דברי נחמיה יורה דעה שמה

מכ"ז נראה יותר ככל המבואר לעיל. והנה הא"ר שם תמה על הראי' מסמ"ק וטור הנ"ל שברש"ל. וטען דע"כ לומר דהטור לשיטתו בתקנ"ד כו'. (ובא"ז כתב סתם לשיטתו דאין אבילות כלל בט"ב בשבת. נראה פי' אף בג"ש והכ"ג והכ' א'. דלשיטת הא"ר הא בהא תליא והכל מדינא כו' וכנ"ל) דאל"כ מאי ק"ו הוא מהא בט"ב שחל בערב בשבת שהתיר' בחמישי כו' דלמא כשחל ט"ב בשבת גרע. (מצד הלבישה באותו שבת כו') אע"כ דהטור לשיטתו כו'. ואני אומר אדרבא ולדידי' מי ניחא עדיין מאי ק"ו הוא מאחר שעכ"פ בתקנ"ד י"ח. גם הרי עדיין לא הזכיר כלל מענין פלוגתא זו. גם מנלן לפרש ולדחוק כן בפי' הסמ"ג אולי ס"ל כהחולקים כו' גס הרי גם רמ"א לא הגי' ע"ז (דלדידי' יש לאסור מדינא מצד הלבישה) וככל המתבאר לעיל דמזה מוכח דס"ל להפוסקים דבדינים אלו לכ"ע מותר מדינא לכבוד שבת. וא"ז שייך לפלוגתא דתקנ"ד ואתי שפיר מ"ש הק"ו בפשיטות כ"כ וזהו עיקר ראיית רש"ל דאין איסור בכתונת מדינא עכ"פ אף אי חשוב צינעה דהטור בסתם בגדים מיירי כו') והא"ר לשיטתו דס"ל דכל דטעם המקילים הוא רק משום דחשובא פרהסיא וע"ז נראה מקשה מאי ראיה מטור דלמא איהו לשיטתו דמקיל אף בצינעה. אבל לפי"ז יותר קשה איך יביאו ראי' מטור דאיירי בסתם בגדים (דלפ"ז רמב"ן ביו"ד חשוב צנעה באמת) הלא בא רש"ל רק להתיר הכתונת בלבד. ועליו לבד קאמר דחשובה פרהסיא יותר. אבל לפי הנ"ל ניחא דראייתו רק דאין איסור דיניו אלו דשבוע של ט"ב נוהגים בשבת ט"ב אף בצינעה מדינא עכ"פ. אלא דאח"כ נותן טעם גם במנהגא יש לחלק בין בג"ש לכתונת כו'

והנה הן אמת שלפ"מ שראיתי בש"ל שלפנינו. שאחר שהאריך בדין אכילת בשר בשבת ט"ב כ' אך מלהחלף החלוק ומכנסיים טוב לנזהר כו'. מפני שהם דברים של צינעה וקי"ל גבי אבל כו' עכ"ל. היו משמע שלא ע"ד הנ"ל. אלא שזה מעין הדין כו'. וביותר דמדכר לחלק בין דין הבשר לבין החלוק מפני שזה צנעה מכלל דבדין הבשר ס"ל דחשיבא פרהסיא. ומזה נסתר כמעט כל עיקר היסוד הנ"ל. אך מהיות הדבר מצ"ע תמוה לפענ"ד ולא אדע האיך אפשר שמניעת אכילת בשר סעודה א' בביתו כו' יחשב פרהסיא. ויותר מכתונת כו') וק"ו נמי הוא לכאורה מהא דאביי אשכחי' לר"י דפריס סודרא דלעיל דחשבינן צנעה אפילו בעטיפת ישמעאלים משום דבביתו הוא כו' כדלעיל. וכן משמע שזה בשב וא"ת כו'. אלא ע"כ לכאורה לומר שהלשון אינו בדקדוק (או שיש איזה ט"ס כו') ותנא דמסייע לדחוק כן הוא הוא הא"ר שהעתק בשמו ובשם התניא דטוב לזהר כו' אף למ"ד דמותר תשהמ"ט כו': וכ"מ נמי בש"ל שלפנינו. והרי א"כ מה טעם עוד לומר להחמיר בחלוק מפני שזה צינעה הרי וודאי אין לך צנעה יותר מתשהמ"ט כו'. ועכ"פ ע"כ אין להחמיר בחלוק מדינא. לכן ע"כ לומר שהלשון אינו בדקדוק (או שיש ט"ס). ועיקר הכוונה דגם לדידי' יש גזירת מנהג בפ"ע בלבישת בגדים בלבד. ע"ד שנתבאר לעיל לדעת רש"ל ורמ"א וסיעתם אלא שסברתם הפוכה בזה דלרש"ל להטעם הא' החלוק בפרהסי' יותר מפני שאין לך עני כו' וע"כ לא הי' גזירת המנהג כ"א על שאר בג"ש. ולהש"ל ותניא ס"ל דהחלוק צנעה יותר (לפי שהוא תחת הבגדים) ע"כ (רק) עלי' ה' גזירת המנהג. (וכבר נמצא דיעות חלוקות והפוכות בזה בה"ג מרדכי דתענית ע"ש ויתבאר אי"ה)

