דברי פנחס פג

הש"ס בפסחים ל"ז ע"א יאמרו כל הסריקין אסורין וסרוקי בייתות מותרין ואמרין בזה לא פלוג ודו"ק

ג') יש עוד חשש גדול לדינא בהמצות שנאפות בהאייבין הנ"ל, דהא זהו ידוע ולא ימלט שבתוך כל זמן אפיית המצות שלא יתחמץ איזה מצה פעם אחת בתוך תנור הלז כגון שלא נאפית כראוי וכדומה ואם יתחמצה איזה מצה אפי' פעם אחת בתוך תנור הלז אז כל המצות שנאפות אח"כ בתוך התנור הנ"ל אסורים כמו שאבאר אי"ה. דהמג"א בסי' תנ"א ס"ק ל"ז כתב בשם פוסקים דאם רדו ברתח מצה חמוצה ראשונה אסור כדי נטילה ואחרות צריכות קליפה אפי' אין בו שמנונית דאנן קיי"ל ביו"ד סי' ק"ה דאיסור בליעה יוצא מהכלי בלא רוטב וא"כ אם נתערבו בטילות דל"ה דבר שבמנין כיון שאין איסור מחמת עצמו ודוקא בע"פ אבל בפסח לא בטיל, וכ"כ הא"ר שנ"ד עש"ה. והפרמ"ג בא"א שם כתב דאם רדו מצה חמוצה במקום אחד ואח"כ מצה על המרדה במקום אחר מהמרדה, עיין ביו"ד צ"ב טיפת חלב בישל במקצת כלי וכו' ואם הפכו המרדה כדי נטילה נבלע במרדה ואוסר מצד הב' ג"כ עש"ה

ועפי"ז נראה בתנור של מתכות כיון דלכמה פוסקים אמרינן חם מקצתו חם כולו אע"ג דאנן פסקינן דל"א חם מקצתו חם כולו כמבואר ביו"ד סימן צ"ד ובסי' קכ"א, מ"מ כתב המג"א בסי' תנ"א ס"ק נ"ד דהיינו שאינו מפליט מכולו אבל עכ"פ מוליך הבליעה בכולו עש"ה, ואף שמדברי הש"ך ביו"ד קכ"א סקי"ז מוכח דלא אמרינן חם מקצתו חם כולו אף לבלוע זה דוקא כשנתחמם ע"י בישול אבל בכלי מתכות שנתחממה ע"י האור מוליך ומפליט בלועתו בכולו עש"ה

ועיין בשו"ת פנמ"א ח"א סי' פ"ג שהעלה דהיכא שכל הכלי הוא חם שהיד סולדת בו אמרינן שפיר דמפעפע בכל הכלי ואם תחב צד השני שלא הכשיר לתבשיל נאסר כולו עש"ה. וכ"כ הפמ"ג ביו"ד סי' צ"ד במ"ז סק"א עש"ה, ובפמ"ג בפתיחה לאו"ח בהנהגות השואל סדר ב' אות י"ד עש"ה, וכ"כ החו"ד ביו"ד סי' צ"ב, ובמקור חיים בסי' תנ"א דהיכא דכל הכלי חם נבלע בכל הכלי עש"ה, ומבואר בשו"ת הרדב"ז ח"ו סי' ב' אלפים שי"ח שכתב דבמקום דאמרינן חם מקצתו חם כולו במתכות הוא אפי' בכלים העשוים משני חתיכות ומחובר במסמרים כגון הכלים שיש להם בית יד ארוך ואין הבית יד מגוף הכלי אלא שהוא מחובר במסמרים עש"ה ובחת"ס או"ח סי' ק"ל

ולפי"ז נראה כיון דקיי"ל אם נתחמצה מצה בתנור צריך אותו מקום הכשר ליבון כמבואר בח"י בסי' תס"א סק"ד ובפמ"ג שם במ"ז סק"ד עיי"ש ובפ"ח. ובשו"ע התניא סי' תמז, א"כ אם נתחמצה איזה מצה בתנור של מתכות נאסר כל התנור משום חם מקצתו חם כולו וצריך כל התנור ליבון כדינא דהיינו שיתלבן כ"כ עד שיהי' ניצוצות נתזין ממנה כמבואר בסי' תנ"א ס"ד עש"ה, וזהו ידוע שתנור הנ"ל אינו חם כ"כ אפי' כליבון קל כמו שבחנתי זאת, והחוש מעיד ע"ז וא"כ כשנתחמצה פ"א איזה מצה בתנור נאסר כל התנור וכיון שאופין בה תמיד בלי שום ליבון כדינא כל המצות שנאפות בה אח"כ אסורות, ודבר שא"א שלא יזדמן בתוך זמן אפיית המצות איזה מצה שנתחמצה בתנור וכדומה, ובתנורים שלנו אין חשש זה כמבואר בפמ"ג בסי' תס"א במ"ז אות ד' עש"ה, ועוד הא האש בוער בתנור תמיד

ועוד יש חילוק בין סתם תנור לתנור של מתכת, דבחידושי רע"א על ש"ע יו"ד סימן צ"ב העיר אמאי אם אפו חמץ עם מצה בתנור לא אסרה אא"כ נגעה בחמץ אמאי לא נימא גם בלא נגעה הא התנור בולע במקום החמץ מהחמץ ומתפשטת עם המקום מהמצה ויוצא הבלוע מאותו מקום למצה דהא מהכלי לאוכל אוסר בלא רוטב, אע"כ דהבלוע א"י להתפשט ממקום למקום בלא רוטב עש"ה מש"כ דהבלוע אינו מתפשט בכלי ממקום למקום בלא רוטב מדברי הנ"ל שכתוב שאם רדו מצה חמוצה במקום אחד ואח"כ מצה על המרדה במקום דאסור מוכרח דבלוע מתפשטת בכלי ממקום למקום בלא רוטב, וקושיתו אמאי בלא נגעה נמי נאסר מכח הבלוע ל"ק לפמ"ש החת"ס בחו"מ סימן ר"ו דסתם תנור הנעשה בלבנים וכל לבינה היא בפ"ע אע"פ שמחובר בטיט הוו כמו שני כלים דא"י בלא רוטב עש"ה, ובשו"ת מהרש"ם ח"ג סי' קי"ב. ולפי"ז בתנור של מתכות דאפי' כשמחובר במסמרים כתב הרדב"ז הנ"ל דאמרינן חם מקצתו חם כולו והוי ככלי אחד אמרינן בזה דבלוע מתפשטת ממקום למקום בלא רוטב וכן נראה מדברי הפמ"ג בסי' תס"ז בא"א אות ל"ו מש"כ ודו"ק

ולכאורה יש להקשות על דברינו שכתבנו בתנור של מתכות אם אפו בה מצה שנתחמצה נאסר כל