דברי פנחס מז

נמצא לפי"ז לפי דברי המנחת חינוך הנ"ל בנ"ד הגם שהי' קטן בשעת התענית מ"מ חיובא רמיא עליו רק דהוי כנאנס ביום ראשון ומחויב להתענות אח"כ כשנעשה גדול ביום התענית הנדחה כמו שנתגדל בתוך יו"ט חייב בתשלומין, ה"ה הכא חייב תשלומי התענית לפי דברי הט"א הנ"ל ודו"ק, ועיין בכפות תמרים יומא דפ"ב שחקר שם דגם בט"ב אם הגיע לחינוך מחנכין אותו להתענית, ולפי"ז צדקו דברינו הנ"ל

ואגב נ"ל דנער שנעשה בר מצוה ביום התענית אף ביוהכ"פ אמרי' דבן י"ג שנה ויום אחד משלים תעניתו מעל"ע דמחויב עינוי תוכמ"י בכניסת ליל יוכ"פ כמו שהאריך בזה החת"ס באו"ח סי' קע"ב עש"ה, מ"מ בט"ב כשנעשה בר מצוה ביום התענית של ע"ב במקצת חולי קצת יש להקל לו לאכול בליל שלפני ט"ב, דהיינו עט"ב בלילה דהא בן י"ג שנה ויום אחד כשלא הביא ב' שערות אכתי קטן הוא כמו שאמרי' בש"ס נדה דמ"ה ע"ב ומבואר בתוס' ריש נדה דף ב' ע"ב בד"ה השתא היא דחזאי דרגילות שערות לבא בצפרא עש"ה ובאו"ח קידושין דף ע"ט ע"ב שהאריך בזה, א"כ נעשה גדול בבוקר ולא בלילה

ובשנת תרנ"ח כשקבלתי הורמנא מהרב האי גאון עולם מו"ה יוסף דוב בער הלוי זצ"ל אבד"ק בריסק בהיותו אז במרחץ קרעניץ שמעתי ממנו דבר נכון עפ"ד התוס' הנ"ל לישב קושית העולם בברכות רפ"ק דפריך הש"ס בהא דאמרינן מאימתי קורין שמע בערבית ופריך הש"ס ליתני שחרית ברישא והקשו מאי פריך הגמ' הא לעולם חיובו של אדם בא הן בק"ש והן בשאר מצות בלילה בליל י"ג ויום אחד, דאז נעשה גדול לכך תני ערבית ברישא. אמנם לפי דברי התוס' הנ"ל דשערות של גדלות רגילות לבא בצפרא א"כ ע"כ עיקר חיובו של אדם במצות הוא רק ביום וכ"כ רש"י במנחות דף ע"ג ע"ב עש"ה, ושפיר פריך הש"ס ליתני שחרית ברישא, ודפח"ח

ועפי"ז ישבתי קושיית התוס' שם בהא דמשני הש"ס תנא אקרא קאי בשכבך ובקומך הא תינח למ"ד ק"ש דאורייתא ולמ"ד ק"ש דרבנן קאמר הש"ס לקמן דף כ' ע"א דהאי קרא בשכבך ובקומך בדברי תורה כתיב, א"כ שוב קשה אליבי' ליתני שחרית ברישא. ולפי"ז ניחא דמ"ד לקמן ק"ש דרבנן הוא ר"י משמי' דשמואל כמ"ש הרי"ף והראש שם ושמואל לשיטתי' דסובר בקידושין דע"ט ע"ב גבי קדשה אבי' בדרך וקדשה עצמה בעיר ביומא דמשלים ששה חדשים בין נערות לבוגרת חיישינן לקדושי שניהם, ע"כ סובר דאין השערות רגילות לבא בבוקר דוקא כמ"ש האו"ח קידושין שם וכ"כ הבני אהובה פ"ג מה' אישות עש"ה ושוב ל"ק אליבא דשמואל ליתני שחרית ברישא דיש לומר לכך נקט ערבית ברישא משום דעיקר חיובא של אדם הן בק"ש והן בשאר מצות בא בליל של י"ג שנה ויום אחד, ודו"ק היטב

נמצא לפי"ז הא דפליגי הפוסקים בנער בר מצוה בן י"ג שנה ויום אחד אם בעינן מעת לעת או תומ"י כשנכנס ליל יום ראשון של שנת י"ד הוא בר מצוה לכל דבר, עיין במל"מ בפ"ב מה' אישות הלכה ז' שהביא סתירות בזה רש"י ותוס' בכמה מקומות עש"ה, ובלחם חמודות על הרא"ש בנדה פרק יוצא דופן אות ה' עש"ה ובמג"א סי' נ"ג ס"י בהג"ה העלה שם דל"ב מעל"ע אלא בכניסה בלילה של אחר י"ג שנה הרי הוא בן י"ג שנה ויום אחד, וכ"כ המג"א סי' מ' אות ג', ובתומים וכש"ך חו"מ סי' ל"ה עש"ה, ובנוב"י חאו"ח ח"ב סי' ו' שכ"כ, ולפי דברי התוס' הנ"ל דשערות רגילות לבא בצפרא לשיטת רב וגם אליבא דשמואל דאינו ודאי שיבואו בצפרא והוא ספק, ונהי דלעצמו צריך לחוש לחייב במצות בליל של אחר י"ג שנה מ"מ האיך יכול להוציא אז אחרים י"ח, כיון דצריך להיות גדול בודאי להוציא אחרים י"ח וצ"ע, וראיתי דברי השאילתות פרשת בחקתי שכתב ג"כ דלא מקרי איש עד שנת י"ג שנה ויום אחד מעל"ע, משעה לשעה, ועיין בהעמק שאלה על השאילתות שם עש"ה, וכתבתי בזה מכבר בתשובה בעזה"י. ידידו הנאמן הדושת"ה כה"י המצפה לבשו"ט ולגאולה וישועה כללית בב"א. הק' פנחס סג"ל צימעטבוים, ראב"ד דפה

סימן ג'

ב"ה, יום ג' מטו"מ תרצ"ג לפ"ק גרוו"ד יצ"ו

החוה"ש וכט"ס לכבוד ידידי הרב הגאון החו"ב בחדר"ת המפו' לשבח בתורתו וביראתו וכו' כש"ת מו"ה שלמה העללער נ"י ראבד"ק סיגעט יע"א

אחדשה"ט, הנה ר' חיים ליב רויזענבערג נ"י מעירנו אמר לי שהי' אצל מעכת"ה בשבוע העל"ט ושאל