דברי פנחס קכג

דדוחה שבת ואמאי לא ילפינן ממועדו דכתיב גבי פסח כמו דילפינן ממשמעותי' דדחי טומאה ה"ה דילפינן מינה דדחי שבת ותירץ השמחת יו"ט הנ"ל כמו דאמרינן בש"ס יומא דף ו' ע"ב דקרבן הבא בטומאה למ"ד טומאה דחוי' בצבור היכי דאפשר למיעבד בטהרה מהדרינן ה"ה לענין קרבן דדוחה את השבת היכי דאפשר למיעבד בלא דחוי מהדרינן (ועיין בכ"מ רפ"ב מהלכות שבת) ולפי"מ דקיי"ל כר"י בשבת דף צ"ב ע"ב דשנים שעשאו מלאכה בשבת בזה יכול וזה יכול פטיר ה"ה בשחיטת קרבן הי' אפשר שיעשו השחיטה ע"י שנים דהיינו דב' אומנים בשחיטה יאחזו את הסכין וכה"ג דב' אומנים בשחיטה זה יכול וזה יכול היא מדאורייתא מותר וכיוצא בזה בכל העבודות דאפשר להיות ע"י שנים כל היכי דאפשר למיהדר לעשותה בלא דחוית שבת אמאי לא מהדרין כדאמרינן לענין טומאה והיינו בתמיד כתיב עולת שבת בשבתו וכו' הרי מפורש יוצא דתמיד דוחה שבת וא"כ מה ת"ל עוד במועדו גבי תמיד אע"כ צ"ל דאצטריך במועדו דתמיד כי היכי דלא לימי דאף דתמיד קרב בשבת מ"מ דחוי' הוא בשבת אבל מה דאפשר ע"י ב' דזה יכול וזה יכול דפטורים מה"ת עבדינן קמ"ל במועדו יתירה ללמד דהותרה הוא בשבת (וכן הוא ביומא דף מ"ו ע"ב דשבת הותרה בתמיד) ולא מהדרינן לעשות בלא חילל והיינו טעמא דילפינן פסח מתמיד מגז"ש דמועדו דפסח דוחה את השבת משום דאף דכתיב בפסח במועדו ממשמעותי' אין ללמוד אלא דחוי' שבת אצל פסח אבל כל מה דאפשר למהדר ולעשות בלא דחוי מהדרינן לזה אצטריך הגז"ש ללמד גבי פסח נמי הותרה הוא בשבת אצל פסח ולא מהדרינן עש"ה עכת"ד השמחת יו"ט

ולפי"ז מובן היטב במה שאמר ר"נ "עדיין לא שמענו" דהיינו ממועדו דכתיב גבי פסח לחוד לא ידעינן דפסח דוחה שבת דלמא עבדינן ע"י שנים כדי להוי שנים שעשאוהו פטורין, ולפי"ז מובן היטב פלוגתא דר' יאשי' ור"נ אמאי יליף ר' יאשי' מקרא דמועדו דכתיב גבי פסח דדחה שבת, ור"נ אמר דעדיין לא שמענו משום דכל אחד ואחד לשטתייהו אזלו, דהא לכאורה קשה על ר"נ אמאי קאמר דעדיין לא שמענו מקרא דמועדו דכתיב גבי פסח דדחי שבת דהיינו דלמא ע"י שנים כדי שלא להוי חילול שבת כמ"ש השמחת יו"ט הנ"ל הא ע"כ מוכח דאין יכולין לשחוט הקרבן פסח בשנים, דבקידושין דף מ"א ע"ב אמרינן דילפינן דמהני שליחות בקדשים ופסח מהא דאמר ריב"ק מנין ששלוחו של אדם כמותו שנ' ושחטו אותו כל קהל ישראל בין הערבים וכי כל הקהל כולן שוחטין והלא אינו שוחט אלא אחד אלא מכאן ששליחו של אדם כמותו וכתב הר"ן דנפקא לן מדכתיב תזבח שלא יהי' שנים שוחטים זבח אחד כדאיתא בחולין פרק השוחט דף כ"ט ואפ"ה אמר רחמנא ושחטו דמשמע דכולם ישחטו והיינו משום שהוא שוחט בשביל כולם בשליחותם ושליחו של אדם כמותו עש"ה ובפנ"י שם שכתב דאם שניהם שוחטין זבח אחד בפסח אין ראי' מזה לשליחות די"ל דכל בני החבורה שוחטין בסכין ארוכה עיי"ש והמקנה כתב עפי"ז לישב קושית התוס' לקמן בדף מ"ב ד"ה ודלמא אמאי לא דחי לריב"ק נמי דלמא מיירי באית לי' שותפות בגוי' משום דבאית לי' שותפות יכול למילף שליחות מקרא ולקח הוא ושכנו דאף דאינו שוחט אלא אחד כדראב"ש דסובר בחולין דאין שנים שוחטים זבח אחד ממילא נשמע שליחות אע"כ מהך קרא נשמע שליחות רק בשותפות ולכך יליף ריב"ק שליחות מושחטו אותו דיש שליחות בלא שותפות עש"ה ועיין בתוס' יומא דף ל"ב ע"ב ד"ה א"כ הו"ל עבודה באחר שכתבו דלמ"ד אין שנים שוחטים זבח אחד בקדשים דאף בדיעבד פסול עש"ה וביד דוד

עכ"פ מוכח מהכא דאין שנים שוחטים זבח אחד בקדשים ובפסח דאל"כ מנ"ל שליחות בקדשים ושפיר יכול למילף ממועדו דכתיב גבי פסח דדחי שבת כיון דאי אפשר למשחוט ע"י שנים ואמאי קאמר ר' נתן דעדיין לא שמענו, אך זה ניחא דר' נתן לשיטתו דיליף מהך קרא דושחטו אותו דכל ישראל יוצאים בפסח אחד כמבואר בפסחים ע"ח ושליחות יליף מקרא ויקחו להם איש שה לבית אבות כמבואר בקידושין דף מ"ב ע"א (ואף דבקידושין הגירסא ר' יונתן ולא ר"נ מ"מ בילקוט מבואר דגם במכילתא גרסינן ר' יונתן אומר עדיין לא שמענו דא ודא אחת הוא) ולדידי' לא מוכח מקרא דושחטו אותו דאין שנים שוחטים בפסח דהא שליחות יליף מקרא אחר ושפיר יש לומר דשנים שוחטים זבח אחד בקדשים ופסח כרבנן דפליגי על ראב"ש בחולין כ"ט ע"ב א"כ אין ראי' מקרא דמועדו דפסח דחי שבת דדלמא ע"י שנים כנ"ל ולכך שפיר קאמר דעדיין לא שמענו ואמר לו ר' יאשי' אח"כ דאף לשיטתו יכול למילף דפסח דוחה שבת מגז"ש ממועדו דתמיד כמו דתמיד הותרה כך פסח הותרה כמ"ש השמחת יו"ט הנ"ל משא"כ לר' יאשי' דסובר דילפינן שליחות בקדשים מושחטו אותו ע"כ דאין שנים שוחטין זבח אחד בקדשים שפיר יליף ממשמעות דמועדו דפסח דחי שבת כיון דא"א ע"י שנים ושפיר שייך הני תרי דרשות הדדי ודוק היטב כי נכון הוא.