דברי פנחס קב

פרוטה דר"י ותירץ דיכול לכווין לתקוע וליטבול במקום שלא יבוא שם עני באותה שעה עש"ה

ולפי"ז קשה לפימ"ש במפרשים דאף בעוסק במצוה דרבנן פטור ממצוה דאורייתא כמש"כ הישועות יעקב בסי' תקפ"ו ובערוך לנר סוכה כ"ה, א"כ שוב קשה אמאי מותר להדליק בשמן שריפה הא אסור בהנאה לישראל, ואין לומר דמצות לאו להנות נתנו, הא נהנה פרוטה דר' יוסף, ואין לומר דיכול להדליק במקום שלא יבוא שם עני באותו שעה הא נר חנוכה צריך להדליק מבחוץ במקום שבנ"א מצוים שם א"כ שכיח שיבוא שם עני באותה שעה

אולם אמרתי ליישב לפי"מ דקיי"ל הדלקה עושה מצוה, א"כ בהדלקה לחוד מקיים המצוה א"כ שפיר יכול לומר ה"נ דיכול לכוין להדליק באותו רגע שאין עני הולך, אך אכתי קשה על רב דרב בעצמו סובר דאין מדליקין מנר לנר ומבואר בש"ס לקמן דסובר הנחה עושה מצוה דמאן דסבר הדלקה עושה מצוה מדליקין מנר לנר, כמבואר ברש"י וברא"ש ובק"נ דרב ע"כ סובר הנחה עושה מצוה עייש"ה, ועיין בשו"ע או"ח סי' תרע"ג ובהגהות חכמת שלמה דהוכיח מד' המחבר שם דאי הדלקה עושה מצוה בהדלקה לבד קיים כל המצוה אך אם הנחה עושה מצוה הוא כל זמן הנחתו וצריך להשגיח שלא יכבה קודם שעבר זמנה, דאל"כ לא קיים המצוה עש"ה, א"כ שוב קשה לרב אמאי סובר דמותר להדליק בשמן שריפה בחנוכה הא נהנה פרוטה דר"י דפטור מליתן כל זמן הדלקה כיון דעוסק במצוה

, אך נראה לפענ"ד ליישב בדרך נכון ועפי"ז יתיישב נמי קו' המל"מ בפ"ב מהל' תרומה שהקשה דאי אמרינן דלכך מותר להדליק בשמן שריפה בחנוכה משום דמצוה ללה"נ א"כ מאי מחלק הירושלמי בין יש לו שמן חולין דאסור להדליק בשמן שריפה הא אי מכח מצללה"נ יש להתיר אף בשיש לו שמן אחר עש"ה

ונראה לי ליישב דכבר הק' המפרשים דמאי הקשה התוס' בשבועות הנ"ל הא נהנה פרוטה דר' יוסף הא לשיטת הרשב"א בנדרים דט"ו אף בהנאת הגוף בהדי מצוה אמרינן מצללה"נ עיין בטעה"מ בפ"ח מהל' לולב. ונלפענ"ד ליישב דכבר עמדו המפרשים על דברי התוס' דמאי הקשו דווקא על הנך תרתי המודר הנאה מחבירו מותר לתקוע לו תקיעה של מצוה, וכן המודר הנאה מן המעיין טובל בו בימות הגשמים הא נהנה פרוטה דר"י, אמאי לא הקשו התוס' על כל הני דאמרינן שם בר"ה כ"ח מקודם דמללה"נ כמו במודר הנאה משופר מותר לתקוע בו תקיעה של מצוה וכן בשופר של ע"א ושופר של עולה ושלמים דאמרינן בכל הני דיצא מכח מלל"נ הא נהנה פרוטה דר"י, ועיין בישוי"ע סי' תקפ"ו שכתב דגבי שופר של עולה ל"ש נמי תי' התוס' דיכול לתקוע במקום שלא יבוא שם עני באותו שעה כיון דבמעילה מיירי בשוגג ולא ידע שיש איסור לא ילך במקום שלא יבוא שם עני עש"ה

ולפי"ז ניחא דחדא קושי' מתורצת באידך, דשעה"מ בפ"ח מהל' לולב הקשה על הרשב"א בנדרים דף ט"ז שכתב דלכך באומר הנאת תשמישך עלי לא אמרינן מצללה"נ משום דאפשר לקיים מצוה פו"ר באחרת ואמאי במודר הנאה מחבירו מותר לתקוע לו תקיעה של מצוה הא אפשר לשמוע מאיש אחר, ועוד הקשה אמאי אמרינן המודר הנאה מן המעיין טובל בו בימות הגשמים אבל לא בימות החמה כיון דשרי הנאת הגוף בהדי המצוה אמאי אסור בימות החמה, ותירץ האבני מילואים באה"ע סי' כ"ח סק"ס ובתשו' סי' כ"א דדוקא היכי דליכא בהנאת הגוף בהדי המצוה ודאי מותר לכתחילה מכח מצוה ללה"נ אע"ג דאפשר ע"י אחר, אלא היכי דאיכא הנאת הגוף בהדי המצוה כמו בהאי דתשמישי עליך ואגב מצותו אנו מתירין הנאת גופו ובזה כיון דאפשר לעשות מצוה באחר בודאי אסור הנאת הגוף, ומשו"ה משום מצות פ"ו אינו מותר בהנאת גופו אגב מצותו כיון דאפשר לעשות מצותו באחרת ומשו"ה המודר הנאה מחבירו מותר לתקוע לו תקיעה של מצוה אע"ג דאפשר באחר כיון דליכא הנאת גופו רק הנאת מצוה לחוד מתירין מכח מללה"נ אע"ג דאפשר באחר, וכן בהנודר הנאה מן המעיין כיון דאיכא בהדי הנאת גופו ואפשר במי מערה מש"ה אסור הנאת גופו בהדי מצותו עכת"ד האב"מ

ולפי"ז שפיר הקשו התוס' דוקא על הני תרתי הא נהנה פרוטה דר"י, ואין לומר הא הנאת הגוף בהדי מצוה מותר דהא אפשר בהיתר דהמודר הנאה מחבירו שאחר יתקע לו והמודר הנאה ממעיין שיטבול במי מערה והיכי דאפשר באחר לא אמרינן מללה"נ בדאיכא הנאת הגוף, משא"כ בכל הני דאמרינן שם מקודם אי אפשר בהיתר כיון דמיירי בשאין לו שופר אחר כמ"ש המפרשים ודו"ק.