ומ"ש בש"ל קודם לזה דאין להמנע מאכילת בשר היו י"ל דהיינו ע"ד שנ"ת לדעת הטור בעבירה הוא למנוע מחמת אבילות אף דחשיב צנעה כו'. אך מהיות דא"כ המנהג במניעת החלוק הוא נגד הדין (קצת עכ"פ רק שצ"ל לפי"ז שיש כח ביד ב"ד כו' ע"ד מ"ש רש"ל בתשובת סי' צ"ב) ואין לשון הש"ל סובל זה כלל. לכן נראה לי יותר דמ"ש שאין להמנע מבשר שלא יצא שכרו בהפסדו כו'. אין הטעם משום איסור אבילות כמ"ש הטור שהרי לא הזכיר מזה כלום (וי"ל שבזה ס"ל דבצינעה לא מצינו איסור אבילות כו' כנ"ל. להחולקין שבטור שם) אלא דהפסדו הוא זה גופא מה שאינו אוכל בשר בשבת. וכלשון הסמ"ק, שבב"י שם שלא לזלול בכבוד שבת. והיינו לא מצד שכוונתו לאבילות דוקא (ואפשר ס"ל שיש חיוב לאכול בשר בשבת. ופליגא על הטור בתרתי כו') ולפי"ז לא קשה כ"כ על מניעת חלוק וכה"ג דר"ל דאין קפידא בזה כ"כ כו'

והנה מהא דש"ל ותניא שהביא הא"ר. מובן כוונת המ"א שלא בחר בטעם הא' דרש"ל ולבוש עם היותו עסוק שם בהעתקת דברי הלבוש ע"ש שינה את טעמו והביא רק מעין טעם הב' הנ"ל. והיינו אם היות שבגוף הדין לא חש לדעתם כלל. (בדבר שאין בו כ"א ממנהגא לפי הנ"ל כו') נגד דעת המרדכי והג"א והסכמת רמ"א ועכ"ז בסברא זו שנזכר בהדיא בש"ל ותניא דחלוק חשובא צינעה הרי לא מצינו חולק עליהם בזה בג' הפוסקים הנ"ל לכן בחר להביא הטעם שאינו סותר לסברא הנ"ל. אבל ודאי גם הוא ראה דבריהם כו'. וכמבואר ממ"ש המ"א בתקנ"ט סק"י. (וע"ש במוהר"מ טקטין) שהביא הא דהתניא) ומבואר במ"א שם דאדרב' מסברא זו דהחלוק חשיבא צינעה ס"ל שיש להקל בה יותר לענין ט"ב אבילות ישנה (וכדעת ר"מ טיקטין הנ"ל ואפשר דזה וזה גרם להמ"א שלא הסכים לטעם הא' דרש"ל)

