דברי נחמיה יורה דעה שנא

וכן משמע בשו"ע שהרי רק בכעין תער כ' שיש לחוש להי"א משמע דבלא כעין תער מותר לכ"ע. ומ"ש בשו"ע סס"ט לא תגע בו יד היינו בתער או במספרי' כעין תער דוקא וכ"ה בב"י שם בהדיא וכן בלבוש. ומש"ש שיעור הפיא' מכנגד שער של פדחתו ועד למטה מן האוזן כו' דנרא' דהיינו שיעור האורך (ומש"ש וכל רוחב מקום זה ע"כ ר"ל דבמשך אורך זה אסור כל הרוחב שבו וע' לבוש שכ' וכל אורך מקום זה עם הרוחב כו'). ר"ל דכל השערי' היוצאי' במשך אורך זה הם בכלל הפיאות ואסור להעבירם מעיקרם אבל לא איירי באורך גוף השיעור

ולפ"ז דמשמע שאין שום שיעור לדבר כלל. ואין שום חשש איסור כלל (אפי' ממד"ח) לקצצם במספרי' שלא כעין תער (דהיינו שלא בסמוך לבשר) וכנ"ל. אלא שכ"ק שי' העיר חומר' מתשו' הרשב"א סי' ק"ו דלפה"נ ס"ל גבי בית השחי ובה"ע דגם במספרי' שלא כעין תער אסור. ופשיט' לי' לכ"ק שי' דהפיאות ודאי לא קילי מבה ש ובה"ע. ולפי"ז יש להעיר ג"כ ממ"ש הסמ"ק סי' ל"ג להחמיר לבעל נפש (עכ"פ) שלא להעביר שער בה"ש ובה"ע אפי' שלא בכעין תער. (וצ"ע שלא הובא זה בשו"ע ואחרוני' ולא נמצא כזה בשום פוסק זולתם לפה"נ. וע' לבוש בפשיט' דמותר וכן בב"י). וא"כ ה"ה בפיאות. אך לא משמע כן מדלא הזכיר הסמ"ק כזאת בסי' ע"א גבי פיאות (ובסי' ע' גבי זקן). גם א"כ קשה ד' השו"ע אהדדי: דכאן בסי' קפ"א הביא ב' דיעות בכעין תער. ושרק יש לחוש להי"א. ואילו ברסי' קפ"ב גבי בית השחי ובה"ע סתם והחליט דמכין מכ"מ. וכ"ש שקשה ד' הרמב"ם שגבי פיאות ס"ל שמותר גם בכעין תער (כמ"ש הטור בשמו) וגבי בה"ש ובה"ע ס"ל דמכין מכ"מ. (לפמ"ש הב"י רסי' קפ"ב בפשיטו' דהרמב"ם כהרא"ש דסוף מכות ס"ל. אבל בלשון הרמב"ם צ"ע ויש לומר לכאור' דקאי בתער לחלק בין פיאות וזקן דלוקין מדאוריי'. לבין בה"ש ובה"ע דאינו אלא מד"ס וכל"ק דר' יוחנן. וס"ל שבה"ש וב"ע שוים עם כל הגוף וכדיע' א' שבטור וז"ש משאר הגוף כגון בה"ש כו' משמע שהכל שוה ומש"ש ומותר כו' שאר אברים במספרים. גם בה"ש ובה"ע בכלל זה) ועוד דלסברת כ"ק שי' גם בזקן יש לומר דלא קיל מבה"ש ובה"ע. והרי בזקן פשוט בסי' קפ"א ס"י דאפי' בכעין תער מותר ואפי' בתער ממש שלא במקום הה' פיאות מעיקר הדין שרי לכתחי' שהרי רק מחמת חילוקי הדיעות במקומי הה' פיאות כ' הרא"ש וטוש"ע שי"ש יצא את כולם ולא יעביר תער על כל זקנו כו' משמע דלולא זאת הי' מותר אפי' לי ש. ואילו גבי העברת שער