דברי פנחס קט

דף כ"ד ע"ב דהא אפשר לקיים שניהם שישרף ע"י אחר ולגבי אחר הוי משאצל"ג פטור כנ"ל כמו שאמר הש"ס בשבת דף קל"ג ע"א גבי מילה בצרעת דאם איכא אחר ליעבד אחר ואינה דוחה כיון שאפשר לקיים שניהם עיי"ש, ה"ה הכא ביו"ט הא אפשר לקיים שניהם ע"י אחר, אבל בשבת מלשאצל"ג חייב א"כ א"א ע"י אחר וסד"א דמ"ע דשריפת נותר ידחה את השבת דעדל"ת שיש בו כרת כמש"כ בספר הכריתות להר"ש מקינון ולכך גלי קרא דהנותר ממנו עד בוקר דאינו נשרף אלא לאור י"ז ודו"ק

ועפי"ז מיושב קושי' התוס' יו"ט בפסחים פ"ז מ"ו דקתני שם העצמות הגידין והנותר ישרפו בששה עשר חל ששה עשר להיות בשבת ישרפו בשבעה עשר לפי שאינן דוחין לא את השבת ולא את היו"ט, והקשה התוס' יו"ט כיון שאינן דוחין את היו"ט פשיטא שאינן דוחין את השבת כיון דשבת חמור מיו"ט עיי"ש. ולפי"ז ניחא דסד"א דידחה את השבת כיון דבשבת א"א ע"י אחר דמשאצל"ג חייב ול"ה אפשר לקיים שניהם לכך אשמעינן דאינן דוחין את השבת כנ"ל

ועפי"ז יתיישב היטב מה שמדקדקין העולם בהא דמצינו בש"ס בפסחים דף פ"ג ע"ב חל ט"ז להיות בשבת ופריך וליתי עשה ולדחו ל"ת, אמאי פריך הש"ס לדחי עשה ול"ת על שבת ולא על יו"ט עיי"ש, ולפי"ז ניחא דעל יו"ט ל"ק שידחה כיון דאפשר לקיים שניהם ע"י אחר א"כ יש לומר הא דקתני דאינן דוחין יו"ט היינו בעצמו ולא ע"י אחר, אבל בשבת א"א ע"י אחר דמלשאצל"ג חייב ולכך שפיר פריך הש"ס ניתו עשה וידחה ל"ת ודו"ק

נחזור לענינינו כיון שרובא דרובא החוטין המאירים הם מגחלת של עץ ויש בו איסור תורה לדידן כמו שאר איסור כיבוי בשבת אפי' אם נמצא חוטין של מתכות מי יודע להבחין במה והאיך יכול לדון בזה דרך כלל דליכא איסור הבערה וכיבוי מה"ת כמש"כ הרב הגאון וכו' ממאדע שליט"א, ובפרט בגחלת של מתכת יש כמה פוסקים שסוברים שיש בו ג"כ איסור תורה כמש"כ הבית יצחק הנ"ל מכש"כ לענין הבערה הוכחתי שאין שום חילוק בין של מתכת לשל עץ להדליק נר עלעקטריע יש איסור דאורייתא ככל שאר מלאכת הבערה ע"כ אין להקל באיסור דאורייתא אפי' להדליק ולכבות לצורך ע"י עכו"ם דהוי אמירה לעכו"ם באיסור דאורייתא כמו בשאר הבערה וכיבוי דאסור לצורך ע"י עכו"ם ועיין בתוס' בשבת דף מ"ז ע"ב ד"ה מפני שכתבו דלכך גזרינן בכיבוי גזירה לגזירה אע"ג דלר"ש מלאשאצל"ג פטור החמירו אטו כיבוי דחייב חטאת ובקל יכול לביא לידי איסור דאורייתא עיי"ש, ובטו"ז סי' רע"ח וכ"כ הר"ן בשבת הובא במג"א סי' של"ד סק"ל עייש"ה. ומה שמפלפל אם מותר לישראל להנות מנר עלעקטרי בשבת כיון שמרבין בשבילו אבאר אי"ה בפעם אחרת. הק' פנחס סג"ל צימעטבוים, ראב"ד דק"ק גרוו"ד

סימן כ'

בדבר השאלה שבאה לפנינו בד"צ דפ"ק גרוו"ד בס"ת, שנמצא פסול בה"א האחרונה של שם הוי' ב"ה באופן דיש פוסלין ויש מכשירין, ולכן לא הי' אפשר לתקן ע"י מחיקה, דיש לחוש לדברי המכשירין, והסכמנו לסלק היריעה, אך נסתפקנו אם לסלק כל היריעה או רק אותו דף לחוד

הנה בשו"ת חת"ס יו"ד סי' רנ"ז כ' דגם לטו"ז יריעה שנפסלה בה דף, לא מצי להשאיר ממנה ב' דפים, וכ"כ בשו"ת חכ"צ סי' י"ט דאף אם לא בלה מן היריעה רק דף אחד או שני דפים, אין די בהסרת שני דפים ויחזיר היריעה בת ב' דפים, כי אם צריך להסיר שלשה דפים ויחזיר יריעה בת שלשה דפים, וכ"כ בשו"ת שבו"י ח"א סי' פ"א הביאו בשו"ת עטרת חכמים סי' כ"ב, והביא ראי' לזה מש"ס מנחות ל': רשב"א אומר משם ר"מ אין כותבין את השם לא על מקום הגרר וכו' כיצד הוא עושה מסלק היריעה כולה וגונזה, וקשה למה נגנוז כל היריעה, הלא אפשר בסילוק אותו דף שבו הגרר ונעשה יריעה חדשה של דף אחד, וגם ברמב"ם ושאר פוסקים מבואר במציאת פסול, שמסלקים היריעה, ואמאי הא אפשר לסלק הדף שבו הפסול וימנע הגניזה בדפים הכשרים, אלא עכצ"ל דהיכי דכבר פסול לפנינו היריעה לא קפדינן למנוע הגניזה, שכבר נפקעה ממנה קדושת ס"ת, כיון שנמצאה בה פסול, וחוששין יותר להרבות בנוי ס"ת, שתהי' כל יריעות לא פחות מבת שלשה דפים, וא"כ י"ל דזהו דוקא כשנמצא פסול גמור דכבר נפקעה קדושת ס"ת, משא"כ בנ"ד דלפי הנוב"י כשר רק דאנן מחמירין בזה לסלק