין עכ"ל וקשה דמה דאמרינן בדף ו' ע"ב שאינו עובר רק בנמצא גלוסקא היינו כשבדק ויצא י"ח מדאורייתא ואפילו נמצאת גלוסקא לא עבר למפרע כמ"ש הרב"י ופר"ח בסי' תל"א ולדעת הטור עובר כשנמצא אפילו אם בדק מתחלה כמ"ש מג"א בסי' תל"ד ס"ק ה' אבל כשלא בדק וודאי עובר לרוב הפוסקים אם יש חמץ בבית אפילו לא מצאו וכמ"ש מקו"ח בסי' תל"א דבלא ביטול הוי בדיקה דאורייתא לכ"ע ומ"ש מהרש"א על רש"י לאחר המועד מו' שעות דביו"ט גופא למה יבדוק משום ב"י ע"י בדיקה נמי יראה ע"ש נמי צע"ג דאם יש חמץ בביתו אע"ג. שהוא לא