דברי פנחס פז

הי' מסיקין התנור ואח"כ הי' אופין השלשים של מצה ולעולם בתנור אחד הי' נאפות וההיא ראי' דאייתי המרדכי מריש שתי הלחם מדלא קאמר איתם למעט לחמי תודה אינה כלום דדלמא להאי לא אצטריך קרא דממילא מיתסר מכח ריחא וכו' עש"ה

ונראה לי ליישב דאין לומר דלמעט לחמי תודה לא אצטריך קרא דבלא"ה א"א לאפותם ביחד משום ריחא דהא ריחא מלתא היא רק מדרבנן לדידן כמש"כ הפלתי בסי' ק"ח ובפמ"ג שם בשפתי דעת אות י"ג עש"ה ובפרט בתנור גדול שהי' מחזיק כ' עשרונים בודאי ל"ה רק מדרבנן כמש"כ הפ"ח שם ושפיר הוכיח המרדכי דלחמי תודה נאפות הכל ביחד וכ"ז לדידן משא"כ למ"ד מב"מ לא בטיל ריחא אסור מה"ת מכח משהו כמש"כ הרי"ף דזהו טעמא דרב דאסור ריחא משום דמב"מ לדידי' לא בטיל. ועיין בפלתי ק"ח שהוכיח דהיכא דאסור במשהו ל"מ אף בתנור גדול עש"ה. א"כ לא אצטריך קרא למעט גבי לחמי תודה שאינו נאפית ביחד דבלא"ה א"א לאפותם ביחד מכח ריחא כמש"כ הכנה"ג והפ"ח הנ"ל. וכיון שאינו נאפות ביחד למ"ד מב"מ לא בטיל שפיר יכול לאפות בפנים בתנור של מתכות דלחמי תודה ככל המנחות, ועיין בפלתי סי' ק"ח למ"ד מב"מ לא בטיל לא הי' יכול לאפות ביחד עש"ה, וכיון דרבי דסובר מב"מ לא בטיל כמבואר בחולין ק"ט שפיר קאמר הש"ס אליבי' במנחות פ"ח אי דלחמי תודה בשחיטת זבח מקדשו, ומיושב לנכון קו' הבה"ז הנ"ל

ומיושב נמי שיטת רש"י בפסחים שכתב דלחמי תודה נאפית בעזרה בתנור של מתכות דהא רש"י בחולין דף ק"ט פוסק כרבי דמב"מ לא בטיל שפיר יכול לאפות בתנור של מתכות כיון דלא הי' אופין חמץ ומצה ביחד, משא"כ לדידן דקיי"ל מב"מ בטיל וריחא לאו מילתא מה"ת א"כ מוכח דנאפה כולם ביחד כהוכחת המרדכי הנ"ל, א"כ א"א לאפות בפנים בתנור של מתכות ככל המנחות משום דגבי מתכות אמרינן חם מקצתו חם כולו ונאסרו המצות מבליעת חמץ כנ"ל. ומיושב לנכון שיטת הרמב"ם ודו"ק היטב

וכן יש ראי' לשיטת הרמב"ם שלחמי תודה לא הי' נאפית רק מבחוץ מפסחים ל"ח ע"ב דאמרינן שם דחלות תודה שעשאן למכור בשוק יוצא בהם יד"ח בפסח עש"ה, והאיך הי' יכול לאפות בעזרה בשעשאו למכור בשוק הא הוי חולין בעזרה כמבואר במנחות דף פ' ע"ב וכי מכניסין חולין בעזרה עש"ה בתוס' שם ובחולין דף ק"ל ע"ב בד"ה אי אגוואי שהוכיחו מש"ס הלז דהכנסת חב"ע הוא דאורייתא עש"ה, אע"כ דהי' נאפים בחוץ לעזרה כשיטת הרמב"ם

ויש להביא ראי' לזה דבתנור של מתכות אמרינן חם מקצתו חם כולו ואין לאפות איסור והיתר ביחד. דהפלתי בסי' ק"ח הוכיח כדעת התוס' בע"א דהיכא דאסור במשהו כגון בחמץ ל"מ אף תנור גדול משתי לחם דאינה דוחה יו"ט הא לפמש"כ התוס' בפסחים מ"ו ע"א גבי חלה טמאה דאיירי בנתבשלה ע"ג גחלים דאי בנתבשלה בתנור הא הפת נאפה יפה בזמן שהתנור מלא פת, א"כ קשה שתי הלחם למה אינם דוחים יו"ט יאפו שתי' ושלש פת לצורך יו"ט ויאפו שתי הלחם עמו ופת נאפה יפה ומותר משום יו"ט ושתי הלחם נאפות בזמנו ואין שתי הלחם אוסרות שאר הפת כיון דאין התנור מקדש, דאל"כ יפסל בלינה כמש"כ התוס' אע"כ צ"ל דהא דשתי הלחם אין התנור מקדש להו יש להם פדיון כמש"כ התוס' בפסחים מ"ו ע"ב בד"ה הואיל וא"כ אוסר במשהו דהו"ל דשיל"מ בשאלה ובפדיון וא"כ אוסר הנאפה עמה מחמת ריחא דמשהו מיהא איכא, ושתי לחם קדשה קדושת דמים ולא חזי לאכלה ביו"ט ואסור לאפותם, עכת"ד

ודברי הפלתי צ"ע דאכתי קשה לדידן דקיי"ל דתנור מקדש ול"מ פדיון ול"ה דשיל"מ אמאי לא דחי שתי הלחם יו"ט יאפו עם שאר פת וא"ל דלמ"ד תנור מקדש הי' נאפה בפנים כמבואר במנחות צ"ה ע"ב א"כ אסור להכניס חב"ע הא חולין בעזרה לדידן הוא רק מדרבנן כמש"כ המל"מ בפ"ב מהל' שחיטה, והיכא שהוא לצורך קרבן מותר להכניס חב"ע כמש"כ התוס' במנחות דף פ"א עש"ה, ובשעה"מ בפ"ג מהל' יו"ט עש"ה. וה"נ הוא לצורך קרבן דיכול לאפות השתי הלחם ביו"ט ולהקריב הקרבן הבא עמה בזמנו וא"ל דכיון דתנור מקדשו אין יכול לאפות בפנים פת חולין משום איסור מעילה דהא ימעול כשנהנה מתנור של הקדש כדאמר הש"ס בעירובין דף כ"א דכי דר בה במעילה קאי הא אמרינן במעילה י"ד אמר שמואל דבונין בחול ואח"כ מקדישין וא"כ בעזרה אף בתלוש ולבסוף חברו ליכא מעילה מה"ת ורק מדרבנן והיכא דהוא לצורך קרבן ליכא מעילה כמש"כ התוס' בפסחים ס"ו עש"ה. ועיין בפ"ה דכלים משנה י"א דתנור של מתכות טהור דכל המחובר לקרקע טהור עש"ה. ובתוס' ב"ב ס"ה