דברי פנחס נב

ליסע ממקומו למקום שמסדרין הגיטין ויש בזה מקום עגון, כתב בזה ב' דרכים, הא' שיצוה להסופר לכתוב גט ולהעדים שיחתמו ויעשה שליח ליקח מיד הסופר לאחר חתימת העדים הגט ויתנו לאשה בשליחותו כמבואר בשע בסוף ה' גיטין סעיף א' אם הבעל נחפז ללכת ויתן להסופר הקלף וכלי כתיבה כדת כל הגיטין, או שהבעל יצוה להסופר ולהעדים שיחתמו והם יסעו למקום שמסדרין גיטין ויכתבו שם הגט הזמן והמקום עמידת סופר ועדים והאשה למקום הבעל והוא ימסור לידה והכל ביום אחד שלא יהא מוקדם עש"ה

וה"נ יכולין לעשות כן בשני אופנים הללו ולא יצטרך לבוא לידי דוחק גדול לעשות ולצוות לסופר ועדים לשלוח בכתב כי יכול לעשות כנ"ל בשני אופנים הללו הנ"ל בלי שום דחק, רק צריכה לתת ההוצאות להסופר ועדים ולשלוח ממקום שמסדרין גיטין שיסעו למקום הבעל והוא יצוה להם הכל פא"פ כנ"ל

ובגט מומר החמיר הבית יצחק הנ"ל שלא יהי' ע"י שליח רק הסופר ועדים ישמעו מפי הבעל מה שמצוה והם יסעו למקום שמסדרין הגיטין ויכתבו ויחתמו הגט שם והם יסעו באותו יום שוב למקום הבעל והוא ימסור לידה עש"ה בסי' צ"ד. וה"נ בנ"ד כפי שאמרה אשתו הבעל הוא חשש מומר ע"כ יעשה כן אם באפשרי לא יהיה ע"י שליח רק בעצמו כמש"כ הב"י, ואם לא יהיה באפשרי בשום אופן השני אופנים הנ"ל והיא בחשש עגון גדול אז עכ"פ יעשה הציוי להסופר ועדים והשליח בכתב, ונוסח הכתב שיכתוב להסופר ועדים והשליח נדפס בשו"ת מהרש"ם ז"ל ח"ה סי' מ"ד עיי"ש, וטוב הוי ג"כ שיאמר הכל בעל פה מקודם לפני הבי"ד מה שיצוה להסופר ועדים והשליח ואח"כ יכתוב זאת בכתב ולשון שהוא מובן כנ"ל. וזה האופן הוא רק במקום שיש חשש עגון גדול כמש"כ הפוסקים הנ"ל ואם באפשרי יעשה רק בשני האופנים הנ"ל

ואגב אודיע לכהד"ג שקבלתי לנכון את ספרו היקר שו"ת אפרקסתא דענייא והנני נותן לו רב תודה, ואי"ה כשיעזור לי הש"י שאדפיס ספרי אשלח לו ג"כ. מגודל טרדתי לא היה ביכולתי לעיין, רק בהפתחי ספרו ראיתי בסי' קפ"ו שהביא בשם חתני היקר נ"י שכתב לישב קו' המרכבת המשנה שעל המכילתא דהאיך החזיר מרע"ה את גרושתו למ"ד דלא פסקה כהונה ממשה עפ"ד הבעה"ע דמרע"ה היה לו דין מלך שאין נושאין גרושתו ועפ"י סברת המלה"ר בסנהדרין דף כ"ב דכל דלא קרינן בה ויצאה והיתה לאיש אחר ל"ק בה ויצאה, וא"כ מעולם ל"ה לצפורה דין גרושה עש"ה. וכבה"ג מפלפל בזה בפלפול נעים

לפי דעתי אין מקום לומר דבר זה דאשת המלך, לפי שאין נושאין גרושתו אין שם גרושה עלי' ול"מ הגט אף לאיסור כהונה וכדומה, דמ"מ שם גרושה עליה שפסקה איסור א"א ואין מחויב עליה מיתה ושפיר אסורה לכהן. וראיה דקתני באונס שגירש אם כהן הוא לוקה ואינו מחזיר אם ישראל הוא מחזיר ואינו לוקה משום דכל ימיו בעמוד והחזיר קאי, כמבואר בסוף גיטין, ובמכות דט"ו אע"ג דלא מהני הגירושין כיון דמחייב להחזיר אפ"ה שם גרושה עלי' לאסור לכהן

ועיין בתמורה דף ה' ע"א בתוספ' שם ד"ה מיתבי אונס שגירש אם ישראל הוא מחזיר ואינו לוקה שהקשו כיון דלא מהנה הגירושין ליחייב עליה משום א"א אפילו קודם חזרה, וכהן נמי אמאי לוקה ואינו מחזיר הו"ל למימר דלא חל הגט כלל. ותירצו דאתקיש גירושין למיתה מה מיתה מוציאה מרשות הבעל אף גירושין נמי עש"ה. א"כ חזינן לענין כהונה הוי שם גירושין כיון דפקעה איסור א"א. וראיה לזה דאם נאמר כסברא זו דהיכי דאסורה לינשא לאחר נא הוי שם גירושין עליה, צא ופרנס שיטת רש"י ספ"ב דיבמות דף כ"ו הובא ברמ"א אה"ע סי' ט' דאשה שנתגרשית שני פעמים אסורה לינשא לאחר כמו בקטלנית, עי"ש נימא דל"ש גירושין בפעם ב' כיון דאסורה לינשא לאחר ל"מ הגט, אע"כ כיון דשם גירושין עלה שאינו חייב עניה משום א"א ואסורה לכהן הוי עלה שם גרושה

(ועל שיטת רש"י הנ"ל דבגירושין שייך נמי קטלנית, הקשיתי בילדותי ממשנה ריש קידושין דקתני האשה נקנית בשלשה דרכים וקונה את עצמה בשני דרכים ופרש"י בגט לינשא לאחר לפי שיטת התוס' יו"ט שכתב דלכך קתני קידושין אחר גיטין משום דתנא אקרא קאי ויצאה והיתה דהיינו נישואין שניים, עיין באו"ח בפתיחה לקידושין שהאריך בזה, א"כ בנישואין שניים האיך יכולה להינשא לאחר בגט)

ועיין ברא"ש כתובות דף מ"ג ע"ב שהביא בשם ר"מ לרבי דסובר דבתרי זמני הוה קטלנית ל"ל כתובה משני משום דלא שרי לאנסובי לא קרינן ביה לכשתנשא לאחר תטלי מה שכתב ליכי. והרא"ש דחה זאת כיון דקידושין תופסין בה קרינן ביה לכשתנשא לאחר ה"ה