דברי פנחס קנב

ב) משום חרדת הדין אבל זה רק בי"ב חדשים הראשונים ולאחר יב"ח בעצמות בלי בשר ליכא חרדת הדין, כ"כ בשו"ת מהר"ם שיק יו"ד סי' שנ"ד. גם הנוב"י קמא יו"ד סי' פ"ט מביא שאפילו יש עצמות בלא בשר לא שייך חרדת הדין וסיים שם דיפה דן ויפה הורה, גם בשו"ת שיבת ציון סי' ס"ג מביא לאחר י"ב חדשים ליכא חרדת הדין

ג) משום בזיון: זה לשון הרא"ש פ"ק דמו"ק סי' י"ג גנאי גדול הוא לפנותו מקבר לקבר קודם שנתעכל הבשר, אבל אחר כך אין כאן גנאי ואם סגור ומסוגר בארון אין מרגישין ריח רע ואין חשש לפנותו. ומשום בזיון לשאר המתים אין כאן בנ"ד כמבואר לעיל בתחלתו

וליתר שאת אציין עוד מהמדברים בענין זה, אור זרוע אבילות סי' תי"ט, זכרון יוסף (שטיינ-הארט) חו"מ סי' ט', כנסת יחזקאל סי' מ"ג, עין יצחק סי' ל"ד ביור"ד, כתב סופר יו"ד סי קפ"ג, אמרי אש יו"ד סי' קי"ח, יד שאול בסי' שס"ג, בית דוד ח"ב סי' ע"ט, שו"ת מהר"ש ענגיל ח"ו סי' כ', לבושי מרדכי סי רי"ז, ועוד

ולכן בנ"ד האשה הנ"ל שקברו אותה לא רק שאינה מונחת שורה בשורה אלא הלא מונחת גם בגבול כמו בר"ה, וגם אין כאן רק משום חשש לבד שברבות הימים יאמרו שהיא פסולה אלא גם עכשיו יש שאומרים משום שהיא פסולה מונחת שם בגבול ואין לך בזיון גדול מזה, וגם הוא לאחר י"ב חדש אין שום חשש לפנותה, רק לדעתי גם חיוב יש לפנותה כדי שלא לבזות גר צדק. ויען שאני יודע ומכיר את כבודו ואת גאונו וצדקתו עוד מקודם המלחמה בכן פניתי לרום כהדר"ג שימחול נא בטובו למען המצוה לברר הדין. ע"כ השאלה

וזה תשובתי בעזה"י

הנה מקור דין זה פינוי המת הוא מירושלמי מו"ק, וכתב הב"י בסי' שס"ד דהוא איסור דרבנן, וכן יתר החששות הוא רק דרבנן ובשו"ע יו"ד סי' שס"ג ס"א מבוארים אופני ההיתר. א) בהתנה על מנת לפנותו שרי בכל ענין. ב) לפנותו שיהא נח אצל משפחתו ג"כ מותר אפילו בלא התנה. ג) באם אינו משתמר הקבר ג"כ מותר

והנה בנ"ד יש הרבה טעמים להתיר

א) היות כי הוא קנה הקבר טוב ואמרו שהוא בגבול עסטרך בשורה כנהוג, ושקורי קא משקרי בו, והוי מקח טעות ולא קנה המקום ונמצא שהיא נקברה בקבר שאינו שלה, בפרט שהזוג נשבעו זה לזה שלאחר מוע"ש יניחו ביחד וקנו מצבה כפולה, וכאשר ראה שהוא מקום פסול ואי אפשר לו להיות מונח שם לכך קנה במקום אחר ומותר לפנותה

ב) בפרט שאם יקנה קבר אחר עבורו מותר לפנותו כדי שתהא נח אצל בעלה דעבור שתהא נח אצל משפחתו מותר, והבעל הוא בכלל משפחתו

ג) אנן סהדי שניחא לה לפנותה מכל הטעמים הנ"ל וגם מכח טעמים דלהלן ממילא מותר כמו שכ' הכתב סופר בתשו' סי' קפ"ד דביש אומדנא שניחא להמת לפנותו מותר, ובנ"ד הוי אומדנא דמוכח ביותר, ובאומדנא דמוכרח מהני אפינו לענין להתיר עגונא כמבואר באה"ע ברמ"א סי' י"ז, ובחו"מ לענין ממונות, ועיין בשו"ת שיבת ציון סי' ס"ב והובא בפ"ת סק"ד

ד) הרי לא רצו הח"ק בתנאי לפשר שלא יניחו אצלה ממחללי ש"ק וידוע הדין כי המחלל ש"ק הוי כנכרי כמבואר ביו"ד סי' ב' ובחו"מ סי' רס"ו דהוי כנכרי ואין מחזירין לו אבידה ע"ש בסמ"ע, ועיין חת"ס חו"מ סי' קצ"ה בפותח חנותו בשבת שהוא מובדל מקהל ישראל בכן טעם גדול לפנותה שנא תהי' נקברת אצל נכרי ובאנן סהדי דניחא לה אין כאן איסור לפנותה ואפילו אם לא הי' מונחת במקום פסול ג"כ הי' מותר לפנותה שלא תהי' מונחת אצל מחלל ש"ק דהוי כנכרי. ועי' תפארת צבי חיו"ד סי' ס' בפי' שאם לא ניחא לי' שיהי' נקבר אצל רשעים ל"ש חרדת הדין ומובא בברכת יעקב ס"ח

ה) אם לא יפנו אותה יהי' חרפה גדולה ושם רע לה שהיא נכרית או שאיבד א"ע לדעת, ועיין שו"ת לבושי מרדכי סי' רי"ז ג"כ דרך בהיתר כזה

ו) אולי יש מעררים כי לא נתגיירה כדת ומחזיקים אותה כנכרית א"כ ממ"נ מותר לפנותה אי כנכרית ליכא כל החששות ואי כיהודית כשרה אסור