דברי פנחס קמח

ס"ק קנ"ג דאם ע"א מעיד בפנינו ואומר בשם שני עדים הוי כאלו הי' לפנינו השני עדים ולא חיישינן לבדדמי, ועיין נובי"ק סי' כ"ח דמתחילה כתב דבע"א ומפי שנים במלחמה חיישי' לבדדמי והאריך בזה בסברות ואח"כ בסוף התשובה כתב אחרי שובי נחמתי, ומביא כן מתשו' המבי"ט ע"ש. ובתשובה אחרת יישבתי הקושי' והוכחת הנוב"י ובארתי בעזה"י דגם בע"א מפי שנים נאמן אפי' בלא קברנוהו, וכ"כ בד"ח ח"ב סי' נ"ה בפשיטות, ובפרט בנ"ד כיון דעד השני אמר בזה"ל: זיין לעגעטימאציאן האב איך אויס דער טאש ארויס-גענומען א"כ הוי כאלו אמר קברתיו, וכמו שמבואר בח"מ ס"ק ק"ג בשם הראשונים דאם אמר אני נגעתי בו לאחר שמת או שניתיו ממקום למקום הוי כמו קברתיו ובפרט בצירוף כל הני דלעיל דרוב הפוסקים ס"ל דלא חיישינן כלל לשאלה, ועכ"פ מידי דספיקא הוא והכא שיש טב"ע על הכלים וגם עדים וגם מה שמבואר בסוף הגב"ע שיש נכרי אחד המעיד במסל"ת ובזה ג"כ יש דעות דנכרי מסל"ת לא בעי קברתיו, בכל זה יש מקום להתירא

והנני מצטרף עצמי עם מעכת"ה להתיר את אשת המת ר' יהושע יאקאבאוויטש לעלמא ע"י ב"ד של שלשה. והנה מה שהאריך כת"ה בפלפול טעמתי מהם ומצאתים נכונים וראוים למי שאמרם ואם שיש באיזהו מקומן לפקפק עליהן אך אין הזמן גרמא כעת בשבוע שחל פסח והמביא מכתבו היקר לידי אץ עלי לאמור דהדבר נחוץ תיכף להשיב לשואלי דבר ע"כ קצרתי במקום שהי' לי עוד להאריך. הק' חיים צבי טייטעלבוים, אבדק"ק סיגוט

תשובות מבן המחבר - המו"ל

האמת ניתן להאמר שמעולם לא עלתה על דעתי לספח שו"ת וחד"ת שלי לספרו של כאאמו"ר הגה"ק האדיר הי"ד, אף שבס"ד נמצאים תח"י הרבה שו"ת וחד"ת רבים שחידשתי, עכ"ז רואה אני לנחוץ לתת כאן מקום לשתי תשובות הנוגעות הלכה למעשה בענין ביזוי ופינוי המת בכאן ובענין סדור גיטין בעירנו גראסווארדיין, ואמרתי לספחן לכאן

הגם שכאאמו"ר הגאון האדיר והקדוש זצ"ל הי"ד ערך קונטרס מיוחד בחריפות ובקיאות כדרכו תמיד לברר וללבן כל ענין במקוריות נפלאה, אבל בעוה"ר נגנב הקונטרס בין שאר חידושיו, וגם משום שנשאלתי מהרב הגאון מוה"ר חיים צבי קריגער שליט"א יותר לתקנת עגונות באגוה"ר דארה"ב בנוגע הגיטין שנסדרו בגראסווארדיין וכתבו בם רק שם ווארדיין בלי שם עכו"ם. לכן אמרתי גם אני לברר שאלה זאת לפענ"ד

סימן מ"ג אודות גיטין שכתוב בהן ווארדיין בלבד ולא שם העכו"ם

משנת תר"ט ואילך נכתב בגיטין ווארדיין בלבד ולא גראסווארדיין כפי שהיו כותבים עד אז. לפני זמן הנ"ל גם בלשון העכו"ם לא הי' נקראת אלא בשם וואראד, ומאז ואילך נקראת בפי העכו"ם נאדי-וואראד. וגם שמקודם שנת תר"ט היו דירות היהודים רק במקום אחד של העיר הנקראת בשם העכו"ם וואראליא, דהיינו תחת המבצר "ווארדיין" ולא בחלק הנקרא גראסווארדיין, שמאז ומקדם לא כתבו בהגיטין רק ווארדיין סתם ולא שם העכו"ם. משום זה כותבין בהגיטין בקראקא שם קאזמיר משום שהמקום שהיה בו