דברי פנחס קכא

וקסבר אין מביאין קדשים לביה"פ יע"ש, וקש"ל לפי מש"כ התוס' בפסחים מ"ג ע"א בד"ה מאן תנא, ובמנחות נ"ג ע"א בד"ה אלא דר"מ, ובחולין כ"ג ע"ב בתוד"ה אי דר"מ דיש שום ריבוי בתודה, ובמנחות דחמץ נוקשה חשוב חמץ לגבי' יע"ש, ובתשו' נוב"ק או"ח סי' כ"ב, ותנינא סי' נ"ז, ובתשו' ביא"פ או"ח סי' מ', ותשו' ס' יהושוע סי' ב' וכדומה. ומבואר בתוס' ריש פסחים דחמץ נוקשה אפי' למ"ד דהוא דאורייתא מותר לפ"ז ולאח"ז, דליכא אלא חד קרא יע"ש, ובדף ו' ע"ב בתוד"ה כדר"ג ובתשו' נוב"ק או"ח סי' כ"א ובצל"ח פסחים י"ג ע"י בד"ה אלא כדרבא מצדד דמותר לגמרי נוקשה בער"פ לפי שבין יממא ללילה לא טעו אינשי אלא דמסיק דמדרבנן אסור משום גזירה אטו חמץ יע"ש, ובצל"ח כ"ג ע"ב בתוד"ה א"ב ובר"פ א"ע ובנוב"ת סי' נ"ד יע"ש, א"כ הרי הי' אפשר להביא תודה בי"ד בחמץ נוקשה דחשיב חמץ לגבי', יעיין בתוספות מנחות נ"ג ע"ב בד"ה תפוח שריסקו, ובמנחת חינוך מצוה קמ"א, ומשום איסור חמץ נוקשה כיון דאסור רק מדרבנן בער"פ, לא העמידו דבריהם במקום מ"ע דאכילת קדשים וכמ"ש בצל"ח דמה"ט לא קאמר מפני מצה שבה, דג"כ אסור רק מדרבנן בער"פ וע"כ משום דלא העמידו דבריהם

(ובמק"א הקשיתי לשיטת הרוקח הובא בפר"ח או"ח סי' תע"א דמצה מדאו' אסור בער"פ מקרא דבערב תאכלו מצות ולא ביום, ואכמ"ל), וה"נ כ"ה ואע"ג דיש כח ביד חכמים לעקור בשוא"ת ז"ד כדי שלא לאכול מצה בע"פ מצה שאינה שמורה מהא דירושלמי ר"פ ע"פ דרבי לא אכל מצה ולא חמץ בע"פ ומוכח שם דהי' מתענה ואמאי לא אכל מצה שאינה שמורה כהלכתא לשם מצו', אע"כ דכיון דבשעת הדחק ובדיעבד יוצאין בו אסור בע"פ אבל מצה עשירה מותר בע"פ יעו"ש, ומתמה במל"מ א"כ אכתי קשיא אמאי לא אכל מצה עשירה בע"פ יע"ש

ובמחכת"ה נעלם ממנו ירושלמי בפ"ג דפסחים ה"ד דלרבי יוצאין במצה עשירה בדיעבד והא דבעי' שלא יהו בו משקין הוא רק לכתחילה יע"ש, וא"כ לרבי לשיט' להכי לא אכל מצה עשירה דלדידי' יוצאין בדיעבד הוי כמצה שאינה שמורה לשם מצו', משא"כ לדידן, וצדקו ד' הריב"ש ודו"ק

סימן כ"ז

מהגאון המפורסם בעל שו"ת מהרש"ם בסוגי' בני בתירה

ב"ה אור ליום ב' בהר כ"ב למטמונים עת"ר לפ"ק בערזאן

שוכ"ט לכבוד הרב הגאון החריף ובקי טובא וכו' כש"ת מו"ה פנחס סג"ל צימעטבוים נ"י ראב"ד גר"וו יצ"ו

, את קונטרסיו הנעים בסוגיא דבני בתירה לנכון הגיעני במועדו ויען כי זה איזה ימים אשר אינני בקו הבריאה ע"כ לא יכולתי להשיבו ואתו הסליחה ואם אמנם כי מצד חולשת מזגי לא יכולתי לעיין בכל דבריו אך אפס קצהו ראיתי והנה הוא כולו מחמדים וחכו ממתקים יעלה הרים ירד בקעות בים התלמוד והפוסקים לסלסל ולפלפל בחריפות ובקיאות דבר דיבור על אופניו וידיו רב לו במלחמתה של תורה כראוי לטוביינא דחכימא היא ניהו כת"ר יהי' ד' בעזרו ויפיצו מעינותיו חוצה להגדיל התורה ולהאדירה כנפש המחכה להרמת התורה. כוח"ט לכבוד התורה ולומדיה. הק' שלו' מרדכי הכהן אבד"ק בערזאן

פסחים ס"ו. ת"ר הלכה זו נתעלמה מבני בתירה פעם אחת חל י"ד בשבת ולא ידעו אם פסח דוחה שבת אם לאו אמרו כלום יש אדם שיודע אם פסח דוחה שבת אם לאו אמרו להם אדם אחד יש שעלה מבבל והלל הבבלי שמו ששימש שני גדולי הדור שמעי' ואבטליון ויודע אם פסח דוחה את השבת אם לאו שלחו וקראו לו אמרו לי' כלום אתה יודע אם פסח דוחה את השבת אם לאו אמר להם וכי פסח אחד יש לנו בשנה שדוחה את השבת והלא הרבה יותר ממאתים פסחים יש לנו בשנה שדוחה את השבת אמרו לו מנין לך אמר להם נאמר מועדו בפסח ונאמר מועדו בתמיד מה מועדו האמור בתמיד דוחה את השבת אף מועדו האמור בפסח דוחה את השבת, ועוד ק"ו הוא