דברי פנחס קנ

החת"ס אהע"ז ח"ו סי' מ"א והשדי חמד מערכת גט סי' י"ז בנוגע להעיר קושטאנדינה דמתלה היתה נקראת כן על שם המלך קושטאנדין, ומאחר שכבש אותה מלך תוגרמה קורין לה עתה איסטאנבול שאין לשנות ממה שנהגו ממי עולם לכתוב קונשטאנדינה. החת"ס סי' כ"ט בנוגע להעיר ליסקא שהי' נקראת בערכאות בשם אלאסי-ליסקא אבל מכיון שכבר סדרו גיטין הראשונים ליסקא מבלי השם אלאסי, ע"כ לא הסכים לשנות בגיטין החדשים. הנחלת שבעה סי' מ"ה י"ד מ"מ נראה לי דאין צריך לכתוב דמתקריא כלל. ובסי' מ"ה אות כ"א סק"ב ודאי אין צורך לשנות הגיטין כדי להזכיר שם החדש בהן. הערוך השלחן סי' קכ"ה רבינו הרמ"א בסעי' ג' ואם לעירו ב' שמות אחד בפי ישראל ואחד בלשון אומות השם שקורין ישראל הוא העיקר, שם כ"ד ויש מי שאומר וכותבין כפי משמעות לשונם כלומר כפי משמעות לשון ישראל לבד, שם כ"ד ויש מי שאומר דאין צורך להזכיר כלל רק שם ישראל. בחלקת מחוקק ריש סי' קכ"ח בתשובתו כתב לענין ארלא-ארלע אין צורך לכתוב כלל דמתקריא. בתשו' הרמ"א שאין צורך כלל לכתוב שם הרעדיש שקורין הנכרים, וכן בלובלין לובלינא. הר"ת תמה על שכותבין בגיטין גם שם העכו"ם. בנוב"י אהע"ז סי' פ"ז דלא היה ספק כלל בשם שקורין הגוים רק על שם ישראל

בעיר גראסווארדיין שם העכו"ם נשתנה כמה פעמים קודם היתה נקראת בפי העכו"ם נאדיוואראד לאחר מלחמת העולם הראשונה הי' השלטון תחת ממשלת רומניא וקראו להעיר אראדעא מארע, אח"כ קראו להעיר מטעם השלטון אראדע בלבד, בזמן הנאצים ימ"ש חזר השלטון לממשלת הגר וקראו להעיר נאדי-וואראד, ואחר המלחמה השניה חזר השלטון לממשלת רומניא וקורין לה עתה אראדעא. ואם נזקק לכתוב בגיטין הנכתבים שם גם שם העכו"ם, נמצא שיהי' לנו גיטין מעיר גראסווארדיין בה' שמות העכו"ם, ע"כ צריך להודיע ולהזהיר שהגיטין שנכתבו בעיר גראס-ווארדיין נכתבו מקדם גם עכשיו רק בשם ווארדיין בלבד ולא שם העכו"ם כלל

בענין זה נמצא בספרים בשדי חמד מערכות גט סי' י"ז. נוב"י בכמה מקומות. בח"ס בכמה מקומות. שואל ומשיב סי' ק"ה. אמרי אש אהע"ז סי' ע"ב. ד"ח אהע"ז ח"א סי' ע"א. מהר"ם אש סי' מ"ב. תשורת שי סי' סי' קמ"ג ל"ח. השיב משה אהע"ז סי' ע"א. אבני צדק אהע"ז סי' נ"ג. שו"ת מהר"א אלפנדרי שער ג'. נהרי אפרסמון אהע"ז ח"א סי' ו'. מנח"א ח"א סי' ע"ב, וח"ד סי' נ"ר. שם משמעון אהע"ז סי ט"ו. שו"ת פנים מאירות ח"ב סי' פ"ב. חלקת מחוקק אהע"ז סי' קכ"ח סק"א. שו"ת הרי בשמים סי' מ"ז. כנסת יחזקאל סי' ס"ג. המהרב"ל ח"ג סי' ט'. בתורת גיטין שם. ובספר בית מאיר שם

בתשובה סימן ד' הביא המחבר אאמו"ר הרה"ג והק' הי"ד וז"ל: וזה קודם המלחמה ערכתי בזה תשובה גדולה בענין שכותבין בעירנו בגיטין רק וורדיין, ומקורו מספר שמות שהובא בחת"ס ח"ב חאהע"ז סי' קי"ח שכתב שכך כותבין בגיטין בעירנו, ועוררו אותי איזה רבנים ובתוכם הרב הגה"צ ממונקאטש שליט"א (זצ"ל) כיון שנקרא בפי כל שבעכו"ם נאדי וואראד וגם גראסווארדיין מדוע כותבין סתם ווארדיין, הארכתי בזה ושלחתי אז לכמה גדולים להר"ג מטארנא ומבראד ז"ל ועוד גדולים והסכימו עמי שלא לשנות בזה. הרב אהרן סג"ל צימעטבוים בן המחבר

סימן מ"ד

בעז"ה יום ה' וירא תשכ"א לפ"ק

שוכט"ס למע"כ ידידי הרב הגאון המפורסם איש אשכולות רב פעלים וכו' מוה"ר אהרן צימעטבוים שליט"א הרב בקהל בית פנחס בנוי-יארק יצ"ו

אחדשת"ה את השאלה ע"ד פינוי המת המבואר להלן קבלתי ומצאתי בירור ההלכה שהביא מכמה תשובות להלכה ולמעשה בהתירא בנ"ד לפנות המת להוליכה משם למקום אחר, ומברר בטוב טעם כדת וכדין והביא מחבילי תשו' מגאוני ארץ לבירור הלכה זו לאמיתה, וגם אני מסכים בהתירא לפנות האשה משם מהקבר שהניחוה בגבול בבית החיים אשר מאז הנהיגו להניח המתים הפסולים כפי המבואר בשו"ע.