דברי פנחס קז

העלעקטרעציטע לתוך הזכוכית ומכח זה הוא מבעיר ואסור מה"ת בין החוטים הם משל עץ או משל מתכת, ומצינו נמי גרמא ממילא בלא שום פעולה דאסור בשבת עיין במעשה רוקח עה"ת פרשת מטות שהביא בשם נחלת בנימין מצוה קי"א דבשבת הי' אסור לשאול באורים ותומים כיון דאותיות הי' מצטרפות כדאי' ביומא דף ע"ג א"כ הוי ככותב בשבת עייש"ה, א"כ חזינן גרמא ממילא אסור בשבת מכש"כ גרמא בידים בודאי אסור מה"ת

ולאחר שנתבאר דלענין מלאכת הבערה בעלעקטערישע בעלייכטונג אין חילוק בין חוטין של עץ לשל מתכות, נבוא לבאר אם יש איסור מה"ת במכבה כשהחוטין הן של מתכות. הנה בשו"ת בית יצחק הנ"ל העלה דגם בחוטין של מתכת הוא מכבה מה"ת משום דמבואר בירושלמי פ"ג דיומא דמכבה גחלת של מתכת הוא דאורייתא דתולדת האש הוא כאש, וחקר שם למ"ד מלשאצל"ג פטור ואינו חייב רק בכיבוי לעשות פחמין א"כ בכיבוי זה אינו מתכוין לעשות פחמין אם הוא כיבוי דאורייתא עיי"ש

ולפענ"ד נראה לא מיבעיא להרמב"ם דפסק בפ"א מהלכות שבת ה"ז דמלאשצל"ג חייב בודאי חייב כמש"כ הבית יצחק שם, ואף לשיטת הטור שפוסק דמלאכה שאצל"ג פטור כמבואר בסי' רע"ח עיי"ש, ובמג"א שם שכתב דהטור מספקא לי' אם מלאשצל"ג חייב או לא עיי"ש, ובס"ס של"ד מובא בשו"ע ב' דיעות בזה, מ"מ נ"ל דיש איסור תורה לפי"מ שהעלה הפנ"י בשבת דף מ"ו ע"ב דאפילו למ"ד מלאשצל"ג פטור היינו דפטור מחטאת וסקילה אבל מ"מ מודה ר"ש דאסור מה"ת עיי"ש. וכן חקר הפמ"ג בפתיחה כוללת לאו"ח באגרת השני' אות ה' ע"ש, א"כ לא נפ"מ לדידן כיון דבלא"ה אסור מה"ת אף לר"ש, ואף שהפנ"י הקשה שם ע"ז מדברי הש"ס לעיל דף מ"ב דאמרינן לר"ש דסובר משאצל"ג פטור מותר לכבות גחלת של עץ בשביל נזק הרבים משמע דמלאשצל"ג הוא רק איסור דרבנן עיי"ש, מ"מ לפימ"ש הרשב"א והר"ן שם בשם בה"ג ור"ח ור"ה גאון דאוסרין לכבות גחלת של מתכת מה"ת מ"מ משום הזיקא דרבים מתירין ג"כ איסור דאורייתא עיי"ש א"כ אין ראי' מזה דלר"ש משאצל"ג הוא דרבנן הא יש לומר שהוא דאורייתא מ"מ בשביל הזיקא דרבים מתירין ג"כ איסור דאורייתא, והפנ"י שדחה זה הוא משום דלשיטתו אזיל שחולק לעיל נמי על הרשב"א והר"ן וכתב דבשביל הזיקא דרבים אין להתיר איסור דאורייתא עיי"ש, אבל להרשב"א והר"ן אין ראי' משם, הגם דבשבת דף צ"ד ע"ב אמרינן אימור דפטור ר"ש מחיוב חטאת אבל איסורא דרבנן מיהא איכא עיי"ש. מ"מ נ"ל דאין ראי' מזה לעלמא לומר דמלאשצל"ג הוא רק איסור דרבנן לר"ש דהא עיקר הטעם של הפנ"י הוא דלכך איכא במלצל"ג איסור דאורייתא משום דהוי עכ"פ בכלל ל"ת כל מלאכה שנאמרה קודם הקמת המשכן דאז לא נאמרה עדיין דבעינן מלאכת מחשבת עיי"ש

וכ"ז ניחא בשאר מלאכות אבל בהוצאה שהוא מלאכה גרוע כתבו התוס' בשבת דף צ"ו ע"ב ד"ה הכנסה, דבהכנסה והוצאה או לא הוה במשכן לא מחייבינן לי' מסברא לפי שמלאכה גרועה הוא עיי"ש. ולכך שפיר קאמר בש"ס הנ"ל גבי הוצאה דהוא רק איסור דרבנן במלשאצל"ג לר"ש אבל בשאר מלאכות כתבו התוס' בשבת דף ק"ב ע"ב ד"ה כ"ש ובדף ע"ה ד"ה שכן, דהיכי דהוה מילי דסברא ל"ב דומיא דמשכן עיי"ש ובתוס' בב"ק דף ב' ע"א ד"ה הך דהואי במשכן חשיבא ומהרמ"ל שם דבמלאכה חשובה אף דל"ה דומיא דמשכן חייב עיי"ש. ולפי"ז שפיר י"ל בשאר מלאכות אע"ג דממעטינן מלשאצל"ג מחיוב חטאת וסקילה משום דילפינן ממשכן דבעינן מלאכת מחשבת כמש"כ התוס' בשבת דף צ"ד מ"מ איסור דאורייתא איכא כמ"ש הפנ"י הנ"ל

, ואין להביא ראי' דמלשאצל"ג לר"ש הוא רק איסור דרבנן משבת דף ק"ז דאמרינן שם הצד נחש שלא ינשכנו פטור ומותר מטעם מלשאצל"ג וכתבו התוס' בשבת דף ג' ע"א ד"ה בר מהני תלת דמיירי בליכא סכנה רק במקום צערא לא גזרו עיי"ש, משמע דמלשאצל"ג הוא רק איסור דרבנן לר"ש, מ"מ נראה לפענ"ד דאין ראי' מזה לפימ"ש הה"מ בפ"י מהל' שבת הי"ז ליישב דברי הרמב"ם שפסק מלשאצל"ג חייב ופסק בצד נחש שלא ינשכנו דפטור, והעלה כיון דרבים נזוקין בו חשוב לי' כסכנת נפשות עיי"ש, א"כ אין ראי' מזה, ויש להביא ראי' לסברת הפנ"י דמלשאצל"ג פעור לר"ש רק מחויב חטאת אבל איסור דאורייתא איכא לפימ"ש רש"י בב"ק דף ל"ה ע"א דאע"ג דמקלקל בהבערה פטור מ"מ איסור דאורייתא איכא, והוי בחייבי מיתות שוגגין דפטורין מתשלומין עיי"ש בתוס' ד"ה בשוגג ובקובץ על הרמב"ם בפ"א מהל' שבת הלכה י"ז שכ"כ, והא טעמא דמקלקל בהבערה פטור היינו משום דבעינן מלאכת מחשבת כמבואר בחגיגה דף י' ע"ב ובתוס' ב"ק דף ל"ד ע"ב ד"ה חובל עיי"ש. וכיון דבמקלקל