דברי פנחס עג

אינו יכול לבטל המרור המרובה מטעם שכתבתי, ואם נאמר דהמצה הוא מרובה אז פשיטא דיוצא ידי שניהם דהמצה אינה מבטלת את המרור כיון דמצה הוא מה"ת כמבואר בגמ' שם, והמרור אינו מבטל את המצה כיון דהמצה הוא מרובה, אלא דמ"מ ידי מצה לא יצא משום דשמא מרור מרובה, אבל ידי מרור יצא ממנ"פ ודו"ק היטב

והנה גם אם נאמר דבמרור לא כתיב אכילה דיאכלוהו דכתיב בקרא אפסח קאי מ"מ יש לעיין מנ"ל דסגי במרור פחות מכזית, והרי בהקטרת שאור מצריך לאביי ריבוי לפחות מכזית כמבואר במנחות דף נ"ח אף דלא כתיב בי' אכילה ועיין בתוס' נזיר דף ל"ב ע"א ד"ה אה"נ, ואם נאמר דבחולין שנ"ב לא כתב אכילה, עיין בתוס' פסחים דף כ"ד ע"ב ד"ה הכל, מיושב מ"ש התוס' פסחים דף כ"ב ע"א ד"ה חולין בהא דמשני דסובר כדי לחנכו במצות דחולין בעזרה לאו דאורייתא ואי לענין איסור אכולה הוי דאורייתא אכתי קשה האיך הקרבן נאכל ע"ש בתוס', ולכאורה קשה הא לר"ל קיימינן דח"ש מותר מה"ת וא"כ יכול לאכול פחות מכשיעור, אמנם אם נאמר דבחולין בעזרה נא כתיבא אכילה א"כ גם לר"ל חייב בפחות מכשיעור

ובאמת דפשטת סוגיית הגמ' פסחים דף קי"ד ע"ב משמע כדברי הרא"ש דאל"כ בלא"ה לא נפק בטיבול ראשון ידי מרור כיון דטיבול ראשון לא בעי כזית ועיין בתוס' שם ד"ה מתקיף, וגם אין נפקותא לדינא מזה דהרי עכ"פ מדרבנן ודאי מחויב לאכול כזית, ואם אינו יכול לאכול או שאין לי שיעור שלם מחייב עכ"פ לאכול חצי זית לפי הסכמת האחרונים גם בשאר אכילה של מצוה הדין כן, ולרב חולשתי וידי מרתתן אנכי מוכרח לקצר, יחוג וישמח בחג הקדוש הבא לקראתנו לשלום בהכשר ושמחה של מצוה כעתירת ידידו ואוהבו לנצח הדוש"ת בלב ונפש. הק' יצחק אהרן הלוי עטטינגער אב"ד לבוב יצ"ו

סימן ט"ו

הנה זה איזה שנים נתחדש בהרבה מקומות שעושים מצות במכונה המונהגת ע"י כח האלקטרי או ע"י כח הגאז המגלגל אותה ולא ע"י כח האנשים המעגלים בגלגלי המכונה כמו שהי' נהוג עד עכשיו, רק הולכת מעצמה ע"י מכונה האלקטרית, דהיינו שכח האלקטרי או כח הגאז מעגל גלגלי המכונה כל היום ע"י רצועה של עור המחוברת בגלגל מכונת הלישה ומכונת העריכה. ואשתקד גם אקרו"ט דקהלתינו נ"י בנו בית לאפית המצות עפ"י האופן הלז, וכאשר ראיתי בעירנו הוא באופן הזה, דהתחלת הלישה עושה הישראל ואח"כ נותן העיסה לבין תוך הגלגלים אשר במכונת הלישה, והמכונה עושה את גמר הלישה ואח"כ נותן העיסה לתוך הגלגל לים של מכונת העריכה, והמכונה עורכת וחותכת ומנקבת המצות ע"י כלים מיוחדים לזה והם מחוברים בתוך מכונת העריכה, והכלל הוא שהאדם אינו עושה במצות הללו רק התחלת הלישה, אבל גמר הלישה והעריכה וחיתוך וניקוב המצות הכל נעשה במכונה מאליה ההולכת ע"י כח האלקטרי המעגל בגלגל את המכונה כל היום, והאדם אינו עושה בזה שום פעולה רק מה שעומד שם ונותן העיסה לתוך הגלגלים ולוקח ממנה מצה שנגמרה ונותן לתוך התנור

כאשר ראיתי זאת אמרתי הגם שהם מצות כשרות אם הוא עפ"י התקנות והשגחה יתרה שתקנו בזה הב"ד דפה באופן שלא יהי' בו שום חשש חימוץ, עכ"ז אין אדם יוצא בזה יד"ח במצה זו בלילה הראשונה ושני' בפסח מחמת שהיא נעשית ונגמרת מאליה שלא ע"י כח הישראלי ואינה נקראת מצת מצוה. והצעתי הדברים לפני כבוד מרן הרב הגאון דקהלתנו שלי"טא ולפני שאר גאוני הדור שליט"א והסכימו עמי שא"י בזה יד"ח מצה מחמת שהיא נעשית מאליה, ע"כ התקינו בעירנו לעשות מצות מיוחדות לב' לילות הראשונים ע"י מכונה שאינה הולכת בכח האלקטרי רק ע"י כח הישראלים המעגלים בגלגלי המכונה של לישה ושל עריכה, כמו שהי' עד עכשיו וכל מי שלוקח מצות נותנים לו ממצות מיוחדות הללו לשני לילות הראשונים לצאת בהן ידי חובת מצה, ולאשר ידעתי שבשאר מקומות שעושים מצות במכונה ההולכת ע"י כח אלקטרי או על ידי כח גאז, אינם נזהרים בזה, אמרתי להציע טעמי ונימוקי בזה

הנה פסקינן בש"ע או"ח סי' ת"ס אין לשין מצת מצוה ולא אופין אותה ע"י עכו"ם ולא ע"י חש"ו עיי"ש במג"א סק"א שהביא בשם מהרי"ל דאל יסייע עכו"ם וחש"ו לא בלישה ולא בעריכה ולא באפי', והמהרי"ל כתב וכן בכל התיקונים אסור דבעי שימור