דברי פנחס קכ

ומדלא דריש ר"א איפכא, ע"כ כתי' התוס' דא"כ לישתוק קרא, וע"כ דלר"א נזיר איתא בשאלה ולא נשמע מנזיר דעדל"ת ושפיר יליף מכלאים בציצית דעדל"ת ומבואר דר"א ס"ל יש שאלה בהקדש דהקדש ונזיר דין א' להם כנ"ל מנזיר דף ט' וכן מבואר בחגיגה דף י' דר"א יליף מכי יפליא, להתיר נזירות עי' בט"א, וכ"כ רש"י ותוספות נזיר י"א ע"ב, דר"א לא יליף עדל"ת מנזיר משום דישנו בשאלה יעו"ש, וא"ש נמי הא דס"ל לר"א בפסחים מ"ו הואיל ואי בעי מתשיל עלי' ול"ק קושית התוס' יו"ט שם, וש"ך חו"מ סי' רנ"ה ותשובות רמ"ע מפאנו סי' ס"ב יעו"ש. אמנם בירושלמי נזיר פ"ה מבואר להדיא דר"א כב"ש דאין שאלה בהקדש וכמש"כ הריט"א שם, וצ"ע

עוד ק"ל ע"ד התוס' הנ"ל לפימ"ש התוס' בד"ה סומכוס דלמ"ד גזרו על שבות ביה"ש אין נשאלין על הנדרים ג"כ יעו"ש ובמהרש"א, ולקמן ל"ד ע"ב מוכח דר"א כרבנן ס"ל דגזרו על שבות ביה"ש יעו"ש, ובריטב"א ובתוס' מ"ה ד"ה בעי', א"כ מה ראי' מברייתא הנ"ל דאתיא כר"א ולדידי' אינו יכול לשאול דאין נשאלין בביהש"מ. עוד הקשיתי לפימש"כ הר"ע מברטנורא בפרקין מ"ג דאף לרבי דל"ג ע"ש ביה"ש, זה דוקא בשבות א' אבל בשני שבותין גזרו יע"ש. ולפי מש"כ הרמב"ם פכ"ג מהל' שבת הל' י"ד דבהגבהת תרומות ומעשרות איכא שני שבותים, משום מתקן ומשום מקדיש יעו"ש. ובמהרלב"ח סי' ט"ז, א"כ מה קאמר הש"ס דסומכוס כרבנן דגזרי ע"ש ביה"ש הא כרבי נמי אתיא דבתרומה גם לרבי גזרו דאיכא ב' שבותים, ואף לפי"מ שהעלה בתשובות שער אפרים סי' כ"ד בשם הגאון ר"ר העשיל, דזה דווקא היכא דב' השבותין באו בזאח"ז ולא בב"א יעו"ש, וכאן בתרומה באים כאחת מ"מ אכתי קשה לפי"מ דאמרינן בשבת קכ"ז דטבל אסור לטלטל, ומבואר בכפו"ת יומא פ"ג דגם בהפרשת תרומה ומעשרות איכא איסור טלטול, א"כ כאן בהפרשה איכא ב"ש בזאח"ז, שבות דהפרשה ושבות דטלטול מוקצה

ויש להביא ראי' מזה לפסק האגודה שהביא הרמ"א באו"ח סי' רס"ו סי"ב דמוקצה כשהיא בידו יכול להכניסו בכל מקום שירצה עיי"ש במג"א סקי"ט ובאבן העוזר שם שפלפל בזה, ולפי האגודה ניחא שיכול ליקח ביה"ש התרומה לידו ולשאול עליו, ואי דאח"כ יהיה טבל ואסור בטלטול, הא כ"ז שהיא בידו לית בי' איסור טלטול, ולפי"ז יש ליישב קושית התוס' אמאי אין מערבין בטבל לרבי ודו"ק. ועיין באבן העוזר סי' כ' להיפך מדברי תשובות שער אפרים הנ"ל ודו"ק

בתוספות אלא סומכוס כרבנן דגזרי על שבות בין השמשות הקשו דמה"ט גם נזיר לא יערב ביין דאין נשאלין על הנדרים בשבת. אמרתי ליישב בס"ד בדבר נכון, דהפ"י מהפלאה עד"ת בפ' יתרו ופ' נשא הקשה לשיטת רש"י בנזיר ד', דעל היין לקידוש לא חלה הנזירות, דקידוש על היין הוא מה"ת, א"כ מה פריך הש"ס כאן נזיר מ"ט דמיתשל עלה, תרומה נמי, הא בנזיר י"ל דחזי לו לקידוש ולא משום דמתשיל עלה

ואמרתי ליישב עפ"י המבואר במג"א סי' רכ"ז סק"א, דאם תוס' שבת דרבנן אינו יוצא בקידוש מבעו"י, אנא צריך לקדש בלילה ואפילו לשיטת המרדכי רפ"ב דמגילה והובא שם במג"א דיוצא משום דבקידוש דרבנן יוצא ידי קידוש דאורייתא, מ"מ פשיטא דנזיר אסור לקדש קודם הלילה דהוי רק דרבנן, וא"כ ל"ק קושית הפנ"י דבעירוב בעינן שיהי' ראוי לו מבעו"י ואז עדיין אינו ראוי לקידוש. והנה הפמ"ג בפתיחה להל' יו"ט אות י"ח כ' דרבי ורבנן דפליגי לא גזרו בשבות ביה"ש לפלגי בזה, דמאן דסובר דל"ג סובר דתוספת שבת דרבנן ומ"ד גזרו ס"ל תוספת שבת היא דאורייתא

ועפי"ז מיושב היטב קושית התוס' הנ"ל דבשלמא לס"ד דשם דסומכוס סובר כרבי דל"ג ע"ש ביה"ש, א"כ ע"כ סובר דתוס' שבת דרבנן, א"כ בנזיר ע"כ הטעם משום דמיתשיל עלי' דלא חזי לי' לקידוש, שפיר פריך תרומה נמי, הא יכול לאתשולי, אבל לבתר דמסיק דסומכוס כרבנן דגזרו ע"ש ביה"ש, א"כ ע"כ דס"ל דתוספת שבת דאורייתא, אם כן נזיר יכול לקדש אז על היין, וא"כ הא דמערבין לנזיר ביין הוא מטעם דחזי לי' לקידוש, לא משום דיכול לאתשולי כקושיית הפנ"י, ומיושבת קושית התוס' בס"ד

סימן כ"ו

פסחים י"ג ע"ב אין מביאין תודה בחג המצות מפני חמץ שבה, פשיטא, אריב"א הכא בי"ד עסקי'