דברי פנחס צח

האוסר ל"ה כבשל לי, עיין בשו"ת מהרלנ"ח סימן קכ"א עייש"ה)

ומ"ש הגנ"י שלא הבין כוונת מרן הגאון אבדפק"ק שליט"א במה שכתב דמתחלה לא רצה לאסור בדיעבד דחשוב לספיקא רק לאחר הנסיון שנתברר דלעת הזאת צריכים יותר ויותר שומן א"כ הוכיח סופו על תחלתו מחמת שהשומן קאקוס שהי' משתמשין בו עתה הי' קרוב לודאי מפני תערובת שומן איסור הי' די' במעט, וע"ז כתב דאינו מבין דאם הקאקוס אינו ברור שכשר ודאי החשש מפני תערובות איסור. מ"מ אכתי ספיקו היא וגם בתערובות הנוב"י מודה דמהני אין כוונתו לבטל עכת"ד. תמהני, הלא שפתי מרן נ"י ברור מללו דמתחלה חשיב לספיקא דדילמא לא חשידי לוקח בידים שומן איסור אם יכול לפעול זאת בשומן היתר כמו שאמרו כיון שאינם נהנים בחליפין אבל כעת שנתברר שש הפרש רב בין שומן איסור לשומן כשר, ויש בזה נגיעת ממון רב לבעלים א"כ הוכיח סופו על תחלתו דאפי' הקאקוס שהשתמשו בה עד עתה לפי דבריהם הוא משום שנתערב בו שומן איסור לכך הי' די במעט וממילא הם חשודים שיקחו שומן ודאי איסור ועבור הנאות ממון הם חשודים לעבור על כל איסורין שבתורה ושומן איסור זילא ליה ושכיחא ליה ולכך אסרנו, ומ"ש הגנ"י הלא בתערובות הנוב"י מודה לא ירדתי לסוף דעתו הא הנוב"י מיירי כשאיסור הוא בתוך התערובות היתר מהני אין כוונתו לבטל אב לבספק איסור דאסרינן מכח ספק הקרוב לודאי חשוב כודאי איסור אסור לערב לכתחלה גם כשאין כוונתו לבטל, וכ"כ הנוב"י שם בתשובה ד"ה ועכ"פ עייש"ה (והארכתי בזה יען שהוא נפ"מ גדולה לדינא דאסור לישראל לבטל איסור ולמכור לנכרים ולישראלים היכא שיש הוכחה שעושה לצורך שניהם או דמפשי בשביל ישראל כמש"כ הריב"ש והרשב"ץ הנ"ל)

ולאחר שביארנו את כל זאת נחזור להראשונות הנה להרב הגאון אב"ד דק"ק ה' מאד שליט"א אני אומר יישר כחו וחילו דכח דהתירא עדיף ליה שחפש צדדי צדדים להקל בזה, אבל אני תמה ושואל, מי הכריחנו למשכינו נפשין לגבב קילי קילות להתיר בדיעבד ולמסור הדבר הפקר בידם ויעשו כרצונם כיון דאם לא יאסרו לא יקבלו עול השגחה עליהם כעת ויעשו בלי השגחה ויתנו בתוכה שומן איסור, הלא ראינו בזמנינו יש כמה וכמה דברים שהחזקנו בה להיתר וכעת יש חשש איסור עליהם וכיון דראינו כעת דגם על פת לחם יפשע גבר בודאי ראוי לגדור גדר שלא יפרצו יותר כדמצינו בגמ' רב בקעה מצא וגדר בה (עיין ברש"י חולין דף ק"י ובעירובין דף ו') ועוד מי יודע אפשר ברבות הימים יעשו הלופט-העפע בגיגות קטנות ויהי' בו חשש אם יש בו ס' ומי ערב בזה והאיך יכול להתיר זאת דרך כלל בפומבי (ועיין בר"ן ע"א דף ל"ה שהביא בשם הראב"ד דלכך אסרו גבינות עכו"ם אע"ג דליכא טעמא כיון דשכיח בהו טעמא אוסרן אותן לעולם כדי שלא יפרצו עייש"ה) מאי צורך גדול יש בה לדחוק ולהתיר, וכבר ביארנו שיכולין לעמוד בה, ע"כ אנו לפי ראות עינינו על משמרנו עומדים כמו שכתבנו

ועתה נבוא ליישב שאר השגות שהשיגו על דברינו כפי מה שראיתי במכתבם, (אשר נדפס כעת לעיל בסימן קצ"ט) מ"ש הרה"ג דשרימם נ"י שהוא דבר שאין יכולין לעמוד בה, כבר ביארתי דיכולין לעמוד בה דבסתם היכא שאין ידוע בודאי שמערבין בו שומן איסור מותר ליקח מהחנווני שהוא במקום קביעתן מחויב לחקור ע"ז, ומ"ש דיש חילוק בזה בין ישראל המבטל איסור לעכו"ם המבטל איסור גם דעתינו הוא כן דהא כל דברינו הם בנוים דהאיסור הוא משום דהוי כמו שנתבטל בשבילם וזה שייך בישראל המבטל איסור אבל בעכו"ם המבטל איסור בוודאי ל"ש כלל חשש זה. ומ"ש שהוא ספיקא דילמא משתמשין בשומן כשר כבר ביארנו שזה אין ספק כלל דבמקום שמשתמשין בודאי משתמשין בשומן איסור משום דזילא לי' ושכיחא לי'. ומ"ש שיש לסמוך על סברת אם יש שם מחבואה אחת מצלת לכך מותר ליקח מסתם שמרים היכא שאין ידוע. גם דעתינו הוא כן דהלא כל דברינו הם כתובים רק היכא שידוע בודאי שמשתמשין בו שומן איסור אז אסור לקנות מהם דהוי כמו שנתבטל בשבילם

ומ"ש הרה"ג דסט' מיקלאש נ"י על מה שהבאתי דברי או"ה דבעל נפש יחוש לעצמו שלא לאכול דבר שנתבטל בס' בשם הגאון ר' יוסף שאול זצ"ל דאין שום פגם בנפש דהרי האיסור נהפך להיות היתר, במח"כ ז"א השגה, דהא גם אני הבאתי שם דחולקים או"ה בזה, מ"מ חלקתי דזה דוקא באקראי אבל בקביעות לא כמו שהבאתי דברי הרשב"א שהובא בשו"ע סימן קכ"ב דבעל נפש יחוש לעצמו שלא לקנות דבר שיש בו חשש שנתבשל בכלי שאב"י אע"ג שנתבטל