בה"ש ובה"ע הרי החליט ברסי' קפ"ב דבכעין תער מכין מכ"מ ובתער ודאי תלמוד ערוך הוא (נזיר נ"ט) דאסור ולוקין אלא דלל"ק דר' יוחנן היינו מדרבנן ולל"ב היינו מדאורייתא ממש. וסמ"ג (מל"ת סי' ס') וסמ"ק (סי' ל"ג) פ' כל"ב (וכ"ה בלבוש בפשיטו'). עם שהסמ"ק גופ' גבי זקן בסי' ע' כ' רק טוב שלא להעביר תער כו' (שלא במקום הה' פיאות). אע"כ לומר דאיסור דבה"ש ובה"ע שהוא משום לא ילבש גבר שמ"א לא שייך כלל בזקן ופיאות וכל שאין הדין נותן לאסור בהו משום ל"ת דגופייהו אין לבוא עליהם משום תיקוני אשה כלל וטעמ' דמילת' יש לומר דהא גם בשער בה"ש ובה"ע אי' בנזיר שם דא"ל רב לר"ח והא קא גדיל (ומצערו וליכ' משום תיקוני אשה) וא"ל גבול יש לו כו'. א"כ בשערו' הפיאות והזקן שדרכם לגדל אין בהם משום תיקוני אשה כלל. אך לפ"מ שהוכיחו התוס' שם דרב קאי אמספרי' וכגי' בה"ג (דהר"י טוב עלם) דאי כגי' שלנו דגם בה"ש ובה"ע אין איסור כ"א. בתער מאי קאמר רב והא קא ל יטלנו במספרים. משמע לכאור' דטעמ' דקא גדיל אינו מועיל כ"א להתיר במספרים. וא"כ אכתי אינו מתורץ הא דבזקן שלא במקום הה' פיאות מותר אפי' בתער כנ"ל אך בתוס' דהחולץ (מ"ח סע"א) ורא"ש פ' מ"ח (סי' ח') תירצו בשם ר"ת הגי' שלנו. דכל שגדל יותר מדאי אפי' בתער אית לן למישרי דכיון שאינו עושה אלא להנצל מצער ולא משום יפוי לא דמי כלל לתיקוני אשה. ולפ"ז שפיר יש לומר דה"ט דזקן שלא במקום הה' פיאות. ובאמת אף לפ"מ שרצו התוס' להוכיח כגי' בה"ג כנ"ל יש לומר דהיינו דוקא משום דאי כגי' שלנו במספרי' אין בהם כלל משום תיקוני אשה אז ס"ל דאין סבר' שיועיל טעמ' דקא גדיל להתיר בתער כיון דאפשר לגלח במספרי' בהיתר גמור. אבל אחר האמת לגי' בה"ג דגם במספרי' יש משום תיקוני אשה. יש לומר דהא דפריך והא קא גדיל. ר"ל דגם בתער יש להתיר כיון דסוף סוף א"א להנצל מצער בדרך היתר גמור כו' (וכן משמע בתוס' דנזיר שם במש"ש והא קא גדיל והואיל וסופו ליגדל כו' ע"ש דלכאור' זהו ע"ד פר"ת הנ"ל. והרי הם קיימי בהוכחתם כגי' בה"ג. אלא משמע דגם לבה"ג הקושי' והא קא גדיל היינו להתיר גם בתער ומ"ש הואיל וסופו ליגדל כו' ר"ל כיון שאתה אוסרו אפי' במספרי' כו'). וא"כ לכ"ע א"ש הא דבזקן שלא במקום הה' פיאות אפי' בתער שרי היינו מטעמ' דקא גדיל כו'. וכ"ש שא"ש דמה"ט אין לאסור בזקן במספרי' כעין תער משום תיקוני אשה אף לפ"מ דקי"ל בבה"ש ובה"ע לאיסור (וכגי' בה"ג