דברי פנחס קמב

יד רמה, ומשנהו הוא הרב הגה"צ בו"ק חו"פ המפורסם מו"ה חיים צבי טייטעלבוים, אבד"ק סיגעט זצ"ל, בעמ"ח שו"ת עצי חיים, וזאת אשר השיבו לכאאמו"ר זצ"ל

ב"ה, יום ה' תרומה תרס"ד לפ"ק

לכבוד ידי"נ הרה"ג החריף ובקי עצום מוה"ר פנחס נ"י ראב"ד קהלתינו יצ"ו

את מכתבו מיום ג' קבלתי לעת ערב ולא הי' לי פנאי להשיב מיד ואחר עד עתה והנני להשיב על פקפוקיו, מעכ"ת נ"י כתב וז"ל: לפי דעתי אין כאן קפידא לחלוץ בתוך ג"ח בנ"ד אף לדברי החת"ס דהא לפי ששמעתי היא אשה זקנה קרובה לששים שנה ואינה ראוי' לילד וכו' אלו דבריו. הנה אני ידעתי מפי הבעל וידידינו מו"ה אנשיל שווארץ נ"י שהיא כעת בת נ"א שנה, וכאשר נישאת לבעלה הראשון היתה בת ט"ז, וכל זה מבורר מתוך המאטריקענ צייגניססע, וא"כ הרי היא ראוי' לילד דכל שנשאת פחות מכ' יולדת עד ששים הא חדא, ועוד מה שרצה מעכ"ת נ"י לדמות דין זה להא דהוחלפו נשותיהן דאם היא קטנה שאינה ראוי' להוליד ל"ג משום דל"ש, במחכ"ת זה ליתא, ועיין בשלט"ג ר"פ האשה שהלך בעלה למדה"י דאם בא בעלה תצא מזה ומזה בגט, כתב הש"ג שצריכה להמתין ג' חדשים מזמן נתינת הגט מהבעל השני אפילו היא קטנה יעיי"ש, והביאו הכה"ג בסי' י"ג

והנה זה הבעל השני נשא בשוגג באיסור ובודאי לא שכיח דעד א' או לדינא אפילו ב' עדים יעידו שקר ועי"ז תנשא אשת איש לאחר ואעפ"כ צריכה להמתין ג"ח אפילו בקטנה, והלא ביבמה שניסת לזר דתצא מזה ומזה הוא ממש נידון זה, ועכצ"ל או דהוחלפו נשותיהן ל"ש יותר משא"כ נישואי אשה שהעידו עליה בשקר או בדדמי והאשה לא תידוק, וכמו כן בנידון דידן, או דכל שנעשה ע"י נישואין דין א' לו דאפילו בקטנה גזרו כיון דהוי נישואין דאחר, משא"כ בהוחלפו דלא הוי רק זנות ובזנות דקטנה ודאי לא גזרו דאין הזנות שכיח בקטנה וגם דמהפכת ומזנה, ונהי דבהוחלפו שחשב הבעל והאשה שהיא אשתו ואינה מהפכת כמ"ש הרי"ף ורא"ש, מ"מ לא החמירו בקטנה כיון דמ"מ אינה בסוג נישואין של אחר, משא"כ בנישאת בטעות והנשואין חלין ובאשה שהלך בעלה עכ"פ מדרבנן הוצרכו גט משום דיאמרו גירש זה ונשא זה, וא"כ בעיני העולם היא כא"א שנשאת ונתגרשה דאפילו קטנה צריכה להמתין ג"ח והוא ברור ומוכח לדברי השלטי גבורים

ומש"כ מעכ"ת נ"י וראי' ברורה לזה דהא פסקינן בריש סימן קנ"ט דהיבמה שנתקדשה לזר דמותר ליבם ולחלוץ מיד ולא אמרינן דצריכה להמתין ג"כ וכו' עכ"ל, במחכ"ת מי אמר לו שמותר לחלוץ מיד, זה לא נתבאר וע"ז אנו דנין, מ"מ נלענ"ד דהדין אתו בזה, אבל לא מטעמי' דכבר כתבתי מהש"ג דאין לדמות נידון זה להוחלפו נשותיהן, וגם ממקומו הוא מוכרע, דא"כ נפל כל דינו של החת"ס בבירא כמו שהרגיש גם מעכ"ת נ"י מהגמרא יבמות מ"א ע"ב דהא אם יבא אליהו ויאמר לא נתעברה הרי היא עולה ליבום דבקטנה לא גזרו וא"כ אפילו בנשואין לא יהי' צריך להמתין ג"ח. אבל מ"מ הדין אמת לע"ד עכ"פ לחת"ס ואבאר דברי

דהנה כדברי החת"ס מבואר ג"כ בתשו' כנ"י סימן ס"ז בד"ה עוד לאלקים פתרונים וכו' אלא שהוא סובר עוד יותר דלא מהני הפרשה מהבעל קודם שיתן גט דהא גזרו אף בהיה בעלה בבית האסורים ובמדה"י וס"ל דגם משום איסור הבחנה צריכה גט מקודם החליצה, דאל"כ לא מהני הפרשה ואם גם נימא דמשום איסור א"א מיקרי עולה לייבום משום דכופין לגרש מ"מ משום איסור הבחנה הוי אינו עולה לייבום ולהכי אינו עולה לחליצה, אלא שהקשה ע"ז מדברי הב"ש בסי' קנ"ט סק"ג דס"ל דלשון הרמב"ם שהוא לשון המחבר שם לאו דוקא אלא דה"ה אם עדיין לא גירש ונשאה אחר שחלץ ג"כ אין מוציאין אותה, ותירץ די"ל דבקידושין דלא הוי רק משום גזירה ושלא לחלוץ ג"כ גז"ח היא ותרתי לא גזרינן, וכתב אבל