דברי פנחס קנו

מרשב"א סי' כ"ו וסי' תקצ"ג, מביא ראי' דע"י מכונה ההולכת ע"י כח אלקטרי אין כאן הוכחה שנעשית לשם מצת מצוה, מפלפל במ"ש המנ"ח מצוה י' הטעם דל"מ ע"י עכו"ם וחש"ו משום דאין אדם משמר מה שבידי חבירו, האריך בענין אי מצות צריכות כונה, מוכיח דאם במצה אמרי' סתמא לשמה קאי או לא תליא בפלוגתת רבה ור"י בפסחים ל"ח, מתרץ לי"ד קושית המנ"ח על ירושלמי פסחים פרק כל שעה ה"ז, מביא מזבחים ג'. דמוכח דבמצה לא אמרינן סתמא לשמה קאי, מסיק להלכה דבמכונה ההולכת מאלי' לכ"ע אינו יוצא בהו יד"ח מצה

סימן טז. בנדון מצות הנאפות בתנור עגול, שחום האש עולה תחת נקב מלמטה וע"י כך נאפת המצה, מפקפק בכמה חששות שיש באפי' כזו שבאה רק מחום הבא מכח האש ולא מהאש ממש, בענין אפיית לחמי תודה, בסוגיא דשתי לחם ותנור מקדש, מביא ראי' דבתנור של מתכת אמרי' חם מקצתו חם כולו, בקושית הפלתי בשתה"ל דאינם דוחים יו"ט הלא יש עצה ותקנה לאפותם שתים ושלש לצורך יו"ט ופת נאפה יפה ומותר משום יו"ט. לדינא אסור לאפות הטור הנ"ל עפ"י מהר"י אסאד הנ"ל

יו"ד

סימן ו. בענין עשיית חומץ מי"ש הנעשה עפ"י רוב מסתם יינם, דוחה דעת השואל שרצה להתיר מטעם שינוי בדבר שמותר בהנאה, מביא שיטת הריב"ש דזיעת משקין הוי כמשקין וא"כ אין נפ"מ אם אסור בהנאה או לא, רוצה להתיר מטעם חלופי חליפין דהחומץ נעשה מן יי"ש והוא נעשה מן יין של סתם יינם, מביא מירושלמי תרומות ומשו"ת מהר"י אסאד או"ח סי' קכ"ד, מפלפל בתירוצו של הישועות יעקב בדברי הב"ח שבעור יו"ד סי' קכ"ג, מישב דברי העור הנ"ל פ"י מהר"י אסאד הנ"ל

סימן ח. בנידון היתר עיסקא, אי אמרינן כל העושה על דעת הראשונה עושה. ומקיף הבעיה לכל פרטיה ודקדוקיה בבקיאות וחריפות נפלאה

סימן ט. בדבר מנהג העולם כשעולים לתורה מעבירים את כנף הטלית על האותיות שמתחילים לקרות בהם, ויש חשש של שפשוף ומחיקת האותיות וגם את השם. הראה שיש מקור למנהג זה והוא מנהג ותיקין ואין ביכולת לשנותו, מביא משו"ת מהרי"ק שורש ט', יש ליזהר שלא ישפשפו בחוזק את הטלית רק בנחת

סימן י. בשאלת כתם באשה מינקת, שמורה אחד מחמת חומר האיסור טימא הכתם מספק, ישוב לקושית הפוסקים אמאי ל"מ ס"ס בנדה בכתם, תירץ מבהמ"ח לקושית הזכרון יוסף אמאי מועיל ס"ס בנדה הא הוי ס"ס ברה"י וברה"י אפילו ס"ס טמא, בחקירת הרה"ג מו"ה יוסף שלעזינגער אם ישראל יכול להיות ערב בעד החמץ שקונה העכו"ם בפסח

סימן יז. אודות גערבן שנקרא "לופטהעפע" שמערבין בו שומן ועושים אח"כ ממנו יי"ש שפירטוס, מברר שאופן עשייתו הוי מבעל איסור לכתחלה, רוצה להתיר מטעם דרוב הלוקחים הם עכו"ם ול"ה ביטול איסור בשביל ישראל, מביא משו"ת הריב"ש סי' תצ"ה דהיכי דמפשי בשביל ישראל אסור אע"ג דרוב הם עכו"ם, מברר כיון שמוסיפים בשביל ישראלים הקונים הו"ל כאומר בפירוש שיבטל בשבילו, תשובת הגאבד"ק גראסווארדיין שמסכים להלכה עם הגהמ"ח שאסור לערב בו שומן, מעתיק גם מכמה גדולי ישראל שמסכימים לאיסור, מפלפל עם כמה גדולי ישראל שהשיגו עליו בוילקט יוסף

סימן כ. בס"ת שנמצא בו פסול בה"א האחרונה של השם אם יש לסלק כל היריעה או אותו דף בלבד, מביא משו"ת חת"ס יו"ד סי' רנ"ז, מפלפל בגמ' תמורה כ"ג לרבנן עשו תקנה בקדשים, העיר על שו"ת חכ"צ סי' מ"ה מגמ' תמורה הנ"ל

סימן כא. בענין היתר עסקא כללי שהציע הגה"צ מו"ה אלטער עזריאל מאיר איגר מלובלין, הביא משו"ת רדב"ז ח"ב סי' תקצ"ב, מפלפל בענין כל העושה ע"ד הראשונה עושה

סימן מד. תשובה להלכה מבהמ"ח המוציא לאור את הס' דברי פנחס. בענין פינוי וביזוי המת, הביא ירושלמי מו"ק פ"ד ה"ד, ומברר להלכה שמתירין לפנות המת בענין השאלה, ומביא דברי הפוסקים המתירין לפנות המת. תשובה מהגה"צ המפו' אברהם שלמה כ"ץ אבד"ק ריסקאווע שליט"א שמסכים להלכה עם בן המ"ח הנ"ל.