הנ"ל). והיינו מטעמ' דקא גדיל. וה"ה והוא הטעם גבי פיאות להמתירים בכעין תער. ומעתה ממילא ה"ה (וכ"ש) שאין להביא ראי' מתשו' הרשב"א וסמ"ק הנ"ל המחמירי' בבה"ש ובה"ע גם שלא בכעין תער (משים תיקוני אשה) שיהי' חשש ג"כ גבי פיאות. דבכה"ג ודאי מועיל הטעם דקא גדיל כו'. ומלבד שאין להעמיד יסוד כ"כ על תשו' הרשב"א זו שהיא מוטעה בט"ס כמובן למעיין שם. ובמפתחות ראיתי הגי' כעין תער ע"ש בדיני טומא' וטהרה (דקצ"ב). אלא שלפה"נ הגי' שבפנים שלא כעין תער היא עיקר ע"ש). (ועוי"ל בקצר' בטעמ' דמילת' שאין האיסור דתיקוני אשה נוהג בזקן ופיאות. משום דזקן לא שייך באשה כלל. וגם הפיאות אין מדרך האשה לגלחם ואדרב' הרי גילוח הראש (בכלל) הוא מעדי האיש דוקא והאשה שגילחה ראשה לוקה כדאיתא ברמב"ם וטוש"ע סי' קפ"ב ס"ה). ועכ"פ איך שיהי' הטעם אבל הדין (הי') נרא' דין אמת שבזקן ופיאות אינו נוהג כלל האיסור דתיקוני אשה. אלא שמצאנו אחד קדוש הוא הרר"י שבב"י גבי זקן שכ' לאסור. תחת הגרון בתער כדאסרו חכמים להעביר תער בכל הגוף משום שדומ' לתיקון הנשים. והגם שהגר"א ז"ל כ' עליו שלא נרא' דבריו דמ"ש מכל המקימו' הזקן שלא במקום הפיאות כו' ולא אסרו אלא בגוף שאינו גדל כ"כ כו'. והיינו כנ"ל. יש לומר שהרר"י ס"ל באמת גם בכל מקומו' הזקן לאסור מטעם זה. כי הגם שעל מ"ש הרא"ש שי"ש יצא ידי כל הדיעות כו' אשר כבר נתבאר שמזה מוכח דלולא זה הי' מותר גם לי"ש סיים הב"י שכ"כ ג"כ הרר"י בשה"ת. ראיתי בשה"ת סי' ע"ח שלא נזכר שם ירא שמים אלא משמע שבא להוכיח אותם שאינם שומרים עיקרי המצות ע"ש סי' ע"ז. וע"ז כ' שאותן המניחי' רק חוט השער הם משחיתים עיקרי הפיאות שלא נודע מקומם כו'. ויש לומר דחמיר' לי' נקט אבל גם בלא"ה יש איסור מד"ס גם שלא במקום הפיאות. אמנם הן לו יהא כן. הרי אינו אוסר כ"א בתער ומדמה לה לשאר איברים. דאסורי' בתער לגי' בה"ג. אבל במספרי' (אפי' כעין תער) מותר לכ"ע ובזה יש לומר דס"ל שאין להקל בזקן יותר מטעמ' דקא גדיל ומצער. כיון שיכול לגלח במספרי' (בהיתר גמור כנ"ל) וכסברת התוס' הנ"ל דמהא דפריך רב והא קא גדיל מוכח דבבה"ש ובה"ע גם במספרי' אסור משום תיקוני אשה. ובזה ודאי מהני טעמ' דקא גדיל להתיר במספרי' עכ"פ ולכן מודה הרר"י שאין לדמות זקן לבה"ש ובה"ע ולאסור גם במספרי'. ולפ"מ שנתבאר לעיל שגם לפי הוכחת התוס' הנ"ל יש לומר דאחר האמת שבה"ש ובה"ע אסורי' גם במספרי'. הא דפריך