דברי פנחס פב

וא"ל דאין חילוק בין האור מהלך תחתיו או שנאפית ע"י ההבל של החום כפי הגראד. ז"א, כיון דבעי האור מהלך תחתיו ל"מ הבל של החום רק אש ממש. ועיין בר"ן בשבת פרק כירה בסוגיא דאלפס דמבואר דלא מקרי כלי ראשון כי אם הוא על האש ממש והיינו בדוד שהאור מהלך תחתיו אבל קדירות העומדות אצל האש כעין שינו מבשלין הקדירות לא מקרי כלי ראשון עש"ה. ועיין בש"ך יו"ד סי' ס"ח ס"ק ל"ג שהביא בשם פוסקים דכלי נחושת אינו בולע אא"כ האור מהלך תחתיו עש"ה, ועיין בציון ירושלים פ"א דמעשרות שהוכיח כן מירושלמי. וכתב הפמ"ג באו"ח ס"ס תנ"א במ"ז שיש אומרים שגם בכלי מתכות הוא כן שאינו בולע אא"כ האור מהלך תחתיו עש"ה. ועיין בפמ"ג יו"ד סי' ו' במ"ז סק"ו שהביא בשם הפ"ח דבר חדש דברזל כל זמן שאין האור מהלך תחתיו אינו בולע יותר מכ"ק עש"ה. ובהגהות יד שאול על הפמ"ג וכיון שאינו בולע כ"א ע"י האש ה"ה דאין יכול לאפות בה מצה ע"י ההבל החום מכח חשש חימוץ קודם שתאפה כמו שאינו נבלע בו חום כ"כ רק ע"י אור ממש ה"ה דאינו יכול לאפות בו מכח החום רק ע"י האור ושלהבת ממש ודלמא מתחמצת קודם האפי' אע"ג דחזינן שנאפית במהרה מ"מ במקום החום השיעור חימוץ הוא מיד כמבואר בשו"ע סי' תנ"ט ובטו"ז סי' תס"א וכמו דאין אופין בחמה מה"ע כמבואר בתוספתא פ"ב דפסחים ובש"ג על הרי"ף בפסחים דף ל"ז ע"ב עש"ה ודו"ק. ועי' בחק יעקב בסי' תס"א או"ח שכ' במצה שאופה תחת השמש אפי' בידוע לנו בבירור שלא נתחמצה מ"מ א"י משום דל"ה מעשה תנור, ולפי"ז בנ"ד נמי יש ב' חששות, א' דל"ה לחם בכה"ג כיון דל"ח מעשה תנור ועוד יש חשש חמץ כנ"ל

ב) עוד יש לחשוש באייבין הנ"ל הא הא"ר בסי' תס"א [הובא במחה"ש בסק"ד] כתב מצאתי כתוב דבמקום שעמדה מצה בתנור והוציאו או דחפוה למק"א אין לתת שם לתנור לאותו מקום מצה אחרת שכבר נצטנן אותו מקום ע"י אפיית מצה ראשונה ומתחמץ השנייה טרם שתאפה. ואייתי ראי' מחומץ שחלטו פעם אחת אין לחלוט בו פעם שנית שכבר הוחלט כח החומץ וכמש"כ ביו"ד סי' ס"ז עש"ה. ובספר אורחות חיים בסי' תס"א בהגהות הגאון מהרש"ם מבערזאן ז"ל כתב ע"ז ואני מצאתי דבר זה בחידושי מהר"ל מפראג על העור יו"ד סי' ס"ז וצ"ע שאין המנהג כן, ונראה דכיון שהאש בוער בתוך התנור בשעת אפיי' בצד אחד אינו מצטנן כלל, והם מיירי כשגרפו כל האש מן התנור בשעת אפיי' עכ"ד

ועיין בפמ"ג בסי' רנ"ט בא"ח אות ד' שכתב ובלבוב ראיתי מנהג יפה בענין עשיית המצות וגם א"א הרב ז"ל הי' למ"ץ שם ומ"מ תיקן תיקון יפה לעשות המצות על דפין חלקים וכמש"ל והתנור בוער כל היום כי הוא רחב ופעם בוער בצד זה ואופה בצד הב' ואח"כ מניח האש בצד שאופה ואופה כאן. ועיין בא"ר בסי' תס"א שאין לאפות במקום שנאפה פעם אחת ואף שאי אפשר להזהר בזה מ"מ כפי מה שעושין כמשכ"ל עדיף טפי וכו' עש"ה

עכ"פ חזינן דבעי שיהי' המצה נאפית מכח האש שבוער בתוך התנור דכשנאפית רק מכח החום אין יכול ליתן אח"כ מצה באותו מקום שעמדה המצה ראשונה כנ"ל, ואין לומר דהכא אין חשש זה כיון שהחום נמדד ע"י הגראד ומודדין שיהי' הגראד של החום שוה לכל המצות אין לחוש שמא נצטנן אותו מקום ממצה ראשונה ז"א, דהא ראיתי בעצמי שאין כל המצות נאפות בשוה מקצתן הם נאפות לגמרי ומקצתן לא, ואין מראיתן הכל שוה, א"כ חזינן שאין נאפות הכל במעמד אחד, ושוב יש חשש הנ"ל כיון שאינו נאפות מכח האש שבתנור כנ"ל ודמי למ"ש האחרונים שאין להגעיל בדאמפף ובמים שהרתיח ע"י זיעת הדאמפף אעפ"י שחזינן שהוא חם ביותר מ"מ אינו כח האש ממש

ובני היקר החריף הגדול כמר דוד שליט"א הביא ראי' לזה דיש חילוק בין חום שע"י אש ממש או חום הבא מכח האש מד' הירושלמי בפ"ר דתרומות ה"ג דאמרינן שם לענין גילוי הכל מודים במים שהוחמו דאסור מה בין פת דשרי מה בין חמים דאסור, ומשני כאן האור שולט וכאן אין האור שולט, כאן הכלי מפסיק וכאן אין הכלי מפסיק עש"ה, וחזינן דדבר שנאפה בתנור בלי הפסק איזה דבר האור שולט בו יותר משיש הפסק איזה דבר בינו לבין האור דא"י לחמם כ"כ כמו האור ממש ודו"ק

ונלענ"ד דאפי' יש באיזה מקום ברונד אייבין שנותנים הרבה אש בצדו שיכול לאפות מכח האש מלמעלה שלא יהי' חשש הנ"ל מ"מ כיון דסתם רונד-אייבין הם נעשית לאפות באופן שכתבתי הוי בכלל מה שאמר