והנה לעיל נתבאר דע"כ לדחוק בדברי המ"א שכוונתו ע"ד טעם הב' שברש"ל דלפי שאין הכתונת כ"א מפני הזיעה ע"כ אינה בכלל בג"ש לבד. אמנם מהיות קשה להעמיס זה בלשונו ה"ק (מה שדרכו לדקדק כו') גם מדהביא זה ב' המט"מ ולא בשם רש"ל (וס' מט"מ אין בידי) נוסף ע"ז שא"ז עולה יפה בסי' תקנ"ט סק"י הנ"ל. שהרי התם גבי מילה בג"ש מותרים כו' ע"ש. ע"כ נ"ל די"ל ג"כ דכוונתו כפשוטו שאינה בכלל לבוש כלל. וכדי להסיר מה שקשה לפ"ז דא"כ אף באבל ובחול נמי והא ליתא כנ"ל. אכתוב העולה על רוחי ואבוא בקצרה. דלכאורה צ"ע גם דאין סברא שימציאו המט"מ ומ"א ס' חדשה כזו מדעת עצמם. ולומר עפי"ז שהמחמיר שוטה כו' אמנם הנלענ"ד שלמדו זה מדין אפרסמותו אינו מעכב דגבי קריעה שבג"מ שבטוש"ע יו"ד סי' ש"מ ס"ו דפי' הרמב"ם והערוך דהיינו בגד הזיעה כו'. והיינו משום דגבי קריעה כתי' ויחזק בבגדיו ויקרעם. וכן ובגדיכם דבני אהרן. וזה אינו בכלל בגד. וא"כ ה"נ כיבוס דאבל (וה"ה לט"ב) שנלמוד מבגדי אבל דכתי' באשה התקיעית (במ"ק דט"ו) ראוי ג"כ שלא יהיה בגד הזיעה בכלל. (ודוגמא לדבר שגם גבי גיהוץ דאבל כתב ב"י סי' שפ"ט ב' אבל רבתי דיש מיני בגדים שאינו בכלל. מברייתא זו הובא גם בא"ח סי' ק' והיינו נמי משום דלאו מלבוש נינהו כדמשמע ברי"ו שהביא שם) אמנם שס בסי' ש"מ במחלוקת שנויים דיש מפרישי' אפרקסותו בע"א. ולדידהו בגד הזיעה חייב בקריעה כדאיתא בהגה"ה סמ"ק שבב"י שם. ומכלל דבכלל בגד הוא. וא"כ ה"ה הכא. וע"ש ב"י במש"ש על מהר"מ וכן ממ"ש ב' הר"פ נראה דדין זה הוי ספיקא דדינא בלי הכרעה ותליא במנהג מקומות. וכ"נ בשו"ע. אך מש"ש רמ"א בההג"ה דנוהגין להקל בשניהם לכאורה צ"ע ודוחק גדול לומר דס"ל דמר אמר חדא כו'. ולא פליגי דזו מנלן ולכ"א מהפי' ממילא אין ראי' להבא. ובפרע שבהגסמ"ק מבואר בהדי' דפליגי (ועיין ד"מ שכתב דאנו נוהגין כסמ"ק כו'. מזה משמע שסמ"ך על נוסח סמ"ק שבב"י שכתב אינו קורע הקאפ"ע וכן לא בחלוק התחתון כו'. דמשמע קצת שמיקל בשניהם אבל האמת עד לעצמו שנוסחא מיטעי' הוא אלא העיקר כנוסח בסמ"ק שלפנינו דהאי וכן כו'. הוא הגהת הר"פ וכן מפורש בכלבו שזה הגהת ר"פ. וכוונתו מבוארת דאו אי קאמר וכמפורש בדבריו אות ה' וצ"ע וכזה מצוי בב"י מעורב ד' הר"פ ב"ד סמ"ק עב"י א"ח סס"ז וכ"ד) וביותר מבואר בסי' תקל"ז